מיכאל אבי-יונה
 | |
| לידה | 26 בספטמבר 1904 |
|---|---|
| פטירה | 26 במרץ 1974 (בגיל 69) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות באזור ירושלים (העופל) | |
מיכאל אבי-יונה (26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה מבכירי הארכאולוגים, הגאוגרפים וחוקרי התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
קורות חיים
מיכאל אבי יונה עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1919. בתחילה למד בגימנסיה העברית בירושלים, ולאחר מכן נסע לאנגליה ולמד ארכאולוגיה קלאסית והיסטוריה באוניברסיטת לונדון, שם סיים תואר ראשון בהצטיינות יתרה. כאשר חזר לארץ החל ללמוד בבית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. חפירותיו הראשונות, במסגרת בית הספר, היו בתל אל-עג'ול ובירושלים (חפירות העופל).
כאשר סיים את לימודיו, התקבל למחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי ועבד כספרן, כארכיונאי וכעורך כתב-העת של מחלקת העתיקות. ב-1943 קיבל תואר מוסמך מאוניברסיטת לונדון בה למד. לאחר קום המדינה עבד כמזכיר המדעי של מחלקת העתיקות.
אבי-יונה לא הרבה לערוך חפירות ארכאולוגיות, והחשיב עצמו כ"ארכאולוג כורסה". עם זאת נזקפות לזכותו כמה תגליות. בשנת 1949 ערך חפירות בגבעת רם (שייח' באדר) שבירושלים, במקום שבו נבנו בנייני האומה, והיה הראשון לגלות את בית המלאכה ללבנים ורעפים של הלגיון הרומי העשירי. השתתף בסקר הראשון שנערך במצדה, שקדם בשנים אחדות לחפירות, וערך חפירה מצומצמת בצפונה של קיסריה, מקום שנתגלו שרידים של בית כנסת קדום.
מאוחר יותר החל בקריירה אקדמית. ב-1953 מונה כמרצה בכיר בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת זו כתב ספרים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל של התרבות המדעית בישראל. בנוסף, ערך את כתב העת "Israel Exploration Journal", הביטאון המדעי המרכזי של הארכאולוגיה הארצישראלית. ב-1958 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון.
אבי-יונה היה בין הראשונים שהנהיגו את ההצגה החזותית של החומר ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי. בנוסף מילא מספר תפקידים ציבוריים, בהם חבר ועדת השמות הממשלתית וחבר הוועד המנהל של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
אבי-יונה נמנה עם כותבי ערכים של האנציקלופדיה העברית. הוא כתב בנושאי טופוגרפיה וגאוגרפיה של ארץ ישראל, ארכיאולוגיה כללית וארץ ישראלית, היסטוריה, מסחר, דרכים בארץ ישראל מימי קדם עד ההתיישבות החדשה, המקומות הקדושים וחקירת ארץ ישראל.
זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשט"ו על ספרו "קדמוניות ארצנו".
בתו היא הציירת יעל אבי-יונה.
דגם ירושלים בימי בית שני
פרופ' אבי-יונה הנחה את בניית דגם ירושלים בסוף ימי בית שני שנבנה במלון "הולילנד" ונחנך בשנת 1966, לאחר שלוש שנות עבודה מאומצות. בעבודתו הסתמך אבי יונה על מקורות ספרותיים, מעט ממצאים ארכאולוגיים מארץ ישראל, ומקבילות מן העולם הקלאסי. במסגרת מחקרו להקמת הדגם ביקר בטורקיה וביוון כדי לעמוד מקרוב על צורת הבנייה במבנים ואתרים מקבילים מאותה תקופה. לצידו סייעה רעייתו חווה, שתיעדה בדקדקנות רבה באיורים ובתרשימים את פרטי המבנים הקלאסיים שהיוו בסיס למבני הדגם.
הדגם הועבר בשנת 2006 לקריית מוזיאון ישראל בגבעת רם. הכביש המוביל אל מתחם הולילנד קרוי כיום על שמו.
מספריו
- בימי רומא וביזנטיון, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ב, 1952 (מהדורות נוספות)
- מסות ומחקרים בידיעת הארץ, ירושלים: מ. ניומן, תשכ"ד, 1964
- גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ד, 1984
- קדמוניות ארצנו (עם שמואל ייבין ומשה שטקליס)[1]
- תולדות האומנות הקלאסית, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ל, 1969
- פסיפסים עתיקים, ירושלים: הוצאת כתר, 1978
- מגילות וכתבי יד, ירושלים: הוצאת כתר, 1978
- מבוא לארכאולוגיה, ירושלים: הוצאת כתר, 1979
- אנציקלופדיה של העולם הקלאסי (יחד עם ישראל שצמן; ראה אור לאחר מותו), תל אביב: ספרית מעריב, 1981
- אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד (יחד עם שמואל ספראי), ירושלים: כרטא, 1966~
ארכיונו של אבי-יונה שמור בספרייה הלאומית.[2]
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של מיכאל אבי-יונה באתר רמב"י
- מידע על אבי-יונה, מיכאל בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יעקב רבי, עם הופעת "קדמוניות ארצנו", על המשמר, 16 בדצמבר 1955, המשך; מ. אגף, "קדמוניות ארצנו", חרות, 30 בדצמבר 1955.
- ^ רשומה בקטלוג הספרייה