סעד

סעד

בית הכנסת בקיבוץ סעד
מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	שדות נגב
גובה ממוצע	‎102 מטר
תאריך ייסוד	1947
תנועה מיישבת	הקיבוץ הדתי
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,019 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎21.6% בשנה
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   סעד (למפת מערב הנגב רגילה)   סעד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סעד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סעד 31°28′14″N 34°32′02″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	5 מתוך 10
http://www.saad.org.il

סַעַד הוא קיבוץ במועצה אזורית שדות נגב. ממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. הוקם על ידי חברי תנועת בני עקיבא מסניף תל אביב בשיתוף חברי התנועה מערים אחרות בארץ. נחשב לקבוצה הראשונה של התנועה בארץ ישראל.

היסטוריה

מתיישב בקיבוץ סעד ביום הקמת הקיבוץ

מעוז מול עזה

הנפת דגל ישראל ביום הקמת קיבוץ

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת ההכשרה "עלומים" שהתמקמה בשכונת בן ציון בנתניה בשנות ה-40. לאחר מכן, עבר מחנה ההכשרה להרצליה ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת העצמאות.

היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל. הוא נבנה בלילה באמצעות הרכבת מבנים שהוכנו מראש לשם כך. הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא והיה הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז).

במהלך מלחמת העצמאות עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד עשוי בטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת העצמאות: סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.

לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעֵבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה. השם שנבחר לקיבוץ על ידי מייסדיו היה "עלומים", אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"סעד" - שם המסמל את העזרה של היישוב לנגב. הפירוד בין קבוצת ההכשרה לבין מחנה משפחותיהם בהרצליה נמשך עד 1950, הרבה מעבר לזמן שקצבו לו. בפסח 1950 הגיעו המשפחות מהרצליה לנגב והקיבוץ היה לאחד.

דווקא לאחר שהגיעו אל המנוחה והנחלה, פרץ גל עזיבות בקיבוץ, דם חדש הזרימו גרעיני בני עקיבא שהבולטים שבהם היו הגרעין הדרום אמריקאי. הצטרף אליהם בין היתר גרעין "הטירה" שרבים מחבריו החליטו להישאר בקיבוץ. הצטרפו גם בודדים וקבוצות מכל גלויות העולם ובסופו של דבר נוצרה בקיבוץ חברה מגוונת ורבת פנים, שצעיריה משמשים גשר מקשר אל בני הקיבוץ הבוגרים יותר.

רב הקיבוץ הוא הרב ארי סט, בעבר שימש בתפקיד הרב בני לאו.

הקרב על הצלת הקיבוץ

ערך מורחב – קרב סעד

ב – 7 באוקטובר צוות כיתת הכוננות התפרס על גדרות הקיבוץ בהבנה שקיים חשש לחדירות מחבלים במרחב. לאחר זמן מה, הגיח רכב ירוי שבתוכו נהג סגן אלוף פצוע בפגיעות ירי מרובות מכביש 232 מכיוון מפלסים לסעד (מכיוון מערב למזרח).

כיתת הכוננות שזיהתה את הרכב, הכניסה את הקצין בשער האחורי, שנמצא כ-200 מטרים בלבד מהשער של קיבוץ כפר עזה, והעניקה טיפול רפואי ראשוני. במקביל החלה הגעת עשרות כלי רכב מלאים במבלים ממסיבת "נובה" מכביש 232 (ממערב למזרח) מכיוון בארי לשער הראשי בסעד. גם שם צוות כיתת הכוננות שהיה פרוס העניק טיפול רפואי ראשוני והכניס את מאות הניצולים לקיבוץ.

בעקבות כך כיתת הכוננות החליטה לחסום את הגישה לכביש 232 מכיוון סעד לשדרות (ממערב למזרח) והפנתה את מאות הרכבים לכיוון נתיבות. החלטה זו מנעה בדיעבד מאות הרוגים נוספים שכן כ-200 ניצולי נובה פצועים שהו בקיבוץ באותה שבת ועוד עשרות אם לא מאות רכבים שהגיעו לצומת סעד הופנו לכיוון נתיבות.

לאורך כל השבת חברי הקיבוץ העניקו טיפולים רפואיים ראשונים לניצולי המסיבה וכיתת הכוננות הגנה בגופה מפני חדירות לקיבוץ.

במהלך השבת כאשר החלו המחבלים להתקרב לגדרות הקיבוץ מכיוון קיבוץ בארי וכפר עזה אירע "מקרה הטנק" שבמהלכו הגיח טנק בודד וחיסל עשרות מחבלים בכניסה לקיבוץ.

יתרה על כך, חבר כיתת הכוננות, חובש בהכשרתו, נכנס בשבת לכפר עזה והחל לתת טיפול רפואי ראשוני יחד עם צוות גולני לתושבי הקיבוץ הסמוך ושלושה אורחים ששהו במהלך השבת נלחמו בקרב הרואי גם כן בכפר עזה.

בסופו של דבר, מכיוון שכיתת הכוננות של היישוב הוקפצה והגנה על הקיבוץ, המחבלים לא הצליחו לפגוע בתושבים.^{[דרוש מקור]} הקרב נמשך 3–4 שעות. לפי חלק מההערכות המחבלים שתקפו את סעד חוסלו כולם על ידי כיתת הכוננות. ייתכן שחלקם המשיכו ליישוב אחר.^{[דרוש מקור]} מסמכים שנתפסו על גופות המחבלים שתקפו את קיבוץ סעד, הראו כי המחבלים תכננו לתקוף את מרכז הנוער של בני עקיבא ובית הספר ביישוב ולטבוח בילדים ובתושבי היישוב.

כלכלה

הקיבוץ מתפרנס מחקלאות (בעיקר גידול גזר, תפוחי אדמה, הדרים, חיטה, אבוקדו, רפת, לול, תירס), שירותי הסעדה (קייטרינג) ואולם אירועים. בקיבוץ יש גם חממות לגידול אמריליס ופרחים אחרים למטרות ייצוא, וכן לגידול ירקות לזרעים. מפעלים: מפעל הפלסטיק סיפן נמצא בשטח הקיבוץ, מעסיק חברים מהקיבוץ, אך כבר איננו בבעלותו; המפעל פופלי נותן שירותי מיון וניקוי של תוצרת חקלאית.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיבוץ סעד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סעד
• סיפור מקומי סעד - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן כולל תמונות, מסמכים וסרטונים על ציר זמן
• סעד(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה האזורית שדות נגב
• סעד, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• מעוז מול עזה
• סעד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• מסע מבאר שבע לעזה וקיבוץ סעד, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• חג הגֶז בקיבוץ סעד, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1954
• בציר צה"לי בסעד, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1964

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39166791סעד