לדלג לתוכן

רבי חיים שמואלביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רבי חיים שמואלביץ
לידה 4 באוקטובר 1902
ב' בתשרי ה'תרס"ג
פטירה 2 בינואר 1979 (בגיל 76)
ג' בטבת, ה'תשל"ט
תחומי עיסוק ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל,
אב רבי אלתר שמואלביץ
תפקידים נוספים
חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

רבי חיים לייב הלוי שמואלביץ (כונה ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי, ה'תרס"ג, 4 באוקטובר 1902 - ג' בטבת, ה'תשל"ט, 2 בינואר 1979) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מבעלי המוסר הבולטים בתקופתו.

ביוגרפיה

נולד בקובנה לרבי רפאל אלתר, שהיה במשך תקופה ר"מ בישיבת נובהרדוק ולאחר מכן גם ראש ישיבה בסטוצ'ין שבפולין, ולאטל, בתו של רבי יוסף יוזל הורוביץ - הסבא מנובהרדוק. עד גיל 16 למד תורה אצל אביו. כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבת שער התורה שבגרודנה. ראש הישיבה רבי שמעון שקופ השפיע על דרך לימודו, ומינה אותו כמגיד שיעור בישיבה לתלמידים הצעירים. בשנת ה'תרפ"ה עבר לישיבת מיר, ושם התפרסם בכינוי "העילוי מסטוצ'ין". בישיבה נודע כמתמיד ובעל בקיאות רבה בספריית הישיבה[1].

נשא בג' בטבת תר"צ את חנה מרים פינקל, בתו של ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל. בחורף תרצ"ו התמנה לר"מ בישיבה והחל למסור שעורים.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עברה הישיבה ממיר לווילנא ולאחר כחודשיים לקיידאן. לאחר כשבעה חדשים עזבו את המקום בפקודת השלטון הקומוניסטי בעיר. התלמידים הצליחו לקבל אשרת כניסה ליפן בעזרתו של סוגיהארה, שם שהו כ-6 חודשים, ולאחר מכן עברו לשנגחאי. כיוון שחמיו ראש הישיבה, נסע לארץ ישראל לגיוס תרומות ולא יכול היה לחזור, ניהלו רבי חיים ורבי יחזקאל לוינשטיין את חיי היום-יום בישיבה.

כשעברה הישיבה לשנגחאי, טיפל רבי חיים בעניינים הכספיים של כל הישיבות שגלו לעיר, בהן ישיבת ליובאוויטש, ישיבת קלצק וישיבת קמניץ. הישיבה שכנה בשנגחאי במשך חמש וחצי שנים. לאחר מכן נסע עם הישיבה לארצות הברית, וכחצי שנה אחר כך עלה לארץ ישראל וסייע לחמיו בייסוד ישיבת מיר שם. עם פטירת חותנו בשנת תשכ"ה מונה לכהן תחתיו בראשות ישיבת מיר. עם פטירת גיסו הרב חיים זאב פינקל אף החל למסור שיחות מוסר.

בשיעוריו נהג להציג קושיות רבות ולתרץ את כולן בסופו של דבר בעזרת יסוד אחד. שילב בשיעוריו את שיטת מורו רבי שמעון שקופ עם פיתוח עצמאי שלו. הקפיד להעלות את כל חידושיו על הכתב, והשאיר אחריו אלפי דפים בכל מסכתות הש"ס. הקפיד לבוא לחתונתם של כל שומעי לקחו בשיחות המוסר. וטרח להודות בלבביות לכל מי שעשה לו טובה, ולו קטנה ביותר.

מספר ימים לאחר חג הסוכות תשל"ט, אושפז בבית החולים שערי צדק והיה במצב אנוש כחודשיים. רבי משה פיינשטיין אמר: "כל העולם נח על כתפיו של ר' חיים"[דרוש מקור].

קברו של הרב שמואלביץ בהר המנוחות

נפטר בג' בטבת ה'תשל"ט. ונקבר בהר המנוחות בירושלים בהלוויה מרובת משתתפים בה ספד לו רבי אלעזר מנחם מן שך "משמת רבי חיים בטלו השקדנים".

ספריו

את ספריו של הרב חיים ערכו בני המשפחה ותלמידיו:

  • שערי חיים שעוריו על הש"ס, נכתבו בחלקם על ידי תלמידיו ונערך על ידי בני המשפחה, הודפסו מספר כרכים על מסכתות גיטין, קדושין, כתובות ובבא בתרא.
  • מים חיים - על מסכתות מקואות מכשירין וידיים, ירושלים תשס"ט.
  • שיחות מוסר סדרת שיחות מוסר שמסר הרב חיים בישיבת מיר, נכתב בחייו על ידי בנו רבי רפאל שמואלביץ ואחיינו רבי אריה פינקל, ונערך מחדש בשנים האחרונות על ידי נכדיו.
  • מוסרי שערי חיים - על התורה. שיחות שהודפסו בשיחות מוסר ונערכו מחדש בסדר הפרשיות בתוספת שיחות חדשות. ירושלים תשפ"ד.
  • ספר הזיכרון - לכבודו ולזכרו של רבי חיים שמואלביץ, בהוצאת מכון ירושלים, ירושלים תש"מ.

משפחתו

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • יצחק מתתיהו טננבוים, מורנו ורבנו הגאון רבי חיים שמואלביץ, ירושלים תש"מ.
  • ראובן גרוסמן, מח ולב, ירושלים תשמ"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מח ולב, בפרק העוסק בתקופת מיר[דרוש מקור: מה המקור המדוייק?].
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.