רב שרירא גאון
| לידה | ד'תרס"ו |
|---|---|
| פטירה | ד'תשס"ו (בגיל 100 בערך) |
| מקום פעילות | בבל |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, תולדות ישראל |
| חיבוריו | פירוש לתנ"ך (אבד), פירוש לתלמוד (אבד), תשובות לשואליו, אגרת רב שרירא גאון, איגרת על תוארי הכבוד בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים |
| השתייכות | גאונים (גאוני בבל), יהדות בבל |
| רבותיו | סבו רב יהודה גאון, אביו רב חנניה גאון |
| תלמידיו | בנו רב האי גאון |
רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, 906 - ד'תשס"ו, 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה רב האי גאון.
רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה המיוחסת לדוד המלך, מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח 968, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כאב בית דין מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.
ייחוסו
משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה.
באיגרתו, כתב רב שרירא שהוא מצאצאי זרובבל בן שאלתיאל, ומיוחס בן אחר בן לדוד המלך[1], וכן מיוחס לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.
אביו רב חנניה גאון וסבו רב יהודה גאון היו ראשי ישיבת בפומבדיתא, ואביו של רב יהודה הוא שמואל ראש כלה, ואביו הוא יוסף בן אבא, סופר הישיבה.
| תקופת חייו של רב שרירא גאון על ציר הזמן |
|---|
 |
סוף ימיו ופטירתו
בשנת ד'תשנ"ח התחבר עליו כתפקידו כגאון פומבדיתא בנו רב האי גאון, ששימש הוא בגאונות עוד שלושים ושתים שנה
יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליפה אל-כדיר על קיום קשרים עם יושבי הארצות האויבות, שהיו שרויות במלחמות נגד הח'ליפות, כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, ובין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם.
וישנם שני גירסאות בספר הקבלה בסיבת פטירתו, ישנה גירסא הטוענת שנתלה על ידי הח'ליפה, וישנה גירסה ששוחרר ולא הוצא להורג.
ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.
כתביו
אגרת רב שרירא גאון
ערך מורחב – אגרת רב שרירא גאון
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, מחכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והתלמוד, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האיגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של רב שרירא.
איגרת שנייה
בנוסף לאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מהאמוראים.
תשובותיו ופסקיו
לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות. פסקיו מוזכרים רבות בספרי ראשוני ספרד ואיטליה, אך בכתבי ראשוני צרפת אין מצוטטים הרבה פסקים[2], אך את אגרתו מצטטים רשב"ם, רבנו תם, ר"י ועוד רבים מראשוני צרפת. בשנת ה'תשע"ב יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק ספר תשובות ופירושי רב האי גאון.
פירושים
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).
אזכוריו בספרי הראשונים
פסקיו מוזכרים רבות בספרי ראשוני ספרד ואיטליה[3], אך בכתבי רש"י, בעלי התוספות וזאר ראשוני צרפת שבאותו דור אין מצוטטים הרבה פסקים, אם כי בדור שלאחר מכן כן מצוטט פעמים רבות, כגון בספר העיטור, ספר האשכול ספר המנהיג ועוד ספרים. אך את אגרתו מצטטים רשב"ם, רבנו תם, ר"י ועוד רבים מראשוני צרפת.
כמו כן זכה רב שרירא להערכה רבה מהראשונים, והרמב"ן כינהו "אביהם של ישראל"[4], והרז"ה כינהו "איתני עולם"[5]
משפחתו
- בנו, רב האי גאון, כיהן יחד עם אביו כראש ישיבת פומבדיתא.
- חתנו, רבי אליהו הזקן[6] בעל האזהרות, תלמיד רב האי גאון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא גאון, יפו, תרע"ז, באתר היברובוקס
- יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים, ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610-615.
- יוסף א' דוד,"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא", תרביץ עד, ב', (תשס"ו).
קישורים חיצוניים
- רב שרירא גאון באנציקלופדיה יהודית דעת
- רשימת פרסומים על רב שרירא גאון באתר הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על רב שרירא גאון באתר רמב"י
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא, באתר דעת
- מאיר כהן, רב שרירא גאון, אבירי בבל א, ירושלים, תשע"ד, עמ' כד, באתר אוצר החכמה
חיבוריו
- איגרת רב שרירא גאון, באתר "דעת"
(סדר החכמים וקורות העתים, אוקספורד תרח"מ 1888) - מהדורת דוב בער גאלדבערג, אגרת רב שרירא גאון, מאיינץ (מיינץ), תרל"ג / 1873, באתר היברובוקס
- מהדורה מדעית על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, אגרת רב שרירא גאון, חיפה, תרפ"א / 1921, באתר היברובוקס
- אגרת רב שרירא גאון - מהדורה חדשה, קריית אתא, תשס"ט.
- נתן דוד רבינוניץ (מהדיר), תשובות ופירושי רב שרירא גאון, מוסד הרב קוק, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
- כתב יד, אגרת רב שרירא גאון, ברלין, מאה 11, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ וכן כתב הראב"ד הראשון בספר הקבלה על בנו רב האי גאון שמיוחס לזרובבל בן שאלתיאל ודוד המלך, וכתב הראב"ד שראה מכתבים של רב האי שהיה חוקק עליו דמות אריה כמו על דגל יהודה ומלכי יהודה.
- ↑ אם כי בדור שלאחר מכן כן מצוטט פעמים רבות, כגון בספר העיטור, ספר האשכול ספר המנהיג ועוד ספרים.
- ↑ כגון בחדושי הרשב"א לסדר מועד, שבלי הלקט, רבי יהודה הברצלוני, הערוך ועוד.
- ↑ מלחמות ה' פסחים כד: מדפי הרי"ף
- ↑ המאור הגדול שבת צח.
- ↑ שו"ת מהרש"ל סי' כט
רב שרירא גאון31103219