חנן המצרי
חנן המצרי היה שמם של שני תנאים.
חנן המצרי הראשון
חנן המצרי הראשון כיהן בתפקיד דיין בבית הדין בירושלים בתקופת בית המקדש, הוא התמחה בעיקר בדיני גזירות על הגזלות (תלמוד בבלי, כתובות, ק"ה, א') יחד עם אדמון בן גדאי וחנן בן אבישלום, כשחשיבותו נתונה בין שניהם[1][2][3].
חנן המצרי השני
תנא נוסף הנושא שם זה היה מהמאה ה-2 בן הדור השלישי לתנאים שהתגורר תחילה באלכסנדריה[4] ומאוחר יותר עבר ליהודה והיה פעיל בקרב חכמי יבנה[5][6]. היה תלמידו של רבי עקיבא ומצוטט כ'דנין לפני חכמים', לצד בן עזאי, בן זומא וחנניה בן חכינאי (תלמוד בבלי, סנהדרין, י"ז, ב'). רק הלכה אחת מוזכרת בשמו, המובאת מספר פעמים בתלמוד בבלי[7] ונוגעת לעבודת המקדש ביום כיפור, היא אומרת כי ”אפילו דם בכוס מביא חבירו שלא בהגרלה ומזווג לו” (תלמוד בבלי, יומא, ס"ג, ב') כלומר אין דין דחייה בשעירי יום כיפור, וגם כשמת השעיר המשתלח קונים אחר בשוק, ועדין אפשר להשתמש בדם השעיר השני. הוא היה פעיל כמה דורות לאחר חנן המצרי הראשון.
הערות שוליים
- ↑ תוספות על תלמוד בבלי, כתובות, ק"ה, א'
- ↑ רבקה אולמר (16 באוקטובר 2009). Egyptian cultural icons in Midrash Walter de Gruyter עמוד 180
- ↑ יעקב נויזנר (1971). The Rabbinic Traditions about the Pharisees Before 70: The houses, Brill Archive עמוד 414
- ↑ מרדכי יודביץ (30 באפריל 2010). "חכמי התלמוד: חייהם, אימרותיהם וסיפורים של 400 רבנים". אורים. עמוד 75
- ↑ אברהם מלמאט; חיים הילל בן-ששון (1976). "היסטוריה של העם היהודי". אוניברסיטת הרווארד, עמוד 369
- ↑ כריסטופר הס (1997). Alexandria in late antiquity: topography and social conflict, JHU Press עמוד 409
- ↑ תלמוד בבלי, מנחות, נ"ט, ב' ותלמוד בבלי, זבחים, ל"ד, ב'
חנן המצרי31055634