יוחנן חקוקאה
| מקום מגורים | יש אומרים חוקקה (ארץ ישראל) |
|---|---|
| כינוי | חקוקאה |
| תחומי עיסוק | יש אומרים סופר |
| השתייכות | הדור החמישי לתנאים |
יוחנן חקוקאה (לעיתים רבי יוחנן חקוקאה[1]) היה תנא בדור החמישי.
מהמסופר עליו
בתלמוד מסופר שפעם יצא לשדות וכאשר חזר שאלו אותו על מצב יבול החיטה ומכיוון שבאותה השנה לא גדלו החיטים בצורה טובה והוא לא רצה לומר זאת בפירוש – כדי לא להוציא דבר רע מפיו[2] ולכן השיב להם שהשעורים גדלו בצורה טובה ובכך רצה לרמז להם שהחיטים לא, עם זאת לא הייתה דעת חבריו נוחה מתשובה זו שכן שעורים הם מאכל של בהמות והתלמוד מסיקה שהוא היה צריך לומר שאשתקד גדלו החיטים בצורה טובה או לומר שהעדשים שהם מאכל אדם גדלו בצורה טובה[3].
כן מסופר שאחד הפקיד אצלו חמץ ורבי יהודה הנשיא הורה לו בערב פסח שימכור זאת לגויים בשעה החמישית של היום - טרם שהחמץ נאסר[4].
כינויו
רש"י מסביר שחקוקאה היה כינויו[5]. רבינו חננאל מפרש את שמו מלשון "חוקק" המורה על עיסוקו שהיה סופר (מלשון מחוקק[6]) ור"י מפרש שהוא כונה כן על שם עירו "חקוקה" או "חוקוק" המוזכרת בספר יהושע[7][8].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "יוחנן חקוקאה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 687, באתר היברובוקס.
- הרב אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל ג, תל אביב: נצח, תשכ"ב, עמ' 1538, מחוקקים, באתר היברובוקס.
- חב"ד - אור אין סוף מה אנו עושים לקירוב הגאולה?, באתר חב"ד - אור אין סוף, 26 בינואר 2021.
הערות שוליים
- ↑ בתלמוד הבבלי הוא נזכר ללא התואר "רבי" ובתלמוד הירושלמי וכן בכמה מן הראשונים הוא נזכר עם התואר "רבי". (לדוגמא: תוספות, מסכת בבא מציעא, דף ל"ב עמוד א', ד"ה בית דין הדיוטות)
- ↑ רש"י, מסכת פסחים, דף ג' עמוד ב', ד"ה שעורין נעשו יפות.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג' עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י"ג עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק א', הלכה ה'. לפי גירסא אחרת נראה שרבי יוחנן חקוקאה הפקיד את החמץ אצל רבי חייא בתלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ג', הלכה ד' אולם ראו ריב"ק, ערכי תנאים ואמוראים ח"א, תשנ"ד, עמ' רפ"ד ששולל הבנה זו.
- ↑ רש"י, מסכת פסחים, דף ג' עמוד ב', ד"ה חקוקאה.
- ↑ כמובא בספר ישעיהו, פרק י', פסוק א' הוֹי הַחֹקְקִים.
- ↑ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ד.
- ↑ שני הפירושים מובאים בתוספות, מסכת פסחים, דף ג' עמוד ב', ד"ה חקוקאה וכן בספר הערוך ערך "חק".