רועה צאן
רועה צאן או נוֹקֵד הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים. תפקיד הרועה הוא למצוא מזון, מים ומחסה לעדר, להגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים, וכן לשמור על אחדותו ושלמותו.
רעיית צאן היא אחד המקצועות העתיקים ביותר. ידוע כי רועים היו קיימים במזרח התיכון מאז ביות העז והכבש בתקופה קדומה ביותר. כבשים גודלו לשם שימוש בחלב, בבשרן ובצמר שלהן.
רועי צאן בתנ"ך
רעיית צאן כמקצוע מתוארת גם בתנ"ך ובייחוד בתורה. כינויים נוספים לרועי צאן בתנ"ך: אביר, אדיר - הרועה הממונה על עדר גדול שמועסקים בו רועים אחדים[1], ונוקד - בעל עדרים[2]. הרועה הראשון המוזכר בתנ"ך הוא הבל[3]. כרועים שימשו בדרך כלל הבנים הצעירים במשפחה (כגון דוד המלך), אך אם לאב המשפחה לא היו בנים, בנות המשפחה (כגון רחל ובנות יתרו) רעו את הצאן[4]. יעקב שימש כרועה אצל לבן תמורת מגורים[5] נישואיו לבנותיו[6] ושכר[7]. לאנשים עשירים, בעלי עדרים גדולים, היו גם רועים שכירים, כמו הרועים של לוט ואברם[8] ורועי נבל הכרמלי[9]. הרועים התמודדו עם סכנות רבות, כפי שמתאר דוד את מעשי גבורתו לפני שאול[10] וכפי שעולה מספר תהלים, פרק כ"ג, פסוק ד'). חג הרועים הוא חג הגֵּז[11].
מפרשות התורה וספרי הנביאים נראה כי מנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: משה[12], דוד[13], עמוס הנביא[14] ואחרים[דרושה הבהרה].
במקומות שונים בתנ"ך נמשלו יחסי הקב"ה ועמו ליחסי רועה ועדרו: ”ה' רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני...”[15], ”כרועה עדרו ירעה”[16]. בהשאלה, הרועה הוא השליט, המושל, המנהיג: ”אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על ישראל”[17], ”כה אמר ה' על הרועים הרועים את עמי: אתם הפיצותם את צאני...”[18] וכן ”בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרועים כה אמר אדני אלוקים הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם הלוא הצאן ירעו הרועים”[19].
התורה מתייחסת לרועה שכיר, השומר על עדרי אחרים. אם התרשל הרועה בשמירה - ישלם לבעלים, אך אם השה נטרף - והרועה מביא שריד מבעל החיים כעדות והוכחה לכך שנטרף, הוא פטור מתשלום[20]
במסכתות הש"ס ישנן סוגיות נרחבות הדנות בדיני הרועים, במיוחד במסכת בבא קמא שבסדר נזיקין.
.JPG){kind=link}
כלב רועים
ערך מורחב – כלב רועים
כלב רועים מתאר תפקיד מסורתי שניתן למספר גזעי כלבים במשק הבית האנושי. המטלות הכללות בתפקיד זה מורכבות ומרובות: בנוסף לתפקיד הבסיסי שלהם לדאגה ושמירה על העדר מלוכד, עליהם אף להגן על העדר מפני שודדים וטורפים למיניהם כגון זאבים, וכן להיות בני לוויה במסעותיו הרבים והארוכים מחוץ לבית של הרועה. כלבי הרועים אשר נחשבים קלים לאילוף, מסוגלים אף להגיב לפקודה שניתנה מבעליהם ממרחק של חצי קילומטר. פקודות האילוף כוללות שריקות מיוחדות, תנועות ידיים ואף תנועות עיניים.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רועה צאן |
הערות שוליים
- ^ "דואג האדומי, אביר הרועים אשר לשאול", ספר שמואל א', פרק כ"א, פסוק ח'.
- ^ מישע מלך מואב, ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק ד'.
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק ב'.
- ^ ראו רש"י לספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"ז.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"ד.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוקים ט"ו-י"ח.
- ^ ספר בראשית, פרק ל'.
- ^ ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ז'.
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוקים ב'-ז'.
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוקים ל"ד-ל"ו.
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוקים ב'-ג'.
- ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק א'.
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוקים י"א-י"ט.
- ^ ספר עמוס, פרק א', פסוק א' וכן פרק ז', פסוק ט"ו.
- ^ ספר תהילים, פרק כ"ג, פסוקים א'-ב'.
- ^ ספר ישעיה, פרק מ', פסוק י"א.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק ב'.
- ^ ספר ירמיהו, פרק כ"ג, פסוקים א'-ד'.
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוקים א'-ט"ז.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוקים ט'-י"ב. מתואר גם בספר עמוס, פרק ג', פסוק י"ב.
23427035רועה צאן