רגישות (תכונה אנושית)
רגישות היא תכונת אופי וחישה אנושית המתארת את עוצמת התגובה הפיזיולוגית והרגשית של האדם בעקבות עוצמות שונות של גירוי פיזי או נפשי עמו הוא בא במגע. עוצמות תגובה שונות אלו נובעות מאופנים שונים של עיבוד מידע חושי באיברי החישה ובמערכת העצבים.
את המילה רגישות חידש הבלשן יצחק אפשטיין.[1]
רגישות גבוהה או רגישות יתר
אדם בעל רגישות גבוהה או רגישות יתר עשוי לחוש ולשים לב לגירויים פיזיים או נפשיים חלשים מאוד, לא כל שכן לגירויים חזקים. הוא עשוי להגיב בעוצמה לשינויים קטנים ביותר בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות גבוהה למגע, להירתע מכל נגיעה קלה של האחר בו ואף לחוות אותה בעורו ככואבת. לפיכך עשוי האדם להגיב במתח נפשי וחרדה לפני ובמהלך מגע כזה, ואף לנסות ולהימנע ממנו בהתנהלותו היומיומית.
לעיתים משתמשים במונח "אדם בעל רגישות גבוהה" בקונוטציה חיובית בהקשר של יחסים חברתיים, כדי לתאר אדם ששם לב לרגשות והתנהגויות אחרים, מתחשב בהם ומגיב אליהם בצורה מותאמת, אכפת לו מהם, בדומה לאדם בעל טאקט. להבדיל, לעיתים משתמשים במונח זה בקונוטציה שלילית בהקשר זה, כדי לתאר אדם שנפגע בקלות מאמירות שליליות של אחרים כלפיו.
רגישות גבוהה כטמפרמנט מולד
ד"ר איליין ארון טבעה את המונח "אדם רגיש מאוד" (Highly sensitive person) בספרה "האדם הרגיש מאוד" בשנת 1996; היא ועמיתיה מציגים את התכונה באור חיובי, דבר שיצר פופולריות של הנושא בקרב חלק מבעלי הרגישות הגבוהה. ארון טוענת כי כ-15-20 אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי תכונת הרגישות הגבוהה, וכי יכולתם להבחין בדקויות ולשים לב לפרטים בסביבתם מהווה יתרון משמעותי במצבים שונים.[2] לטענתה, רבים מהאנשים הרגישים הם יצירתיים, קשובים לאחר ונבונים בזכות תכונת אישיות זו.[3] ארון מבססת את דעותיה על רעיונות של קרל גוסטב יונג בנושא רגישות ומופנמות - מוחצנות, עבודתו של ג'פרי אלן גריי בנושא מערכות התנהגותיות של עוררות ועכבות, ועוד[4]. לעומתה, יש הטוענים כי בעלי הרגישות הגבוהה חשים לא מעט סבל בשל תכונה זו, אותו מתארת גם ארון עצמה: הם חווים הצפה של גירויים פנימיים וחיצוניים, מתעייפים מהר, נוטים למתח וחרדה וכן לשינויים במצבי הרוח[5]; לטענת מבקריה של ארון, בעלי הרגישות הגבוהה זקוקים להפחתה בסבלם ולטיפול וסיוע מתאים להתמודד עם הקושי, והם לאו דווקא רואים בכך תכונה חיובית.[6]
רגישות נמוכה או תת-רגישות
אדם בעל רגישות נמוכה או תת-רגישות עשוי להתקשות לחוש בגירויים פיזיים או נפשיים חזקים מאוד, לא כל שכן גירויים חלשים. הוא עשוי שלא להגיב או להגיב בעוצמה נמוכה לשינויים משמעותיים בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות נמוכה למגע, שלא לחוש היטב בחיבוק חזק של האחר כלפיו, ואף שלא לחוות כאב או לחוש בכאב קל בלבד בעורו לאחר פציעה פיזית שעבר. לפיכך הוא עשוי להתנועע בעוצמה או לגעת בחוזקה כדי לחוש טוב יותר את המגע.
לעיתים משתמשים במונח "אדם חסר רגישות" בקונוטציה שלילית בהקשר של יחסים חברתיים, כדי לתאר אדם שלא מגיב לרגשות והתנהגויות שונות של אחרים, לא אכפת לו מאחרים, בדומה לאדם חסר טאקט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רגישות |
 ציטוטים בוויקיציטוט: רגישות |
| ציטוטים בוויקיציטוט: האדם הרגיש |
| ציטוטים בוויקיציטוט: אדם רגיש מאד (ספר) |
- אתר הספר "אדם רגיש מאוד" של דר. איילין ארון
- בלוג על טיפול באנשים רגישים מאוד
- ביאטה שבון, ifeel, ברגישות ובנחישות, באתר של "רשת 13", 14 בינואר 2010 (במקור, מאתר "nana10")
- אתר קהילת אנשים רגישים מאוד
הערות שוליים
- ^ דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי, הועד הצבורי להוצאת כתביו שח דוד סמילנסקי ומסדה, עמ' 127, 1958
- ^ The Highly Sensitive Person - A letter from Elaine Aron, באתר HSPerson
- ^ The Highly Sensitive Person: How To Thrive When The World Overwhelms You, באתר HSPerson
- ^ Elaine N. Aron, The Clinical implications of Jung’s Concept of Sensitiveness, Journal of Jungian Theory and Practice, 8 (2), 2006
- ^ ביאטה שבון, ברגישות ובנחישות, 14 בינואר 2010, באתר nana10
- ^ What To Say To The Professionals Who Doubt The Whole Idea Of High Sensitivity, באתר HSPerson
