פורטל:הלכה/גלריה
גלריית תמונות נבחרות של פורטל הלכה
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
תמונת הדף הפותח של התלמוד הבבלי בדפוס ראָם, ה'תר"ם-ה'תרמ"ו – ש"ס וילנא – הדפוס הנפוץ בימינו; מסכת ברכות, דף ב', ע"א.
בראש העמוד כתובים שם הפרק ("מאימתי"), מיקומו (ראשון) ושמה של המסכת ("ברכות").
משמאל הכותרים של המוספים "עין-משפט" ו"נר-מצווה", המהווים מפתח של התלמוד לעוד סוגיות וספרות הלכתית.
בחלקו הפנימי של העמוד, קרוב לתפר, משתרע פירושו הפשוט של רש"י, ובחלקו החיצוני - חידושיהם של בעלי התוספות, המפולפלים יותר.
2
כתובה היא חוזה הלכתי שתיקנו חכמים, הנחתם קודם הנישואים בין חתן לכלתו, ותוקפו מתחיל בנישואין. מטרתו של מסמך זה היא להגן על נכסי האישה הנכנסת לבית הבעל , ובו מתחייב הגבר לאשתו לעתיד שלוש התחייבויות בסיסיות: שאר - מזון, כסות - ביגוד, ועונה - תשמיש, וכן הסדר של הנכסים של האישה.
3
קידוש החודש הוא מצווה דאורייתא על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע מדי חודש בחודשו את ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה. מצווה זו יסודית לקביעת לוח השנה העברי, שעל פיו נחגגים כל חגי ישראל. חלק משלים למצווה זו הוא עיבור השנה, השומר על מחזור שנת השמש לצד מחזור חודשי הירח. מערכת זו הופכת את לוח השנה העברי ללוח ירחי-שמשי. החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ביום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם.
4
עשרת הדיברות הם עשרה ציוויים מרכזיים שניתנו במעמד המכונן של עם ישראל – מעמד הר סיני.
הדיברות מצוטטים בתורה פעמיים בשינויים קלים.
5
ספר החינוך הוא אחד מהספרים שמטרתם היא מניין המצוות.
לפי שיטת רבי שמלאי בתלמוד ישנן תרי"ג מצוות - בגימטריא 613 - מדאורייתא; 365 מצוות לא תעשה - כמניין שס"ה, ו-248 מצוות עשה - כמניין רמ"ח. ספרות הלכתית חשובה נכתבה בתקופת הראשונים שניסתה למנות את 613 המצוות, והיו גרסאות שונות של מניין המצוות לכל אחד מהספרים. בין המונים ניתן למצוא, בנוסף לספר החינוך, גם את ספר המצוות לרמב"ם וספר מצוות גדול.
6
תמונה זו מיוחסת, אם כי ללא יסוד עובדתי, לרמב"ם, אחד מגדולי פוסקי ההלכה והוגי הדעות החשובים ביותר בכל תולדות העם היהודי, שכונה הנשר הגדול.
מעבר להיותו פוסק, היה הרמב"ם גם רופא, וכן עסק רבות גם בפילוסופיה והגות, ונחשב לבעל גישה שכלתנית. השפעתו הרבה ניכרה בהלכה כמו גם במחשבת ישראל, וי"ג עיקרי האמונה המקובלים כיום נוסחו על ידיו.
7
צילום משנת ה'תרפ"ה של זוג יהודים לומדים בחברותא - שיטת לימוד מקובלת בלימוד התלמוד וההלכה, בייחוד בישיבות, בה שני לומדים קוראים יחד את הטקסט המונח בפניהם, ודנים אודותיו.
8
צילום של ישיבת וולוז'ין שכונתה אם הישיבות. הישיבה הוקמה בשנת 1802, והשפיעה בצורה דרמטית על כל עולם הישיבות שהתפתח מאותה התקופה, לסוגיו השונים. ראשי הישיבה היו מגדולי תלמידי החכמים שבאותה תקופה, ובוגרי הישיבה בעצמם הפכו לתלמידי חכמים נודעים, אישי ציבור, מנהיגים.
9
הרב עובדיה יוסף בדרשתו השבועית בשכונת הבוכרים.
הרב עובדיה יוסף הוא הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בשנים 1973–1983, מנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס ונחשב לאחד מראשי הפוסקים הספרדים בדור האחרון.
הרב יוסף חיבר ספרים וחיבורים תורניים רבים ואף זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת 1970. מהמפורסמים שבחיבוריו: שו"ת יביע אומר, חזון עובדיה, יחווה דעת, והליכות עולם.
10
שרטוט המדגים את ארבע רשויות השבת: רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור.
לארבע רשויות אלה דינים ייחודיים בשבת ובחגי ישראל ומועדיו באשר לטלטול - העברה - של חפצים מאחת לאחרת, וגם בתוך הרשות.
11
תחריט המתאר חליצה; כאשר מת יהודי ללא ילדים, שומה על אשתו להתייבם, דהיינו להינשא לאחיו, על מנת "להקים שם" לבעלה המת - שלא ייכרת זרעו. באם, מסיבה כלשהי, לא רוצה האח לייבם את אשת אחיו, על האישה לבצע חליצה באחי בעלה ובכך היא מותרת להינשא לכל אדם שתחפץ. מעמד החליצה כולל פרטים רבים המפורטים בגמרא אך עיקר הפעולה היא חליצת נעלו של היבם (אחי המת) על ידי היבמה (אשת המת).
12
מקווה עתיק בעיר שפייר שבגרמניה. "מקווה" כשמו כן הוא - מקווה מים (שנקוו בו המים, ולא שנשאבו אליו) שנועד בהלכה להיטהרות מסוגים מסוימים של טומאה. היישום המרכזי של המקווה בימינו הוא להיטהרות מטומאת הנידה.
13
מוסד הרב קוק הוא מן המרכזים הגדולים להוצאה לאור וההדרה של ספרי הלכה. המוסד הוקם במטרה להוציא את ספריו של הרב אברהם יצחק קוק, אך הוא התרחב במידה משמעותית. תלמידי-חכמים שעבדו במוסד המציאו סוגה חדשה של ההדרה של ספרות הראשונים - מהדורה מוערת העורכת השוואות למובאות רלוונטיות נוספות באותו נושא, וכן ההערות דנות לעתים באופן עצמאי בנושא. ההערות של תלמידי-החכמים השונים למהדורה זו של הספרים השונים נחשבות למקור למדני חשוב בפני עצמו.
14
רבי ישראל מאיר הכהן (כַּגָן) מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט - כ"ד באלול ה'תרצ"ג) היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים. מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו.
15
הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (המכונה תדיר: רֶבּ חיים מבריסק או בקצרה רֶבּ חיים) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20, ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני. השפעת דרכו בלימוד התלמוד רבה, וגדולי ראשי הישיבות עד ימינו מושפעים ממנו, גם אם לא מכלי ראשון.
16
17
שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, על פי מסורת התנ"ך, נשתבחה ארץ ישראל.
מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר.
ההלכה קובעת כי את מצוות הביכורים אין לקיים אלא בפירות שבעת המינים.
כמו כן, נקבע כי מינים אלו קודמים בברכתם למינים אחרים מאותה הברכה. ואף בתוך המינים עצמם יש סדר קדימות.
18
משקה ניצוק מכלי אל כלי. ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי לפיו חיבור בין נוזלים באמצעות יציקה אינו נחשב חיבור לעניין טומאת משקין, בהשקה ובהלכות מקוואות.
כך לדוגמה, במידה והמים שבכוס שבתמונה טמאים, למרות שהם נוגעים במים שבבקבוק, הם לא הופכים אותם לטמאים, כי הם לא נחשבים כנוגעים בהם.
19
שעון שבת הוא התקן קוצב זמן המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר או אי מעבר זרם חשמל אליהם. ההתקן משמש בעיקר לכיבוי והדלקה של מערכות חשמליות בשבת, כתחליף להדלקתם וכיבויים בידי אדם, דבר שאסור בשבת. כיום נעשה שימוש רווח במונח זה כשם כולל לסוגים שונים של קוצבי זמן לשימוש ביתי, הנמכרים בחנויות. הגרסה הנפוצה של שעון שבת הוא התקן מכני עם מחזור פעולה של 24 שעות. שעון שבת קיים בגרסה ללוח חשמל המאפשר לשלוט על כל מערכת החשמל הביתית, ובגרסה המתחברת לשקע חשמל ומאפשרת שליטה על מספר מצומצם של מכשירי חשמל.
20
פְּלָטַת שבת היא כירה חשמלית (בלשון הדיבור: "פְּלָטָה") – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת. עיצוב מכשיר זה מבחינת תפקוד מבוסס על ההלכות הנוגעות לבישול בשבת.
21
דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו היה מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, מכונה גם הבית יוסף, מרן והמחבר. עסק גם בקבלה.
22
רבי שניאור זלמן מלאדי (י"ח באלול ה'תק"ה - כ"ד בטבת ה'תקע"ג), מכונה אדמו"ר הזקן וכן הרב וכן בעל התניא והשולחן ערוך וגם רש"ז. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת ה'תקל"ב ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ג. ספריו הנודעים: "התניא" ו"שולחן ערוך הרב"
23
רבי משה בן ישראל איסרלישׂ - נודע בכינויו הרמ"א, מגדולי פוסקי אשכנז במאה ה-16, מחבר הגהות הרמ"א על ה"מחבר" בשלחן ערוך וכן את ספר דרכי משה.
24
רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א - קרקוב, כ' באדר ה'ת')[1] מחבר פירוש בית חדש (ומכונה על שמו "הב"ח") על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים.
25
רבי אברהם חיים נאה (ו' באייר ה'תר"ן - כ' בתמוז ה'תשי"ד) (מכונה הגרא"ח נאה ובעל השיעורים) היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית ידועה בנוגע למידות ושיעורי תורה.
26
רבי אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט – ט"ו בחשוון תשי"ד), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
27
- ^ פנקס חברא קדישא קהילת קרקוב דף ק"ז עמוד א'