חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה)

יהודים לומדים בחברותא בעיר פינסק. תצלום של אלתר קציזנה, פורסם בעיתון פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה.

לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.

כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.

הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות (וולוז'ין טלז), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ביחידות, תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר בבית המדרש.

מקור השם

המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".

דברי חכמים בשבח השיטה

יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: ”מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)”. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.^{[דרוש מקור]}

לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: ”אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו”. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: ”עשה לך רב וקנה לך חבר”, כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו.

בחירת חברותא

איך יוצרים חברותא מרתקת ללימוד משניות בטלפון

בחירת חברותא היא עניין רגיש ויסודי במסורת הישיבתית. התלמידים נדרשים לבחור בן זוג שמתאים להם בקצב הלימוד, בשיטת החשיבה, ובמידת ההתאמה הלימודית והרוחנית. לא תמיד הבחירה היא הדדית, שכן ישנם תלמידים שמבוקשים יותר כבני זוג ללימוד בשל ידיעותיהם, ניסיונם ויכולת ההבנה המהירה שלהם.

בישיבות רבות, ובפרט בישיבות לתלמידים צעירים, ישנה מעורבות של סגל ההוראה (ר"מ או "משגיח") בבחירת החברותא, במטרה לשלב תלמיד מתקדם עם תלמיד מתחיל, או לאפשר התאמה בין קצב הלימוד לבין יכולת התלמידים. בבחירת חברותא יש להביא בחשבון גם מידות טובות, כבוד הדדי ויכולת לסבול את השונות בדעת.

בחברותא טובה, כל תלמיד תורם למהלך הלימוד: אחד מחזק את ידידו בהבנת הטקסט, מחדד את עמדותיו, ומלמד את השני איך לפתח שיקול דעת והיגיון. הבחירה הנכונה של חברותא היא קריטית להצלחתו בלימוד, שכן בן הזוג עשוי להשפיע על עמדותיו, על עומק הבנתו ועל חיזוק מידותיו.

כמו כן, בחברותא קיימת מידה של אחריות הדדית: תלמידים משתדלים להגיע בזמן, להקדיש זמן רציני ללימוד, ולהיות מסורים לא רק לתורה אלא גם למען הצלחת בן זוגם בלימוד. כך נוצרת שותפות אמתית, המבוססת על השקעה משותפת בעמל תורה, המהווה יסוד מרכזי באתוס הישיבתי

חברותות מחוץ לבית המדרש

בשנים האחרונות הפך מושג החברותא לנגיש גם מחוץ לכותלי בית המדרש, באמצעות אמצעים טכנולוגיים ומפגשים בקבוצות קטנות מחוץ למוסדות פורמליים.

חברותות בטלפון מאפשרות ללומדים ללמוד ולדון מרחוק, כמו לדוגמא "Partners in Torah" או "TorahMates". בנוסף, קיימות פלטפורמות מקוונות כמו "פרויקט זוג", חברותא, קרוב אלי, "Chavrusamatch" ו-"WebYeshiva" שמחברות בין לומדים ברחבי העולם ומאפשרות שיתוף מסמכים, וידאו-צ'אט והערות בזמן אמת.

קישורים חיצוניים

• אתר ארגון קרוב אלי לחיבור חברותות
• אתר פרויקט זוג - לימוד עם מאות יהודים מכל העולם, בעברית ובאנגלית.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חברותא36567173Q4702914