1942 - אוניית המעפילים "ויטרול" יוצאת מנמל סולינה ברומניה, כשעל סיפונה 120 מעפילים. במצרי הבוספורוס עלתה האונייה על שרטון ושניים ממעפיליה נספו. היתר הוסגרו לידי הבריטים, ונשלחו לקפריסין.
1939 - אוניית המעפילים "טייגר היל" עוגנת מול חופי תל אביב, ומנסה להוריד את מעפיליה אל החוף. הבריטים מבחינים בנעשה, ופותחים באש על המעפילים. מן הירי נהרגים שני מעפילים. מתוך כ-700 המעפילים נתפסים כ-500 ונשלחים למחנה המעצר בצריפין.
1939 - לאחר שהכריזה בריטניה על מלחמה בגרמניה, היא מלחמת העולם השנייה, הצהירו אנשי הוועד הלאומי והסוכנות היהודית על נאמנותו של היישוב לבריטניה במלחמתה, ועל נכונותו לקחת חלק במאבק. הוכרז כי במהלך תקופת החירום הקרובה יערוך הוועד הלאומי רישום של גברים ונשים בגילאי 13 עד 50 המוכנים להתנדב לשירות העם. הסוכנות הצהירה כי על אף שהספר הלבן היווה מהלומה לחזון הציוני, הביקורת שהופנתה כלפיו מעולם לא הייתה מכוונת כנגד האימפריה הבריטית.
1941 - במסיבת עיתונאים שעורך דוד בן-גוריון בלונדון מצהיר בן-גוריון כי היישוב שם לו למטרה לתמוך בבריטניה במאבק המלחמתי, כי מטרתו הכלכלית של היישוב היא לספק את צורכי צבא בריטניה השוהה על אדמת ארץ ישראל, כי מוסדותיו המדעיים של היישוב עוסקים במחקר לצורכי פיתוח צבאי, וכי למעלה מעשרת אלפים מבני היישוב משרתים בזרועותיו השונות של הצבא.
1942 - בהפצצת מטוסי חיל האוויר האיטלקי על חיפה היו האבדות היחידות סוס ופרה. נזק מועט נגרם לרכוש.
1946 - במרחק של כשלושה קילומטרים מהחוף, מועברים אלף מעפילי האונייה "ארבע החירויות" אל אוניית הגירוש "אמפייר הייווד". ההעברה הכפוייה מתבצעת תחת פיקוח המשחתת "אה"מ מאוריציוס" היורה מעת לעת אש מקלעים אל מעל ראשי המעפילים על מנת לשמור על הסדר.
1944 - הצבא הבריטי מכתר את פתח תקווה ובמשך 6 שעות מבצע חיפושים מבית לבית, ועוצר 46 אנשי אצ"ל. הצבא אינו מצליח לאתר את מנחם בגין שהתגורר באותה השעה בשכונת חסידוף בפתח תקווה עם משפחתו, תחת השם "ישראל הלפרין".
1934 - אוניית המעפילים "ולוס" יוצאת לדרכה מנמל וארנה בבולגריה בפעם השנייה. האונייה משוטטת בים התיכון במשך שבועות רבים מבלי שהצליחה להוריד את מעפיליה בחופי הארץ. לבסוף שבים המעפילים לפולין, ועולים בעלייה לגאלית.
1947 - הפלמ"ח מנסה לחבל באוניית הגירוש "אמפייר רייוול", לאחר שהורידה מעפילים בהמבורג. הניסיון נכשל, שכן ירידתם החפוזה של המעפילים מהאונייה, בניגוד להתנגדותם לרדת ממנה בפעמים קודמות, עוררו את חשדם של הבריטים, ואלו מצאו את המטען שהניח איש הפלמ"ח מיכה פרי.
1927 - נתן אקסלרוד וירושלים סגל מתחילים בצילום סרט הראינוע העלילתי הארץ ישראלי הראשון, "החלוץ". צילומי הסרט לא הושלמו מעולם, ולתואר "הסרט הארץ ישראלי הראשון" זכה עודד הנודד שצולם על ידי אקסלרוד בשנת 1932.
1937 - בגבעות חרתיה מתקיים טקס העלייה על הקרקע של היישוב "קריית עמל". כיום היישוב הינו שכונה בקריית טבעון.
1939 - ביום הראשון לתוכנית גיוס החירום של הוועד הלאומי, שנועדה לגייס את כוח האדם הכשיר ביישוב לצורכי כלכלת החירום, הגנה על יהודי ארץ ישראל, וסיוע לצבא הבריטי, נרשמה השתתפות ערה. בירושלים לבדה, נרשמו 2,000 איש. לאחר בדיקות רפואיות, קיבלו המגויסים תג ועליו המילה "מגויס", אותו היו זכאים ללבוש על דש בגדם, ושוחררו לביתם.
1940 - בתל אביב מתקיימות הלוויות 92 מהרוגי ההפצצה האיטלקית, בה נהרגו 112 איש, מהם 104 יהודים. גוויות ההרוגים שזוהו הונחו זו לצד זו בבית הספר ברח' בלפור, ומשם נלקחו במשאיות לבית הקברות. הרב משה אביגדור עמיאל התפלל לעילוי נשמת הנספים.
1946 לאחר חידוש פעולות האצ"ל כנגד הבריטים, מטילים הבריטים עוצר על שכונת פלורנטין בתל אביב. העוצר, ועמו סריקות מבית לבית, נמשך עד השעה ארבע אחר הצהריים, ובמהלכו נעצרים מאה ועשרים חשודים.
1939 - האצ"ל מפרסם הודעה על הפסקת פעולותיו התוקפניות נגד בריטניה כדי לא להפריע לה להילחם "באויבו הגדול ביותר של העם העברי בעולם - הנאציזם הגרמני".
1946 - אוניית המעפילים "פלמ"ח" יוצאת מאיטליה כשעל סיפונה 414 מעפילים. בלב ים נתפסו המעפילים ונשלחו לקפריסין. בהשתלטות האלימה על האונייה נהרג המעפיל יונה דב שוורץ, ועשרות נפצעו.
1947 - ראש עיריית תל אביבישראל רוקח וראש המועצה המקומית רמת גןאברהם קריניצי שוחררו מבית המעצר בלטרון לאחר 38 ימי מעצר. השניים סירבו להשתחרר, אלא אם כן ישוחרר עמם גם ראש עיריית נתניהעובד בן עמי, ששהה עמם אף הוא במעצר, אך הם הוצאו בכוח ממחנה המעצר אל מכונית שהמתינה להם, ולא התאפשר להם לשוב.
1919 - ממשלות בריטניה וצרפת מסכימות ביניהן כי הבריטים יסיגו את כוחותיהם מן הגליל העליון, וייסוגו לקו שבין אכזיב ובואזיה (כיום איילת השחר), עד לקביעה סופית של הגבול. היישובים היהודים בגליל העליון - תל חי, חמארה, מטולה וכפר גלעדי נותרו בשטח הפקר.
1939 - 23 הרוגים, כולם יהודים, בתאונה בין אוטובוס של אגד ובין רכבת משא סמוך לצריפין.
1940 - בעיצומו של הקרב על בריטניה, שולח יושב ראש הוועד הלאומי, יצחק בן צבי מכתב לגרשון אגרון בו הוא מברך אותו על פעילות היישוב להתרמה לטובת חיל האוויר המלכותי. בן צבי מציין כי על אף שמשקלם של היהודים באוכלוסייה הכוללת הוא קרוב לשליש, הרי שהיהודים תרמו 64% מכלל התרומות שנאספו למען מטרה זו בארץ ישראל.
1946 - קיבוץ אפק שישב על חוף הים דרומית לעכו וכונה "משמר הים", מעתיק את מקומו אל מיקומו הנוכחי בדרום עמק זבולון, לאחר שנסיונותיו להקים מעגן ולפתח חקלאות דיג נכשלו.
1922 - הנציב העליוןהרברט סמואל מבקר ביקור רשמי ראשון בתל אביב. לקראת הביקור מחליטה מועצת העיר לקרוא על שמו של סמואל את הקטע מרחוב אלנבי היורד אל שפת הים.
1928 - מאות מתפללים מגיעים אל הכותל המערבי לתפילות יום הכיפורים. המתפללים מקימים מחיצה בין הגברים והנשים, והדבר מביא לעימות חריף עם הערבים, ועם הממשלה הבריטית. אירוע זה הינו צעד נוסף בהדרדרות היחסים בין היהודים והערבים שהובילה למאורעות תרפ"ט.
1945 - משה סנה שולח אל בן-גוריון שדר, בו הוא מבקש את רשותו לפתוח במאבק מזוין כנגד הבריטים. היה זה צעד חשוב לקראת צירוף כוחות המחתרות ליצירת תנועת המרי העברי.
1947 - ספינת המעפילים "מדינת היהודים" יוצאת מנמל בורגס בבולגריה כשעל סיפונה 2,664 מעפילים. הספינה נלכדה על ידי הבריטים בלב ים, ניזוקה, הגיעה לנמל חיפה, ומעפיליה נשלחו לקפריסין.
1892 - חנוכת מסילת הרכבת יפו-ירושלים - הרכבת הראשונה יוצאת מיפו לירושלים. שבועות מספר לפני האירוע כותב אליעזר בן-יהודה בעיתונו "האור" - "שמעו המונים: נהמת הקיטור היא נהמת ניצחון ההשכלה על הבערות, העבודה על העצלות, החכמה על ההבל, הקדמה על האחור, השכל על הסכלות, ניצחון הרוח הצח והמבריא על רוח הקטב והמרירי, ניצחון המשכילים על המהבילים. שמחו מאורי האור, משכילי ירושלם!"
1937 - מושל הגליל לואיס אנדרוס נרצח בנצרת. הרצח היווה שלב חשוב במרד הערבי, ובניסיון ההשתלטות של הערבים על מרחבי הגליל, הדרכים הכפרים והערים.
1945 - אנשי האצ"ל, יעקב מרידור, יעקב יונדוף ושמעון שייבה, נמלטים ממחנה המעצר בסודאן כשהם מסתתרים בתוך מכלית מים. השלושה התחמקו במשך שישה ימים עד שנתפסו והושבו אל המחנה.
1942 - אוניית המעפילים "ויטרול" יוצאת מנמל סולינה ברומניה, כשעל סיפונה 120 מעפילים. במצרי הבוספורוס עלתה האונייה על שרטון ושניים ממעפיליה נספו. היתר הוסגרו לידי הבריטים, ונשלחו לקפריסין.
