מצב שימור

מצב שימור של מין הוא מדד לסיכויי השרידות של אותו מין, בהווה ובעתיד. כאשר מתגבשת הערכת מצב השימור, נלקחים בחשבון גורמים רבים, כגון מספר הפרטים של בעל החיים, המגמה בה נמצאת האוכלוסייה של בעל החיים (עלייה או ירידה במספר הפרטים), שיעור ההזדווגויות המוצלחות, איומים ידועים וכדומה.

המערכת העולמית הידועה ביותר לרישום ולדירוג מצב השימור של מינים היא הרשימה האדומה של IUCN. מערכת זו מחלקת את המינים בסיכון לשלוש קטגוריות: מינים פגיעים (VU), מינים בסכנת הכחדה (EN), ומינים בסכנת הכחדה חמורה (CR). בנוסף, המערכת מתעדת את ההכחדות שאירעו מאז שנת 1500 לספירה, וכן קטגוריה של מינים שנכחדו בטבע. גם המינים שנמצאים בסיכון נמוך או שלא נמצאים כלל בסיכון מחולקים לקטגוריות.

לצד הרשימה האדומה, קיימת אמנת CITES (סייטס), שמטרתה להבטיח כי סחר בינלאומי במינים של חיות פרא וצמחי בר לא יפגע בהישרדותם. באירופה, האיחוד האירופי התקין תקנות שמטרתן ליישם את אמנת סייטס בתוך תחומי האיחוד, וכן לנקוט אמצעים נוספים על מנת לשמר את חיות הבר. בנוסף, מספר מדינות הקימו גופים לדירוג מצב השימור של בעלי החיים שבשטחם בתחום המדינה, כלומר אין הם בהכרח לוקחים בחשבון את מצבו של בעל החיים הנבדק במדינות אחרות. דוגמה למערכת כזו היא ארגון ה-COSEWIC שבקנדה, שהוא למעשה ועדה של מומחים אשר מעריכים ומציינים את בעלי החיים הנתונים בסכנת היעלמות מקנדה.

מצבי שימור

מצבי השימור של איגוד השימור העולמי (IUCN) הם הנפוצים ביותר. המצבים המחולקים לקבוצות האלה (בסדר עולה ברמת הסיכון):

סיכון נמוך (Lower risk)
- ללא חשש (Least Concern; LC) - לקטגוריה זו משויכים מינים בעלי תפוצה רחבה, שמצב השימור שלהם מניח את הדעת ולפעמים אפילו מספרם פוגע בחיות אחרות והם מזיקים לטבע ולחקלאות.

לדוגמה: דרור הבית, חולדה מצויה, עכבר מצוי, שועל אדום, צפע מצוי, בבון זית, תאו אפריקני, ברכיה.

- קרוב לאיום (Near Threatened; NT) - הקטגוריה כוללת מינים שעדיין אינם עומדים בקריטריונים של הקטגוריות החמורות יותר, אבל צפויים לעמוד בהם בעתיד הקרוב.

לדוגמה: ביזון אמריקאי, צבוע מפוספס, כריש טיגרי, ארנבון מצוי, לבנתן, זאב הרעמה, פודו דרומי.

- תלוי שימור (Conservation Dependent; CD) - מין שעבורו יש תוכנית שימור פעילה, ייחודית למין או לבית הגידול שלו, שהפסקתה תגרום להידרדרות מצב המין עד להכללתו במצב מאלו המופיעים במורד הרשימה, בתוך 5 שנים.
  מצב "תלוי שימור" נכלל במצבי השימור שפורסמו על ידי ארגון השימור העולמי ב-1994, אולם לא נכלל מחדש בפרסום ב-2001 והשימוש בו אינו רב, אך הוא כלול באתר של "הרשימה האדומה של מינים מאוימים" של איגוד השימור העולמי.

לדוגמה: עטלף Miniopterus schreibersii, קיימן שחור, צב אראו.

צדפת ענק
Miniopterus schreibersii
קיימן שחור

- מבוית (Domesticated; DO) - לקטגוריה זו משויכים מינים שחיים בשבייה, שאותם האדם מגדל והם אינם מתאימים לטבע או שיכולים להיות אומללים בטבע, המקרה שבו ייכחדו הוא שיפסיקו לגדל אותם (אף על פי שחלק מהם מתאים לחיים בטבע כמו חתולים וגמלים).

לדוגמה: פרות, עזים, כבשים, יאקים מבויתים, כלבים, חתולים, תרנגולים.

מאוים (Threatened)
- פגיע (Vulnerable; VU) - הקטגוריה מוגדרת על-פי חמישה קריטריונים, המצביעים על סיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע: הידלדלות האוכלוסיות בעבר או בהווה ושיעורה, תחום התפוצה של המין ומאפייניו של תחום זה (תנודות בגודלו, האם הוא מקוטע וכדומה), מספר הפרטים הבוגרים, אוכלוסייה קטנה או מוגבלת, ועוד. בנוסף, מין עשוי להיות מוגדר כ"פגיע" אם ניתוח כמותי מראה כי הסיכוי להכחדה מהטבע במאה הקרובה גבוה מעשרה אחוזים.

לדוגמה: דרקון קומודו, נמר, ברדלס, פיל סוואנה אפריקני, היפופוטם, יעל נובי, דב הקוטב, פוסה, מנדריל, קרנף הודי, זברת הרים, גאור, קרחה לבנה, אריה, אפרור אפריקני, אייל הביצות, ביזון אירופי, מנעלן, עיטם שטלר, דב מלאי, תנין הביצות, קוברה מלכותית, יאק הבר.

- בסכנת הכחדה (Endangered; EN) - הקטגוריה מוגדרת על-פי חמישה קריטריונים, בדומה למצב הקודם, בתנאים חמורים יותר; עמידה בתנאים אלה מצביעה על סיכון גבוה להכחדת המין בטבע. למשל, אחד התנאים במצב VU הוא שמספר הפרטים הבוגרים יהיה קטן מ-1000. התנאי המקביל במצב EN הוא שמספר הפרטים לא יעלה על 250.

לדוגמה: זאב טלוא, פינגווין שחור-רגל, כריש לווייתני, דקר הסלעים, טיגריס, אייל חזירוני, לוטרת ענק, זאב אתיופי, לווייתן כחול, צבי קיווייה, צב ים ירוק, טפיר בירדי, נמר השלג, טאקאהה, כלב ים נזירי מצוי.

- בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered; CR) - הקטגוריה מוגדרת על-פי חמשת הקריטריונים של המצבים VU ו-EN, בתנאים חמורים עוד יותר, המצביעים על סיכון גבוה מאוד להכחדת המין בטבע. לדוגמה, מספר הפרטים בקטגוריה זו אינו עולה על 50 (לעומת 1,000 או 250 במצבים הקודמים). חלק מהחיות במצב זה לא נצפו בטבע הרבה זמן ואולי כבר נכחדו.

לדוגמה: קרנף צר שפה, קרנף ג'אווה, דישון, מקוק שחור, צב ים קרני, גורילה מערבית, עיט פיליפיני, מגלן מצויץ צפוני, אליגטור סיני, גמל דו-דבשתי, קונדור קליפורני, קאקאפו, סאיגה, עגולשון שחור-גחון, קופראי, דולפין נהרות סיני.

הכחדה (Extinction)
- נכחד בטבע (Extinct in the Wild; EW) - מין מוגדר ככזה שנכחד בטבע, אם לא ידוע על פרטים החיים בטבע, אלא רק על פרטים החיים בשבי או בסביבה מבויתת. כדי לקבוע שמין שייך לקבוצה זו יש לערוך סקרים ממצים בבתי הגידול הידועים או הצפויים שלו, תוך סקירה מתאימה (יומית, עונתית, שנתית) של כל אזורי המחיה ההיסטוריים, ובמסגרת זמן המתאימה למחזור החיים של המין. ההגדרה נקבעת אם כל הסקרים נכשלו במציאת פרטים ממין זה. כשמין נכחד בטבע אבל לא בכלל ניתן להחזיר אותו לטבע בשמורות וכך באמת עושים אך לפעמים החיות מאבדות את המידע הנדרש להישרדות באזור מחייתם, כך שלא תמיד אפשר להשתמש בפתרון זה.

לדוגמה: אריה ברבארי, ראם סהרה, אייל דוד, עורב הוואי.

- נכחד (Extinct; EX) - מין נכחד הוא כזה שלא נותרו ממנו פרטים חיים. ההגדרה דורשת ביצוע סקרים מקיפים, בדומה למצב "נכחד בטבע" (EW).

לדוגמה: כלב ים נזירי קריבי, אלקה גדולה, זאב טסמני, שועל מאלוויני, טיגריס באלינזי, דודו, פרת הים שטלר, אריה ים יפני, פיל צפון אפריקני, וולאבי טולאצ', שועל מאלוויני ושור הבר.

בנוסף ישנם שני מצבים של חוסר אפשרות להעריך את מצב השימור :
- אין מספיק נתונים (Data Deficient; DD) - הם מינים שעבורם המידע הקיים אינו מספיק לגיבוש הערכה ישירה או עקיפה לגבי סיכויי הישרדותם, בהסתמך על תפוצתם או מצב האוכלוסייה שלהם. בקטגוריה זו מצויים גם מינים בעלי מאפיינים והתנהגות מוכרים היטב, אך הנתונים לגבי תפוצתם חסרים או אינם מספקים.

לדוגמה: אורקה, בלנית, עבשן קטלני, ינשוף הרעמה, דולפין שחור-סנטר, פוקנה ממושקפת, דולפין דרום אפריקאי, דולפין קומרסון, מונטיאק פי.