רבי שמעון שקופ
 | |
| רבי שמעון שקופ בתקופת שהותו בבראונשוויג | |
| לידה |
1860 תר"כ  טורעץ, ליטא, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 79 בערך) ט' בחשוון ת"ש גרודנו, ליטא |
| חיבוריו | שערי יושר, חידושי רבי שמעון יהודה הכהן ועוד |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| רבותיו | רבי חיים סולובייצ'יק, הנצי"ב |
| תלמידיו | רבי אלחנן וסרמן, רבי חיים שמואלביץ, רבי שמואל רוזובסקי, רבי איסר יהודה אונטרמן ועוד |
| אב | רבי יצחק שמואל |
| אם | רחל |
| ראש ישיבת שער התורה | |
רבי שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; מכונה גם הגרש"ש; תשרי ה'תר"ך - ט' בחשוון ה'ת"ש) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה ור"מ בישיבת טלז. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יושר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי.
ביוגרפיה
נולד בעיירה טורץ (Turetz) הסמוכה למיר שבליטא (אז באימפריה הרוסית) לרבי יצחק שמואל ורחל בת רבי אליעזר שמואל ליובעצקי. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר[1] ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הנצי"ב, שם היה גם חלק מקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים אשר רבי חיים סולובייצ'יק פלפל עמהם בדברי תורה והסביר להם את חידושיו[1].
בהיותו כבן 21 נשא את לאה, בתו של רבי משה מרדכי יודלביץ, ואחייניתו של רבי אליעזר גורדון[1].
בשנת ה'תרמ"ד מונה על ידי דוד אשתו הרב גורדון לכהן כר"מ בישיבת טלז, שם פיתח את שיטת לימודו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות[1]. בשנת תרס"ב עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מלטש, לאחר שרב המקום רבי זלמן סנדר כהנא שפירא עבר לעיירה קריניק[1]. לאחר ארבע שנים עזב את העיר עקב רוח ההשכלה והציונות במקום[2], ועבר לבריינסק שם כיהן כאב"ד וכראש ישיבה שהקים במקום, במשך שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנת תר"פ נקרא על ידי רבי חיים עוזר גרודזנסקי לכהן כראש ישיבת שער התורה בגרודנה[1], שם עמד בראשות הישיבה כעשרים שנה (מלבד שנה אחת שבה שהה בארצות הברית) עד לפטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר - בעת מלחמת פולין וברית המועצות בשנת ה'תר"פ. בשנת תרפ"ו, מתוך צורך כלכלי, קיבל רבי שמעון את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט בפרברי גרודנה.
בשנת תרפ"ט נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרוד'זנסקי הוא שב לגרודנה[3]. הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר ישיבת עץ חיים וישיבת מרכז הרב, אך ללא הצלחה[4].
הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם ובהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי[5].
הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה[6]. ביום ט' בחשוון ת"ש הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה[7].
דרך לימודו
ערך מורחב – שערי יושר (ספר)
הרב שקופ התאפיין בדרך לימוד מקורית, שהתאפיינה גם בתחום היצירה וגם בתחום הדידקטי. החידוש הגדול בתחום המשפט היהודי, היה בהעברת מרכז הכובד מהפן הפוזיטיבי (שאחז בו עד כה רבי חיים מבריסק) אל הפן הנורמטיבי. בלשון בני הישיבות: בעוד שדרך לימודו של רבי חיים הוא "לא ה'פארוואס', אלא ה'וואס'" (= לא ה'לְמַּה', אלא ה'מה'), שיטתו של הרב שקופ היא בדרך "למה" ולא "מה". כמו כן היה מהראשונים ששילבו ניתוח נורמות ועקרונות משפטיים כלליים במשפט העברי.
משפחתו
להרב שקופ שני בנים ובת.
- רבי משה מרדכי, כיהן כרב בפערשטאט שבהורדנה, כיהן כר"מ בישיבת אביו "שער התורה" ומילא את מקומו ברבנות העיר הורדנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה הצליח להימלט מווילנה לארצות הברית. אחרי המלחמה עסק בהוצאת כתבי אביו. ,
- חיה בתו של רבי משה מרדכי, נישאה לרבי זליג עפשטיין, שהקים בקווינס ישיבה בשם "ישיבת שער התורה - גרודנה", לזכרה של ישיבתו של רבי שמעון שקופ.
- חנה, אשת רבי שרגא פייבל הינדס; בתם היא פייגה אילנית (בילדותה: הינדס) מקיבוץ גן שמואל, חברת הכנסת הראשונה מטעם תנועת מפ"ם; שלאחר פטירת אימה גדלה אצל רבי שמעון. במשך השנים רבי שמעון ניהל קשר מכתבים עם נכדתו והמשיך לקרב אותה, למרות שזו יצאה בשאלה[דרוש מקור].
- אליעזר זלמן, אביה של שושנה שקופ-פרנקל, הרופאה הכירורגית הראשונה בארץ ישראל.
- גיסו רבי צבי יהודה אולשוונג, כיהן כר"מ בישיבתו, וכרב בדרויה ובשיקגו[דרוש מקור].
אילן יוחסין
| רבי שמעון שקופ | |||||||||||||||||||||
| רבי משה מרדכי שקופ | רבי שרגא פייבל הינדס | רבי אליעזר זלמן שקופ | |||||||||||||||||||
| רבי אהרן זליג אפשטיין | פייגה אילנית | שושנה שקופ-פרנקל | |||||||||||||||||||
| אורי אילן | |||||||||||||||||||||
מתלמידיו
- רבי אלחנן וסרמן
- רבי יצחק דב קופלמן
- רבי שמואל רוזובסקי
- רבי חיים שמואלביץ
- רבי ישראל זאב גוסטמן
- רבי זאב ויין
- רבי איסר יהודה אונטרמן
- רבי מרדכי יודלביץ
- רבי צבי שרגא גרוסברד מנכ"ל החינוך העצמאי
- רבי משה רוזנשטיין
- רבי יהודה קולודצקי
- הרב צבי מגנצא
- רבי צבי מרקוביץ
- הרב זיידל אפשטיין, ראש ישיבת רבנו יעקב יוסף בניו יורק
- רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו
- הרב דוד ליפשיץ, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן
- הרב פרופסור שמחה אסף
- הרב מאיר בר-אילן
- הרב משה אביגדור עמיאל
לתלמידים נוספים ראו קטגוריה:תלמידי רבי שמעון שקופ
חיבוריו ושיעוריו
- שערי יושר - חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות, הספר נכתב בעזרתם של נכדו רבי קלמן שקופ ורבי אהרן ישעיה שפירא[דרוש מקור], נדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ח.
- חדושי רבי שמעון יהודא הכהן – סדרת ספרים על מסכתות סדרי נשים ונזיקין, ומספר קונטרסים בעניינים שונים. יצא לאור לראשונה על ידי בנו רבי משה מרדכי החל משנת תש"ז. מהדורה חדשה ומלאה יצאה בניו יורק בשנת תשנ"ג. נדפס במהדורה חדשה בשנת ה'תשע"א.
- שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - שעוריו על מסכתות מסדרי נשים נזיקין שמסר בתקופה בה כיהן כר"מ בישיבת טלז. נרשמו על ידי תלמידי הרב יעקב צבי מאזעסאן, רבה של לנינגרד. נדפס בשנת ה'תשל"ד.
- שעורי תורה - שבעה משיעוריו על מסכת נדרים מהתקופה בה כיהן כר"מ בישיבת טלז, יצאו לאור על ידי תלמידו הרב יצחק עפשטיין בירושלים בשנת ה'תש"ה (מהדורת צילום נוספת נדפסה בשנת תשכ"ז). השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי רבי שמעון שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף[דרוש מקור].
- יד כהן - משיעוריו על סדר נשים, נכתבו על ידי תלמידו הרב יהודה דב רזניקוב, נדפס בירושלים בשנת ה'תשס"ד.
- שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - על מסכת בבא מציעא, נכתבו על ידי תלמידו הרב אליעזר שושן, יצא לאור על ידי הרב חיים איידלס, בתל אביב בשנת תשס"ט.
- מערכת הקניינים קונטרס בנושאי קניינים. נדפס לראשונה בתוך ספר היובל עבורו בוילנה בשנת ה'תרצ"ו.
- שיעורי תורה מספר שעורים על סדרי נשים ונזיקין מאת רבי שמעון ורבי ברוך בר ליבוביץ.
לקריאה נוספת
- חיים שלמה רוזנטל, תורה יבקשו מפיהו, הוצאה עצמית, ירושלים, ה'תש"ס
- הרב שמעון גרשון רוזנברג, בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט, בפרק 'דרך אחרת בלמדנות - ר' שמעון שקאפ ושיטת טלז'.
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
- 'שקופ, ר' שמעון ב"ר יצחק־שמואל הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 102–103 (, תמונה 1300–1301).
קישורים חיצוניים
- שערי יושר חלק ראשון, באתר היברובוקס
- שערי יושר חלק שני, באתר היברובוקס
- הרב ראובן רז, שערים לשערי יושר - הקדמה, ה'תשע"ה, באתר אוצר החכמה
- קיצור תולדות רבינו והליכותיו בקודש, ספר היובל לכבוד רבי שמעון שקאפ, באתר היברובוקס
- הרב ראובן רז, שערים לחידושי רבי שמעון, באתר אוצר החכמה
- אהרן סורסקי, רבי שמעון ותורתו, ה'תשל"א, באתר אוצר החכמה
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמעון יהודה הכהן שקאפ זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 143–144, באתר HebrewBooks
ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק - רבי אהרן זליג אפשטיין, ישיבת "שער התורה" בגרודנה באת דעת
- ספר היובל לכבוד הרב שקופ, באתר היברובוקס
- חיים שלמה רוזנטל, תורה יבקשו מפיהו, באתר אוצר החכמה
- שמואל ריינר ואמרי פז, חלוץ מכוח הסברא, מוסף שבת, 'מקור ראשון', י"ג כסלו תשע"ה, 5.12.2014
- ישראל שפירא, הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות, באתר כיכר השבת
- ישראל שפירא, האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?,באתר כיכר השבת
- הרב אליעזר מלמד, מבחן הקבלה של רבי שמעון שקופ
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 קיצור תולדות רבינו והליכותיו בקודש, ספר היובל לכבוד רבי שמעון שקאפ, באתר היברובוקס
- ↑ ירחון בית יעקב.
- ↑ ביוגרפיה של הרב שקופ, אתר ישיבה יוניברסיטי.
- ↑ שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב: רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות", המעיין, תשרי תש"ע, עמ' 79-96.
- ↑ ספר היובל לכבוד רבי שמעון יהודה הכהן שקופ, וילנה: דפוס ד. קריינעס, תרצ"ו.
- ↑ בספר תולדות אנשי שם מסופר שהוא עבר לווילנה עם הישיבה ושם, לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ליטא הוא נפטר לאחר כינוס בעניין המשך קיום הישיבה. אולם הקומוניסטים השתלטו על וילנה רק בסיון ת"ש, לאחר פטירתו. על כן יש לדבוק בגרסה של הרב קולודצקי שהרב שקופ כלל לא הגיע לווילנה ונפטר בישיבה. פטירתו בביתו בגרודנה גם מתוארת בדברי הפתיחה בקונטרס 'שעורי תורה' שיצא על ידי תלמידו הרב יצחק אפשטיין, וכך גם באנציקלופדיה של גלויות: גרודנה - גראדנע, טור 330.
- ↑ קברו של הרב שקופ בגרודנא באתר JewishGrodno.com
