פלימו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלימו
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות תנא בדור המעבר לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יהודה הנשיא

פלימו היה מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. נודע בשל התגרותו בשטן. יש הסבורים כי אין זה שם אמיתי אלא ביטוי לאדם אלמוני בלשון חז"ל כמו פלוני[דרוש מקור].

ויכוחו עם השטן

בגמרא[1] מובא כי נהג לומר בכל יום "גירא בעיניה דשטן", כלומר: חץ בעיניו של השטן. כאמירה מתריסה. בערב יום הכיפורים התחזה השטן לעני ובא לאכול על שולחנו, כשהוא מתנהג בצורה מאוסה. וכאשר גער בו פלימו - עשה את עצמו כמת. בעקבות כך החלו מרנים על פלימו כי הוא רוצח ו"הרג את הנפש". כאשר ראה השטן את צערו של פלימו התגלה לו בדמותו האמיתית ופרש לו כי בא לצער אותו כגלל אמירתו היומיומית "גירא בעיניה דשטן", וביקש ממנו לשנות את דבריו ל"יגער ה' בשטן".

פרשנויות שונות נאמרו לסיפור זה, בעיקר סביב הזמן המיוחד שבו הוא התרחש: ערב יום כיפור, וסביב שינוי הלשון שדרש השטן מפלימו מ"גירא בעיניה דשטן" ל"יגער ה' בשטן"שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: פלימו והשטן] באתר "מדרשה" של אוניברסיטת בר אילן. וגם [https://midrasha.biu.ac.il/files/midrasha/shared/khgyt_pvqs.pdf?&~nfopt(fileDistorted=5706127575813993&uploadEmbeddedImages=1)..

מימרות

דברי תורתו של פלימו הוזכרו בתלמוד בשבעה מקומות:

  • מנחות ל"ז[2] - הסתפק על אדם בעל שני ראשים באיזה ראש מניח תפילין, רבי היה סבור שמדובר במקרה לא מציאותי ואף עמד לנדותו, אך באותו רגע הגיע אדם שנולד לו ילד בעל שני ראשים.
  • ברכות מ"ח[3] - אמר לגבי ברכת המזון כי יש להזכיר קודם ברית ואחריה תורה.
  • פסחים ח[4] - אמר כי בבדיקת חמץ אין צורך לבדוק חורים בקירות שבין יהודי לגוי מפני הסכנה.
  • ראש השנה כ"ד, סנהדרין י[5] - אמר כי אין מקדשים את החודש בזמנו.
  • סוטה ד.[6] - מגדיר את שיעור סתירה "כדי שתושיט ידה לסל ליטול כיכר".
  • תענית כ"ה.[7] - העיד שראה את הבית שרבי חנינא בן דוסא השלים תקרתו בתפילתו.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.