רבי יהושע בן זירוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהושע בן זירוז
כינוי רבי יהושע בו זירוז בן חמיו של רבי מאיר
השתייכות הדור החמישי לתנאים
רבותיו רבי מאיר
בני דורו רבי יהודה הנשיא
אב זירוז

רבי יהושע בן זירוז[1] בן חמיו של רבי מאיר היה מהתנאים בדור החמישי, גיסו ותלמידו של רבי מאיר ומסר הלכות משמו לרבי יהודה הנשיא

הלכות בשם רבי מאיר

רבי יהושע בן זירוז נזכר שני פעמים בש"ס כשהוא מעיד בפני רבי יהודה הנשיא על פסיקת הלכה של רבי מאיר בדינים מסויימים ורבי יהודה הנשיא פסק כרבי מאיר על סמך עדויות אלו:

זהותו

מפשטות לשון אזכורו בתלמוד משתמע שרבי יהושע זה היה בנו של זירוז, וזירוז היה בנו של חמיו של רבי מאיר[4], כלומר בנו של רבי חנינא בן תרדיון[5]. אולם המפרשים כתבו שזירוז היה חמיו של רבי מאיר, ומכאן למדו שהיה לרבי מאיר אשה נוספת מלבד ברוריה בתו של של רבי חנינא בן תרדיון[6].

הערות שוליים