רבי יהודה בן לקיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן לקיש
השתייכות תנא בן הדור החמישי
רבותיו רבן שמעון בן גמליאל

רבי יהודה בן לקיש היה תנא בן הדור החמישי.

אודותיו

היה תלמידו של רבי שמעון בן גמליאל ומסר מאמר בשמו[1]. הלכותיו מובאות בברייתות רבים[2] וכן במדרשים שונים. בתלמוד נפסקה ההלכה כשיטתו שמותר לטלטל את גופת המת בשבת כדי להצילו מדליקה[3]. ידועה דרשתו:

רבי יהודה בן לקיש אמר כל תלמיד חכם שפירש מן התורה עליו הכתוב אומר ”כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ” (ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ח') ואומר ”מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי” (ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ה')

רבי ראובן מרגליות משער שהוא היה בן העיר 'לקיש' ועל שם כן כונה[4].

הערות שוליים