לדלג לתוכן

כלב הבית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כלב)
המונח "כלב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו כלב (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןכלב הבית
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כלביים
סוג: כלב
מין: זאב מצוי
תת־מין: כלב הבית
שם מדעי
Canis lupus familiaris
סוגי כלבים בפעולות שונות
כלב מגזע Smooth Collie
כלב רועים בפעולה
השוואה בין תחום הרגישות המרבית של ראיית הכלבים לזו של בני האדם
גור כלבים כבן חודשיים
כלב מגזע Toller רץ במים
כלב בשירות צי ארצות הברית במהלך אימון
כלב בולדוג
כלב כנעני - הכלב היחיד ממוצא ישראלי
הכלב קרוי "חברו הטוב ביותר של האדם"

כלב הוא שמו היומיומי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים.

הכלבים התפתחו מהזאבים[דרוש מקור]. תוחלת החיים שלהם בדרך כלל היא 10–12 שנים, אך כלבים מסוימים כמו למשל כלב כנעני, סכיפרקה וגזעים נוספים של כלבי ציד יכולים לחיות גם בין 18 ל-22 שנים. ככלל, כלבים קטנים מאריכים חיים יותר מכלבים גדולים.

צבעי כלבים נעים בין לבן לשחור, עם גוונים אדמדמים, אפורים וחומים ביניהם. כלבים, כמו בני אדם, הם חיות חברתיות וצדים (על כל פנים אבות-אבותיהם) בקבוצות[דרוש מקור]; דמיון זה בעיצוב ההתנהגותי שלהם מתקשר לעובדה שקל לאמן אותם, לשחק איתם ולהתאים אותם למצבים חברתיים שונים.

איכות הקרבה השוררת זה אלפי שנים בין בני האדם לכלבים, הקנתה לכלב את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם".

פיזיולוגיה

הכלאות, אאוגניקה וסלקציה שנעשו על כלבים בידי האדם שינו והפרידו בין תכונותיהם של גזעי כלבים שונים, אך לכל הכלבים קיימות תכונות משותפות שירשו מאבותיהם הקדמונים. כמו מרבית היונקים הטורפים, לכלב שרירים חזקים, מערכת דם המאפשרת לו פעילות מתפרצת וארוכת טווח, ושיניים המאפשרות לו לתפוס, להחזיק ולקרוע חפצים. שלד הכלב מאפשר ריצה וקפיצה. רגלי הכלבים קטנות והם הולכים על בהונותיהם.

חוש ריח

חוש הריח של הכלבים מפותח במיוחד. הדבר מתאפשר הודות לאזורים המפותחים במוח הכלב המספקים את חישת הריח, והודות למספר עצום ביחס ליונקים אחרים של תאי עצב עשירים בקולטני ריח בחוטם. למרבית הכלבים בין 125 מיליון ל-220 מיליון קולטני ריח, ובגזעים מסוימים, כלבי דם במיוחד, מספר זה יכול להגיע גם עד ל-300 מיליון.[1] זאת לעומת כ-6 מיליון קולטני ריח "בלבד" בבני אדם.[2] משום שיש לכלבים תאים רבים כל כך באפם, אפשר אף לראות את התאים ללא כל עזרת מכשירים. כפי שבמוחם של בני אדם קליפת ראייה גדולה לעיבוד מידע חזותי, במוחם של כלבים קיימת קליפת הרחה (Olfactory cortex) גדולה, לעיבוד המידע המתקבל ממערכת החישה. הנפח הכולל של פקעות ההרחה (Olfactory Bulbs) במוחם של כלבים, ביחס לנפח המוח כולו, גדול פי 40 מהנפח היחסי של פקעות ההרחה במוחם של בני אדם.

מינים מסוימים בקרב הכלבים מצטיינים במציאת ריחות ספציפיים אפילו בהשוואה לשאר המינים בסוג (זאת הודות להשבחתם על ידי האדם באמצעות הכלאות וסלקציה חד כיוונית). עדיין לא ברור מהו המידע המדויק אותו קולט הכלב מריחות הסביבה, אך ידוע שהכלב מסוגל להבדיל בין שני סוגי ריחות:

  • ריח שמקורו באוויר: ריח שאורגניזם או חפץ משאיר בסביבתו כאשר הוא עובר בה. ריח שכזה הוא מקוטע, נעלם במהירות אך חזק באופן יחסי.
  • ריח שמקורו באדמה: ריח שאורגניזם או חפץ משאיר כחתימה על האדמה. ריח שכזה הוא בדרך כלל חלש יותר, נוטה להתערבב עם ריחות אחרים אך מתנדף באטיות רבה, תכונה המאפשרת לכלב להתחקות אחריו זמן רב לאחר החתימה הראשונית.

הדעה הרווחת בקרב מאמני כלבים היא שהתכונה לעקוב אחרי ריח מסוים היא לחלוטין מולדת ואינה נרכשת. עם זאת, ניתן לאמן כלב להתמקד בריח בודד ולהתעלם מריחות אחרים שעלולים להסיח את תשומת ליבו של הכלב הלא מאומן.

חוש הריח המפותח של הכלבים מאפשר לאמן אותם לזהות (אנ') סוגים שונים של מחלת הסרטן.[3][4]

חוש ראייה

כמו למרבית היונקים, לכלבים ראייה דו-צבעית (דיכרומטית; dichromatic) מאחר שהמדוכים בעיניהם מכילים קולטנים בעלי רגישות לשני אורכי גל בלבד. לעומתם, לבני אדם ראייה תלת-צבעית, ולכן ראייתם של כלבים ניתנת להקבלה עם אדם בעל עיוורון צבעים דו-צבעי (לדוגמה, דלטוניזם ירוק-אדום).[5] גם צפיפותם של המדוכים ברשתיות עיניהם של כלבים פחותה מזו של בני האדם, בכיסוי של כ-20% בלבד משטח הרשתית, זאת לעומת הגומה המרכזית (ה-Fovea) ברשתית האדם ש-100% משטחה מכוסה מדוכים. בשל כך, יכולת ההפרדה הזוויתית, או חדות הראייה, של כלבים פחותה מזו של בני אדם ומוערכת כיכולת זיהוי של 12 מחזורי שינוי במעלה, או שתיים וחצי דקות קשת, בעוד שאדם בעל ראייה תקינה מסוגל להבחין ב-30 מחזורי שינוי במעלה, או דקת קשת אחת. עם זאת, לגזעים שונים של כלבים ישנם אזורים בהם צפיפות המדוכים עולה. לדוגמה, בגזעים בעלי חוטם קצר (המכונים ברכיצפאליים; Brachycephalic) ניתן למצוא עלייה בשיעור של פי שלושה מהצפיפות הרגילה, דבר המקרב את חדות ראייתם לזו של בני אדם. בגזעים בעלי חוטם מוארך (המכונים דוליכוצפאליים; Dolichocephalic), ובכלבי רוח בפרט, ישנו פס לרוחב הרשתית ובו צפיפות המדוכים גבוהה, דבר המקנה להם ראיית רוחב של עד 270 מעלות. זאת לעומת שדה ראייה של 180 מעלות בלבד בבני אדם. לכלבים טווח פזילה גדול יותר מבני אדם, והם מסוגלים לסובב את גלגלי עיניהם הרחק זה מזה (פזילה החוצה; Exotropia) עד יצירת הפרש זוויתי של בין 12 ל-25 מעלות, כתלות בגזע הכלב.[6] למרות חדות הראייה הגרועה של כלבים, יכולת ההבחנה שלהם משתפרת עבור פרטים הנמצאים בתנועה. כלבים הפגינו יכולת לזהות את בעליהם בזמן שהם נעים בתוך קבוצת בני אדם ממרחקים של עד 900 מטרים, יכולת שקטֵנה ל-500 עד 600 מטרים כשהאנשים אינם בתנועה.[1]

גזעים מסוימים של כלבים, מראים נטייה גנטית מולדת לקוצר ראייה. לדוגמה, בכלבים מגזע רוטוויילר, אחד מכל שניים נמצא קצר ראייה.

חוש הראייה של הכלבים רגיש לשינויים בקצבים שבין 60 ל-70 הרץ, עובדה זו מקשה עליהם לצפות במכשירי טלוויזיה בעלי קצב רענון תמונה נמוך יותר המותאמים לבני אדם (במכשירים רבים קצב רענון התמונה הוא 50 או 60 הרץ בלבד).[7]

חוש שמיעה

חוש השמיעה של הכלבים מפותח הרבה יותר מזה של בני האדם. לרוב גזעי הכלבים יכולת לשמוע גלי קול בתחום תדרים החל מ-40 הרץ ועד 45,000 הרץ, וגזעים מסוימים מסוגלים אף לשמוע תדרי קול עד 60,000 הרץ.[8] תחום זה זהה בקירוב בגבול התחתון לזה של בני אדם, אך גבוה פי שניים עד שלושה מרגישות השמיעה של בני אדם בגבול העליון. כלומר, כלבים מסוגלים לשמוע קולות גבוהים פי שניים עד שלושה (שהם אוקטבה אחת עד כ-1.5 אוקטבות) מבני אדם. לכן, בתחום החפיפה בין שמיעת הכלבים ושמיעת בני האדם, כלבים מסוגלים להבחין בקולות גבוהים ממרחק גדול יותר מאשר בני אדם.

בנוסף, לכלבים יכולת להניע את אפרכסת האוזן, דבר המסייע להם באיתור הכיוון ממנו מגיע הקול. יכולת זו מושגת באמצעות 18 שרירים המסוגלים להטות, לסובב ולהגביה את אפרכסת האוזן של כלב למציאת מקור הקול.


פרווה

כלבים מאופיינים בשכבה יחידה או כפולה של פרווה. הפרווה הכפולה מורכבת מחלק עליון של שערות נוקשות המסייעות בדחיית מים והגנה מפני לכלוך, ופרווה רכה ומבודדת מתחת. כלבים עם שכבה יחידה הם בעלי שיערות נוקשות עליונות ומעט שיערות תחתונות, אם בכלל. כלבים משירים את פרוותם לאורך השנה ובמיוחד בעונות המעבר, אז מחליפים הכלבים את פרוותם לקראת שינויי הטמפרטורה. קיימים הבדלים בעוצמת הנשירה בין מינים שונים.[9]

בדומה ליונקים אחרים, גם לפרווה של הכלב ישנם שימושים רבים, כולל ויסות תרמי והגנה מפני חתכים או שריטות; יתר על כן, הפרווה של הכלב ממלאת תפקיד חשוב בהצגת כלבים כגזעיים. התקנים כוללים לרוב תיאור מפורט של אופי ותכונות הפרווה של אותו גזע.

תקשורת

כלבים עשויים להחליף מידע באמצעות קול, באמצעים ויזואליים או באמצעות ריח. תקשורת חזותית כוללת צורת פה ותנוחת ראש, ליקוק והרחה, מיקום אוזניים וזנב, קשר עין, הבעת פנים ותנוחת גוף. תקשורת שמיעתית יכולה לכלול נביחות, נהמות, יללות, יבבות, צרחות, הלחתה ואנחות. כלבים גם מתקשרים באמצעות טעם, תוך שימוש בריח ובפרומונים.[10]

תקשורת חזותית

גזעים שונים של כלבים בפעולות שונות

כלבים רבים מתקשרים באמצעיים חזותיים, באמצעות הזזת הפה, הראש, האזוניים, העיניים, הזנב והגוף.

כלב דומיננטי או מאיים מביט באופן ישיר כאזהרה, עם פה מתוח, שיניים בולטות, רגליים זקופות וזנב כלפי מטה. כלב ידידותי מביט בעפעוף, בעל פה רפוי או מעט פתוח, עם אוזניים זקופות וכשכוש זנב. לעיתים, גם גופם של הכלבים יכול לתקשר רגשות מגוונים. למשל, כלב דוחף את אפו כדי לקבל סימן קבלה, מטה את גופו קדימה כדי להציב אתגר, ומתגלגל על הבטן או הגב כדי להראות רוגע או כניעה.

תקשורת שמע

השמעת קריאות למרחקים ארוכים לצורך תקשורת נפוצה במשפחת הכלביים, בדרך כלל בצורה של נביחות (המכונות "רכבות דופק") או יללות (המכונות "זרמים אקוסטיים ארוכים"). יללות למרחקים ארוכים של זאבים וזאבי ערבות היא אחת הדרכים שבהן הם מתקשרים.

נביחות מהירות מעידות על סימן אזהרה, איום שנתפס כקרוב והתכוננות להגנה. נביחות ארוכות עם מרווחים מעידות על בדידות, רצון בחברה או מצוקה. נביחה קצרה וחדה מעידה על מטרד, הפתעה או בהלה, ונביחה עולה מעידה על הנאה.

כלבים גם נוהמים, למשל, נהמה רכה ונמוכה מעידה על ניסיון לאיים, נהמה גבוהה מעידה על בהלה או ניסיון הגנה עצמית.

יללה גבוהה וקצרה מעידה על כאב. יללה שנמשכת מספר שניות בדומה לילד אנושי, ואז חוזרת על עצמה מעידה על ייסורים או כאב, או קריאה לחברי הלהקה לעזרה.

התנהגות

רישום של קונראד לורנץ המציג הבעות פנים של כלב כחלק מהתנהגות תקשורתית. ציר Y = פחד, ציר X = תוקפנות

כלבים בדרך כלל מתנהגים בהתאם לסביבתם. לאורך השנים, הכלבים הצליחו לפתח הבנה ואמפתיה כלפי בני אדם.[11] בני אדם מתקשרים עם כלבים באמצעות שמע, תנועות ידיים ושפת גוף. כלבים יכולים להבין בני אדם ולקרוא את התנהגותם ושפת גופם.[12]

כלבים משחקים עם חברי הלהקה שלהם באמצעות נשיכות והשמעת צלילים.[13] מגיל צעיר, כלבים משחקים אחד עם השני, ולעיתים אף מחקים קרבות. התנהגות זו מאפשרת להם לתקשר אחד עם השני ולשמור על חיוביות.[14]

כלבים יכולים להראות דומיננטיות כלפי כלבים אחרים. במשחק, הכלב המנצח משיג דומיננטיות על הכלב השני.[15] ישנן מספר התנהגויות המעידות על כניעה ודומיננטיות בתקשורת בין כלבים. כלב דומיננטי רודף אחר כלבים קטנים, נובח, נושך ומביט על כלבים אחרים, בעוד שכלב כנוע מתכופף, נמנע, מלקק או בורח.

אינטליגנציה

לכלבים יש בערך פי שניים נוירונים בקליפת המוח לעומת חתולים, מה שמרמז שייתכן כי הם חכמים בערך כפליים.[16] מחקרים הראו שכלבים מציגים התנהגויות רבות הקשורות לאינטליגנציה. יש להם מיומנויות זיכרון מתקדמות, והם מסוגלים לקרוא ולהגיב כראוי לשפת גוף אנושית כמו תנועות והצבעה, ולהבין פקודות קוליות אנושיות. כלבים מדגימים תאוריה של תודעה על ידי עיסוק בהונאה, ומודעות עצמית על ידי זיהוי הריח של עצמם במהלך "מבחן הרחה", מקבילה מוצעת של ריח למבחן המראה.

כלבים מסוגלים ללמוד באמצעות חיזוק פשוט (למשל, התניה קלאסית או אופרנטית), אך הם לומדים גם על ידי צפייה בבני אדם ובכלבים אחרים.[1][17] גורים לומדים התנהגויות במהירות על ידי חיקוי התנהגויות של כלבים מנוסים.[1] הם יכולים להגיב לשפת גוף אנושית כמו תנועות והצבעה, והם גם מבינים פקודות קוליות אנושיות.[18]

כלבים הפגינו זיכרון אפיזודי בכך שנזכרו באירועים שהתרחשו בעבר, שכללו פעולות מורכבות של בני אדם,[19] ומחקרים מצביעים על כך שכלבים מרגישים רגשות מורכבים, כמו קנאה וציפייה.[20][21]

מחלות וחיסונים

ניתן לחלק את בעיות הבריאות בכלבים למחלות זיהומיות, מחלות תורשתיות והפרעות כרוניות שונות. חלק מן המחלות ניתנות למניעה באמצעות חיסון, בעוד אחרות דורשות טיפול מתמשך או מעקב רפואי. להלן רשימה של מחלות וחיסונים נפוצים בכלבים:

  1. אקלמפסיה (כלבות)
  2. טפילי עור בכלבים וחתולים
  3. כלבלבת
  4. מחלת אגן תורשתית
  5. נגיף הפארוו הכלבי
  6. שעלת המכלאות
  7. תולעת הפארק
  8. תסמונת לג-קלב-פרטס
  9. כלבת
  10. דלקת עור אטופית

כנגד הרבה מהמחלות הנזכרות מחסנים גורים "בחיסון המשולש, המעניק הגנה אפקטיבית לאחר מתן סדרת החיסונים המשולשת (DAPP – מדבקת, אדנווירוס, פרו, פריינפלואנזה). אפשר לצאת עם הכלב בבטחה החוצה כ־ שבועיים לאחר קבלת המנה השלישית, שניתנת לרוב בגיל 16 – 20 שבועות. עד אז, אף על פי שקיים חיסון חלקי, הגור עדיין סיכון להידבק, בייחוד במקומות עם נוכחות או זיהום סביבתי של נגיף הפרוו.[22]

לגבי חיסון הכלבת, על-פי דרישות משרד החקלאות, גור כלבים חייב לקבל את חיסון הכלבת הראשון בגיל שלושה חודשים. לאחר מכן הוא חייב לקבל חיסון דחף (בוסטר) לאחר פרק זמן של חודש עד שלושה חודשים.[23]

מלבד מחלות אלו ודומיהם, מחקר שפורסם ב-2020 ונעשה בפינלנד מצא כי 70% מהכלבים שנבדקו סבלו מתסמינים של בעיות התנהגות שונות כמו חרדה, תוקפנות, אימפולסיביות והתנהגות כפייתית. עוד נמצא כי בעיות מסוימות אופייניות לגזעי כלבים ספציפיים, כלומר ייתכן שיש לבעיות מרכיב גנטי.[24]

הריון והמלטה


משך ההריון הוא כחודשיים בממוצע, כאשר ככל שהכלבה מגזע גדול יותר - יתארך ההריון. וטרינר יוכל לזהות הריון כבר מהשבוע השני-שלישי, אך אדם בלתי מיומן סביר כי יבחין בו רק חודש לאחר תחילתו.

כאשר נולדים הגורים עיניהם עצומות והם אינם שומעים. בגיל 10–14 ימים יפתח הגור לראשונה את עיניו. ימים בודדים לאחר מכן יפתחו גם תעלות האוזן שלו.

תקופת ההנקה משתנה בין כלבה לכלבה ונמשכת בין שבועיים לחמישה שבועות.

כלבים ובני אדם

חיבור עתיק

החיבור החברתי בין האדם והכלב הוא ייחודי. תכונתו של הכלב, המייחדת אותו משאר המינים הפיקחים ובעלי יכולות (כקופים), היא רגישותו למסרים אנושיים. מחקרים הראו שכלבים, בניגוד לקופים, מסוגלים למצוא מזון על ידי קריאת "רמזים" אנושיים כגון מבט לכוון המקום בו הוא מוסתר. לא ברור האם תכונה זו גרמה לחיבור בין האדם לכלב מלכתחילה, או שהיא תוצר של שנים רבות בצוותא.

תכונות הכלבים עברו שינוי והתאמה בברירה מלאכותית שנעשתה בכלבים במהלך השנים. בהתאם לצרכים השונים, פותחו התמחויות לפי דרישותיו של האדם. זהו למעשה בעל החיים שיש לו את מספר ה"גרסאות" הרב ביותר בכדור הארץ.

הכלב בשירות האדם

האדם השתמש בכלב משחר דרכם המשותפת למטרות רבות, החל משמירה ותקיפה, עזרה ברעיית צאן ובקר וכלה בציד, איתור נעדרים תחת מפולות שלגים וכחיית מחמד. במלחמת וייטנאם הציב הצבא האמריקני בראש היחידות הלוחמות כלבים לגילוי אויב ומלכודות. כלבים הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה לשימוש כנגד טנקים גרמניים. גם צה"ל משתמש בכלבים למטרות צבאיות. בין היתר לשם פריצה לבתים בהם מוחזקים בני ערובה ולמעקב אחר עקבות מחבלים. במבצע כחול וחום נגד החזבאללה התגלה שצה"ל השתמש בכלבי נפץ, דבר שגרם לרעש תקשורתי גדול ולנסיגה של צה"ל משימוש זה בכלבים.

לכלבים שימושים אזרחיים נוספים כמו: כלבי נחיה לעיוורים, כלבי שמיעה לחרשים, כלבי גישוש לגילוי אנשים תחת הריסות בתים, כלבים לאיתור מוקדי שריפות, כלבי מזחלות, וכלבי הרחה לגילוי חומרי נפץ (ראו לדוגמה כלבים לשלום "פאפס פור פיס"), סמים וחומרים אסורים אחרים.

בנוסף פותחו סוגי ספורט בהם משתמשים בכלבים שאינם "מועסקים" בעבודות מסורתיות, וממצים בכך את היכולות הטבעיות שלהם (ראו למשל רכבות כלבים).

כיום, רבים מגזעי הכלבים אינם משמשים עוד למילוי תפקידים שרווחו בעבר, אלא מוחזקים כחיית מחמד וככלבי תצוגה בתערוכות. בעלי כלבים נוטים לעיתים לטפח את כלביהם בתספורות, בסידור ציפורניים ובפריטי לבוש. קיימות מספרות לכלבים בהן כלבים מקבלים טיפוח כולל. קיימים גם בתי מלון לכלבים, שם משאירים אותם בעלי הכלבים אם הם נעדרים מביתם, ושירותי הורדת כלבים בתשלום לבעלי-כלבים עסוקים.

גזעים

מעל 500 גזעי כלבים קיימים בעולם. זו חלוקת גזעי הכלבים לפי FCI:

קשר נפשי, בריאותי וחברתי

מעבר לתפקידים כלביים "מסורתיים", מוכרת יותר ויותר השפעתו של הכלב על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם, בייחוד כשמדובר בילדים. הקשר בין אדם לכלב הוא קשר רגשי עמוק ומשמעותו לאדם נוסקת מעבר לתועלת המעשית שהאדם עשוי להפיק מהכלב. מחקרים פסיכולוגיים ופיזיולוגים רבים נעשו לגבי חיות מחמד בכלל וכלבים בפרט, ומהם עולה שהקשר עם חיית מחמד מפתח תחושות הערכה עצמית, אחריות, אמפתיה ורגישות אצל ילדים. בנוסף, נמצא שלכלב השפעה מרגיעה על בעליו. דבר זה בא לידי ביטוי בלחץ דם נמוך יותר בסביבת הכלב, בירידת קצב לב בעת ליטופו, ואף נמצא שלבעלי כלבים תוחלת חיים גבוהה יותר. כלבים וחיות אחרות משמשים כ"מתווכים" חברתיים המקלים על יצירת קשר עם ילדים, דבר המשמש בעיקר לטיפול במסגרת החינוך המיוחד, כשמדובר בילדים בעלי נכויות ובעיות רגשיות והתנהגותיות.

חיי הכלבים עם בני האדם הקנו להם את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם". לעומת זאת, קיימות חברות בהן מתייחסים לכלבים כטמאים, וקיימות תרבויות בהן משמש בשרם(אנ') של גזעים מסוימים של כלבים למאכל[25] - נכון ל-2014 ישנן כ-40 מדינות שבהן אין איסור בחוק על אכילת כלבים.

צואת כלבים ברחובות העיר

בערים רבות בישראל קיימת בעיה של צואת כלבים שמושארת על ידי בעלי הכלב ברחובות ועל גבי המדרכות והופכות אותן לשדה מוקשים של צואה ומקשות על חיי התושבים. בערים רבות נקבעו קנסות לבעלי הכלבים שלא אוספים את צואת הכלב שלהם. אבל יש קושי לתפוס את בעלי הכלבים, כי פעמים רבות בעלי הכלב לא מזוהה. גובה הקנסות יכול להגיע ל-750 ש"ח (למשל בנשר).[26] הועלו רעיונות לקחת בדיקות DNA של כלבים וכך לגלות מי בעליו. רעיונות כאלה פורסמו בערים תל אביב-יפו,[27] רעננה וקריית מוצקין.[28] בשנת 2024 אושר חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים המאפשר לרשויות מקומיות לחייב בעלי כלבים לרשום את כלביהם במאגר גנטי. המידע שייאסף במאגר ישמש לאיתור בעלי כלבים אשר אינם מקפידים על איסוף צואה במרחבים הציבוריים.[29][30]

כלבים בספרות ובאומנות

חלקו הנכבד של הכלב בחיי האדם ניכר גם בהתייחסות אליו ביצירות ספרותיות ואמנותיות לאורך ההיסטוריה. ברישומים מצרים עתיקים מופיעים כלבים בתפקידי ציד או לוויה. כלבים מופיעים בציורים מהמאה ה-18 וה-19 כמלווים בדיוקנאות, כנושא הציור, או כחלק מהתרחשויות וכן בפסלים.

בספרים וסרטים רבים משמשים כלבים בתפקיד הגיבור הראשי, מהידועים שבהם, "פנג הלבן" מאת ג'ק לונדון, "לאסי חוזרת הביתה" מאת אריק נייט, "עזית הכלבה הצנחנית" מאת מוטה גור ועוד (ראו גם קטגוריה:סרטים על כלבים). באחרים, לכלב תפקיד משני, כגון "טוטו" ב"הקוסם מארץ עוץ" מאת ל. פרנק באום, "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" מאת ג'רום ק. ג'רום ואחרים, "קפצן" ב"שביעייה הסודית" מאת איניד בלייטון ועוד.

כלבים אף זכו להתייחסויות מיוחדות בשירים, דוגמת שירו של ניל יאנג, "קינג הזקן" (Old King), או שירו של פול מקרטני "מרתה יקירתי" (martha my dear), שנכתב על כלבתו של פול מקרטני, מרתה, מסוג כלב צאן אנגלי עתיק.

הכלב במקורות

ערך מורחב – לא יחרץ כלב לשונו

לראשונה מוזכר הכלב בתנ"ך בספר שמות[31]. "לא יחרץ כלב לשונו". כלומר, כאשר עזבו בני ישראל את מצרים, אף כלב לא נבח על אף אחד מבני ישראל.

הכלב מוזכר בהקשר של עבודה לעזרת האדם, בספר איוב[32]: "כלבי צאני". סביר להניח שהכלבים מתקופת התנ"ך, היו דומים לכלב הכנעני שאנו מכירים כיום[דרוש מקור].

המילה כָלב (בקמץ) שימשה בעבר לשמות פרטיים של אנשים וניתן למצאה למשל בארצות הברית[33], בעם היהודי שם זה אינו מצוי[34]. מאידך לא נמצא שימוש בשם כֶלב כפי שנהוג במילים זאב ודוב, אף הם שמות של חיות. בגמרא מוזכר השם ארמי כלבא שבוע, אשר היה חותנו של רבי עקיבא. אך שם זה הוא רק כינוי לשמו של האיש שמבטא את הכנסת האורחים הנדיבה שלו שכל הנכנס לביתו רעב ככלב היה יוצא שבע. כמו כן מצינו במקרא את השם כָלב בקמץ (לדוג' במדבר כ"ג ל').

ככלל, לאורך השנים שרר ביהדות יחס מסויג כלפי הכלב. ייתכן שהסיבה לכך היא שהנדודים לאורך ההיסטוריה לא איפשרו להם להחזיק חיות מחמד בקביעות, ואולי מכיוון שכלבים שימשו לא פעם להתעללות בהם, כגון בתקופת השואה. ישנו איסור של חז"ל "לגדל כלב רע בתוך ביתו", מחשש שיפחיד, ינשוך (ולעיתים אף יפצע או יהרוג) את הבאים. רבי אליעזר בן הורקנוס קבע כי "המגדל כלבים כמגדל חזירין"[35], וכך קבע הרמב"ם: "ארור מגדל כלבים וחזירים, מפני שהזיקן מרובה ומצוי"[36]. עם זאת חכמים התירו לגדל כלב אם הוא קשור תמיד לשלשלת ובישובי ספר בלבד מותר להתיר את השלשלת בלילה ולקושרה במהלך היום[37].

כמה מחכמי ההלכה בימי הביניים סייגו את האיסור, וקבעו ש"כלב שאינו רע מותר לגדל", וש"כלבים קטנים בני תרבות (מאולפים), אינם בכלל האיסור". מקורות אחרים מעידים שגידול חיות מחמד, בעיקר כלבים, היה שכיח גם בתקופות קדומות. רבי יעקב עמדין קבע במאה ה-18 כרמב"ם שמותר להחזיק רק כלב אחד, בתנאי שהוא קשור בשלשלת ולצורכי שמירה בלבד.

בהלכה משתמשים בביטוי "ראוי למאכל כלב"[38], כאמת-מידה להגדרת דבר-מה כמאכל. למשל חמץ עשוי להיות דבר הראוי לפחות למאכל כלב, אולם דבר שאינו ראוי אפילו למאכל כלב אינו יכול להיקרא "חמץ"[39].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "אני כלב", סיפורים שכלב מספר, מאת אלי רון (הוצאה לאור: הוצאת סער)
  • דיוויד טיילור, "הכלב-המדריך השלם לטיפול בכלבים וגידולם", תירגום: גבי פלג, בית הוצאה כתר, 1986.
  • אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ח.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: כלב
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: כלב
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: גידול כלב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלבים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Coren, Stanley (2004). How Dogs Think. First Free Press, Simon & Schuster. ISBN 0-7432-2232-6.(באנגלית)
  2. ↑ Olfaction in Neurologic and Neurodegenerative Diseases: A Literature Review, באתר SciELO
  3. ↑ Can dogs smell cancer in humans?, www.medicalnewstoday.com, ‏2018-11-08 (באנגלית)
  4. ↑ Research Suggests Dogs Can Be Trained to Sniff Out Cancer in Other Dogs, School of Veterinary Medicine, ‏2023-12-20 (באנגלית אמריקאית)
  5. ↑ השוואת חוש הראיה בכלבים ובבני אדם(הקישור אינו פעיל, 18.12.2021), ג'ניפר דייוויס, 1998, באתר אוניברסיטת ויסקונסין-סטיבנס פוינט. (באנגלית)
  6. ↑ Mech, David. Wolves, Behavior, Ecology, and Conservation. The University of Chicago Press, 2006, עמ' 98.(באנגלית)
  7. ↑ Miklósi, Adám (2007). Dog Behaviour, Evolution, and Cognition. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-929585-2.(באנגלית)
  8. ↑ Elert, Glenn; Timothy Condon (2003). "Frequency Range of Dog Hearing". The Physics Factbook.
  9. ↑ דיויד רוזנבלט, נשירה אצל כלבים
  10. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Current research in canine and feline pheromones
  11. ↑ Gregory S. Berns, Andrew M. Brooks, Mark Spivak, Functional MRI in awake unrestrained dogs, PloS One 7, 2012, עמ' e38027 doi: 10.1371/journal.pone.0038027
  12. ↑ Ludwig Huber, How Dogs Perceive and Understand Us, Current Directions in Psychological Science 25, 2016-10-01, עמ' 339–344 doi: 10.1177/0963721416656329
  13. ↑ Miiamaaria V. Kujala, Sanni Somppi, Markus Jokela, Outi Vainio, Lauri Parkkonen, Human Empathy, Personality and Experience Affect the Emotion Ratings of Dog and Human Facial Expressions, PloS One 12, 2017, עמ' e0170730 doi: 10.1371/journal.pone.0170730
  14. ↑ Tiffani J. Howell, Tammie King, Pauleen C. Bennett, Puppy parties and beyond: the role of early age socialization practices on adult dog behavior, Veterinary Medicine (Auckland, N.Z.) 6, 2015, עמ' 143–153 doi: 10.2147/VMRR.S62081
  15. ↑ The Concept and Definition of Dominance in Animal Behaviour, Brill
  16. ↑ Are Dogs Smarter Than Cats? Science Has an Answe, National Geographic, ‏December 1, 2017 (באנגלית)
  17. ↑ "How Dogs Learn". National Animal Interest Alliance. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ Gjersoe, Nathalia (23 ספט' 2013). "Dogs: an uncomplicated relationship". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ Fugazza, Claudia; Pogány, Ákos; Miklósi, Ádám (2016). "Recall of Others' Actions after Incidental Encoding Reveals Episodic-like Memory in Dogs". Current Biology. 26 (23): 3209–3213. Bibcode:2016CBio...26.3209F. doi:10.1016/j.cub.2016.09.057. PMID 27889264.
  20. ↑ "Test reveals dogs' jealous side". BBC News. 2008-12-08.
  21. ↑ Berns, Gregory S.; Brooks, Andrew M.; Spivak, Mark (2012-05-11). "Functional MRI in Awake Unrestrained Dogs". PLOS ONE. 7 (5): e38027. Bibcode:2012PLoSO...738027B. doi:10.1371/journal.pone.0038027. PMC 3350478. PMID 22606363.
  22. ↑ Dr. Brittany Grenus, When Can a Puppy Go Outside Safely?, PetMD, 2023
  23. ↑ משרד החקלאות, חיסונים ורשיון החזקת בעלי חיים, באתר משרד החקלאות ובטחון המזון, ‏2002
  24. ↑ Salonen, M., Sulkama, S., Mikkola, S., Prevalence, Comorbidity, and Breed Differences in Canine Anxiety in 13,700 Finnish Pet Dogs, Scientific Reports, 2020
  25. ↑ כדוגמת ה-Nureongi בקוריאה Dog Meat Foods in Korea והכלבים חסרי השיער(אנ') במקסיקו
  26. ↑ נעמה רק, ‏למה פתאום יש הרבה יותר צואת כלבים על המדרכה?, באתר "Time Out ישראל", 8 במרץ 2017
  27. ↑ דן לביא, ‏עיריית ת"א: בדיקות DNA לצואת כלבים לצורך הטלת קנסות, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2021
  28. ↑ חדשות תל אביב, בדיקות DNA לכלבים למטרות ניקיון העיר, באתר חדשות תל אביב
  29. ↑ ערן איצקוביץ, ‏לא אוספים אחרי הכלב? זו הולכת להיות בעיה לכיס שלכם, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2024
  30. ↑ מאגר החקיקה הלאומי - חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, באתר כנסת
  31. ↑ ספר שמות, פרק י"א, פסוק ז'
  32. ↑ ספר איוב, פרק ל', פסוק א'
  33. ↑ לדוגמה, קיילב לנדרי ג'ונס וקיילב פולוויל
  34. ↑ דוגמא נדירה היא הרב כלב מאיר זיו
  35. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א'
  36. ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט'
  37. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' (נפסק במשנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקי ממון, פרק ה', הלכה ט')
  38. ↑ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף כ"א, עמוד א'
  39. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ד', הלכה י"א
כַּלְבִּיִּים (מתת-משפחת הכלבים)
שבט כלבים, תת-שבט כלבים ("דמויי-זאב") סוג כלב, מינים: זאב מצוי · (תת-מין כלב הבית) • זאב ערבות • זאב אדמוני • זאב אלגונקווין • זאב חבשי • זאב זהוב אפריקאי • תן זהוב ♦ סוג ומין יחיד זאב טלוא ♦ סוג תן, מינים: תן שחור-גב • תן לבן-פס ♦ סוג ומין יחיד דול מצוי
שבט כלבים, תת-שבט כלביים דרום-אמריקאיים סוג ומין יחיד זאב הרעמה ♦ סוג ומין יחיד זאב היער ♦ סוג שועל דרום אמריקאי, מינים: שועל הפמפס • שועל דרווין • שועל ארגנטינאי אפור • שועל ארגנטינאי לבן • שועל ערבות פרואני • שועל קולפאו ♦ סוג ומין יחיד שועל הסרטנים ♦ סוג ומין יחיד שועל קטן-אוזן
שבט שועלים אפורים סוג שועל אפור, מינים: שועל אפור מצוי • שועל איים אפור
שבט שועלים סוג שועל-רקון, מינים: שועל-רקון מצוי • שועל-רקון יפני ♦ סוג ומין יחיד שועל אוזנן ♦ סוג שועל (שועלים אמיתיים), מינים: שועל מצוי (אדום) • שועל פנק • שועל החולות • שועל הכף • שועל שלג • שועל צוקים • שועל בנגלי • שועל קורסאקי • שועל מקרוטיס • שועל מהיר • שועל חיוור • שועל חול טיבטי

כלב_הבית22849006Q144

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כלב_הבית&oldid=3775541"