פורטל:פסיכולוגיה/תמונה נבחרת/גלריה

עריכהתמונה נבחרת

1	פסלו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בצפון לונדון, ברחוב שבו התגורר עם בתו אנה פרויד בשנת חייו האחרונה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	מוזיאון פרויד בהמפסטד, לונדון - הבית בו התגורר אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד בשנה האחרונה לחייו.	עריכה | תבנית | שיחה
3	מדידת תפקוד מוחי - fMRI) functional MRI). חוקרים גילו שלאחר שמשתמשים באזור מסוים במוח, יורדת זמנית עוצמת אות ה-MRI באזור זה. חוקרי המוח מנצלים תופעה זו כדי ללמוד אילו אזורים במוח פעילים כשמבצעים מטלות שונות. לדוגמה, מצלמים את המוח בזמן מנוחה ולאחר מכן מצלמים את אותו אזור, בזמן שמראים לנבדק תמונה או משמיעים לו קול מסוים. כשמחסרים את שתי תמונות ה-MRI רואים בניתוח התמונה את האזור במוח שהיה בשימוש.	עריכה | תבנית | שיחה
4	-	הוספה
5	אחד מהכרטיסים של מבחן רורשאך, שנועד לאבחון מבנה האישיות. המבחן נקרא על שמו של הפסיכיאטר השווייצרי הרמן רורשאך, שפיתח אותו בשנת 1921, והיה הראשון שהשתמש בכתמי דיו במבחנים.	עריכה | תבנית | שיחה
6	הבסיס לכל פעילות האדם הוא ברמה של הקשרים שבין תאי העצב (נוירונים) שבמוח. חוקרים מאמינים שהבסיס העצבי ללמידה מבוסס על שינויים מבניים שונים בחיבורים העצביים (סינפסות), אם בכמות המוליך העצבי, אם ברגישות לו, אם בשינוי גודל הסינפסה ואם ביצירת סינפסות חדשות.	עריכה | תבנית | שיחה
7	-	הוספה
8	-	הוספה
9	התזה המקובלת ביותר כיום היא שדיכאון נעוץ בחסר במוליכים העצביים כסרוטונין ונוראדרנלין במרווחים הסינפטיים שבין תאי המוח.	עריכה | תבנית | שיחה
10	הפילוסוף אפלטון דגל בטיפול נפשי, של "חולי הנפש" שיש להם קונפליקט בין חלקי הנפש השונים, באמצעות שיח פילוסופי המכונה דיאלוג אפלטוני.	עריכה | תבנית | שיחה
11	-	הוספה
12	"בזרועותיו של אבא", מאת הצייר השוודי סברין נילסון. דמות אב הוא מושג בפסיכולוגיה המתייחס לאדם מבוגר, שנמצא לרוב בעמדת סמכות והשפעה מסוימת עבור הפרט, המעורר בו רגשות המתעוררים לרוב כלפי אביו של אדם. קיומה של דמות אב חיובית ותומכת עבור ילד, בין אם מדובר באב ביולוגי, אב חורג או מבוגר קרוב אחר, מקושרת במחקרים עם התפתחות טובה יותר של הילד.	עריכה | תבנית | שיחה
13	תמונה שצולמה במהלך מלחמת העולם הראשונה בתחנה אוסטרלית לטיפול בפצועי מלחמת החפירות שהתנהלה באיפר, 1917. החייל הפצוע משמאל למטה נראה מוכה תדהמה ובוהה למרחק, תסמין נפוץ של הלם קרב (כונה בתקופה זו "הלם פגזים", וסברו שהוא קשור לבהלה מקולות הארטילריה). הלם קרב נחשב כיום סוג של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעה נפשית מתחום הפרעות החרדה, המתפתחת לאחר חוויית אירוע טראומטי. כיום ידועים מגוון טיפולים יעילים להפרעה ולמניעתה.	עריכה | תבנית | שיחה
14	-	הוספה
15	-	הוספה
16	-	הוספה
17	-	הוספה
18	-	הוספה
19	-	הוספה
20	-	הוספה
21	-	הוספה
22	-	הוספה
23	-	הוספה
24	-	הוספה
25	-	הוספה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	-	הוספה
29	-	הוספה
30	-	הוספה

< בחזרה לפורטל

הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0