קומיקס

קוֹמִיקְס (מאנגלית: Comics; בעברית: עֲלִילוֹן) היא מדיה גרפית וסוג אומנות בה דמויות אשר מצוירות ברצף ואירועים אשר משתנים מתמונה לתמונה מצטרפים לכדי עלילה. המונח "קומיקס" שימש בתחילה לצורך תיאור רצועות הקומיקס המוקדמות אשר הופיעו בעיתונות והיו בעלי תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיום זה, כולל אלו אשר רחוקים מלהיות משעשעים. פעמים רבות מכונה הקומיקס בכינוי "האומנות התשיעית".

רוב ספורי הקומיקס משלבים מילים עם תמונות, מקובל לרוב לרשום את מה שהדמויות אומרות בבועת דיבור (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקרבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן ממנה לעבר פיה של הדמות הדוברת. עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, ובין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות" או "ריבועים" בעגת הקומיקס), אשר צורתם, רוחבם או אורכם, וכן מיקומם, תורמת לעלילה על ידי יצירת רושם מסוים. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה ואווירה של חיפזון, מהירות וכדומה.

הקומיקס מופץ בכתבי עת, עיתונים, חוברות ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בסוגות שונות: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם שורת מחץ בסופה.

הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, בהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, גיבורי-על ונבלי-על, פנטזיה, מדע בדיוני. גיבורי קומיקס רבים אף זכו לעיבוד קולנועי ולסדרות טלוויזיה משלהם, כאשר הבולטים שבהם הם אלה המשתייכים לסיפורי גיבורי-העל האמריקאיים של חברות DC ומארוול, ובהם: סופרמן, באטמן, ספיידרמן, איירון-מן, הענק הירוק והאקס-מן.

תעשיית הקומיקס ענפה מאוד באירופה (בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד וגרמניה), ביפן (שם הוא מוכר יותר בשם מאנגה), בארצות הברית, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות מזרח אסיה.

סוגי קומיקס

לפי סוגה

• הומור: קומיקס שמטרתו להצחיק.
• מדע בדיוני ופנטזיה: קומיקס שעלילתו מערבת הרבה מדע בדיוני או מתרחשת בעולם פנטסטי.
• סופר-גיבורים: קומיקס שבמרכזו עומד גיבור גדול מהחיים הניחן ביכולות על-אנושיות.
• אימה
• מתח, ובפרט ספרות בלשית.
• הרפתקאות ומסעות: קומיקס בו הגיבורים מסתובבים בעולם, כדוגמת "אסטריקס" ו"טינטין" האירופאיים.
• קומיקס ביוגרפי, המתאר אירועים אמיתיים או את תולדות חייו של איש זה או אחר, כדוגמת "מאוס" מאת ארט שפיגלמן. בקומיקס אוטוביוגרפי מספר הכותב על תולדות חייו ואו על חלק מסוים בחייו.

לפי פורמט

• קריקטורה: איור, שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים גם לעורר ביקורת.
• רצועת קומיקס (Comic strip): רצועה של כ-3–5 ריבועים, אשר מכילות לרוב פאנץ' ליין (שורת מחץ בעברית) בריבוע האחרון. מטרתם של רצועות הקומיקס היא בדרך כלל לשעשע. רצועות הקומיקס מפורסמות על בסיס קבוע (בדרך כלל על בסיס יומי או שבועי) בעיתונים, בכתבי-עת ובאתרי אינטרנט, ומשתמשות לרוב בסגנון ציור קריקטורי ובאותן הדמויות (לרוב פחות מחמש דמויות, בגלל מגבלות הפורמט).
• קומיקס שבועי: מופיע כמהדורה של 1–3 עמודים (לרוב בתוך עיתון נוער או כתב עת) ומכיל סיפור עלילה שמתחיל ונגמר באותו גיליון.
• קומיקס שבועי בהמשכים: זהה לקומיקס השבועי, כאשר העלילה היא בהמשכים.
• חוברות קומיקס: חוברות שמופצות בתדירות קבועה ומכילות עלילה בהמשכים. החוברות בדרך כלל דקות ולא מכילות יותר מ-24 עמודים.
• אוגדנים (Trade Paperback): ספר קומיקס שהוא בעצם אוגדן של חוברות קומיקס בהמשכים שמכיל לרוב את כל החוברות מהתחלת העלילה עד לסיומה, בכרך אחד או במספר כרכים. נקרא בעגה של חובבי הקומיקס TPB (טיפיבי) או TP (טיפי).
• "רומן גרפי" (Graphic Novel): סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים. להבדיל מרצועת הקומיקס המכילה תכנים מבדחים ומשעשעים, התכנים ברומן הגרפי לרוב אינם קומיים ומיועדים לרוב למבוגרים.
• "ובקומיקס" (WebComic) : קומיקס רשת. בדרך כלל רצועה או קומיקס שבועי שמתפרסמים באינטרנט.

תולדות הקומיקס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המאה ה-19

סמי הקטן מתעטש; קומיקס אשר פורסם בין השנים 1904–1906, על ידי האמן האמריקאי וינסור מק'קיי

חוברת Action Comics #1 מ-1938 של DC קומיקס הציגה לעולם את דמותו של סופרמן והייתה חלוצת ז'אנר גיבורי-העל בקומיקס.

הקומיקס האמיתיים הראשונים החלו להופיע במאה ה-19. היפני קצושיקה הוקוסאי יצר בשנים 1814–1820 את סדרת הספרים הוקסאי מנגה שהייתה תחילתו של הקומיקס ביפן. בספרד ובמיוחד בקטלוניה נוצר סוג של סיפור מצויר הדומה במאפייניו לקומיקס ומכונה בכינוי אאוקה. שורשי האאוקה מגיעים למאה ה-17. בשנות השלושים של המאה ה-19 יצר השווייצרי רודולף טופפר יצירות בעלות מאפיינים ברורים של קומיקס - חלוקת העלילה לריבועים, אולם הטקסט נכתב מתחת לתמונה. הגרמני וילהלם בוש יצר את מקס ומוריץ (1865) וספרים נוספים. בשנת 1884 החלה להופיע בבריטניה סדרת הקומיקס אלי סלופר, שהייתה ככל הנראה סדרת הקומיקס הראשונה. בשנות ה-90 של המאה ה-19 החלו עיתונים בארצות הברית ובאירופה להדפיס סדרות קומיקס בין עמודיהם. בארצות הברית נוצרה בשנת 1895 סדרת הילד הצהוב מאת ריצ'רד פ. אאוטקלט. בשנת 1897 החלה להופיע סדרת הקומיקס ילדי קצנג'מר מאת המהגר האוסטרי רודולף דירקס, סדרה זו הושפעה בבירור ממקס ומוריץ. הסדרה ממשיכה להופיע עד היום בכך היא הופכת לסדרת הקומיקס הוותיקה ביותר.

המאה ה-20

במאה ה-20 חל זינוק בהתפתחות הקומיקס. בסין החלו להופיע ספרונים מצוירים שנקראים לאינוואנווה, שהיו תחילתה של תעשיית המאנווה בארצות דוברות הסינית. בבריטניה החלו להופיע חוברות קומיקס הומוריסטיות כמו דאנדי ובינו שמופיעות עד היום.

בשנת 1929 יצאו לאור רצועות הקומיקס של "באק רוג'רס" ו"טרזן", אשר היו בעלות השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר קומיקס ההרפתקאות. ב-1929 יצאה לאור רצועת הקומיקס הראשונה של "הרפתקאותיו של טינטין" בעיתון הבלגי השבועי לנוער "Le Petit Vingtième". רצועות הקומיקס המקוריות של הסדרה אוגדו לספר אשר יצא ב-1930. טינטין תורגם בהמשך לשפות רבות וזכה להצלחה רבה בכל רחבי העולם.

עד שנות ה-30 היה הפורמט העיקרי של הקומיקס בארצות הברית - העיתונים. בשנות ה-30 החלו לצאת חוברות קומיקס, וכך החל תור הזהב של הקומיקס האמריקני. בשנת 1938 יצאה חוברת הקומיקס Action Comics #1, אנתולוגיית קומיקס שכללה תשעה סיפורים נוספים, בלתי קשורים, בהם הקומיקס הראשון של "סופרמן". דמותו של סופרמן זכתה לפופולריות עצומה והייתה בעלת השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר גיבורי-העל. יוצריו של סופרמן, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, מיהרו למכור את הזכויות עליו לחברת הקומיקס DC, ובכך הפסידו את הרווחים כתוצאה מהפופולריות שלו. ברבות השנים הפך סופרמן לאייקון אמריקאי ודמותו היא מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר גם כיום. ב-1939 נוצרה דמות הקומיקס באטמן, גיבור "על" ללא כוחות על-אנושיים שנלחם בפשע. כיום, סופרמן ובאטמן הם מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר. במלחמת העולם השנייה יצאו חיילים אמריקניים להלחם כשחוברות קומיקס מונחות בתרמיליהם, והחלה עלייה של גיבורי-על פטריוטיים כמו קפטן אמריקה.

בתקופה זו פרח קומיקס ההרפתקאות האמריקני גם בעיתונים וגם בחוברות. קומיקס כמו פלאש גורדון, טרזן, באק רוג'רס ואחרים לצד קומיקס הומוריסטיים כמו פופאי ומיקי מאוס. בשנת 1938 יצאה חוברת הקומיקס ספירו, שממשיכה להופיע עד היום. ב-1946 החלה לצאת החוברת המתחרה טינטין. באותה תקופה החל לשגשג גם הקומיקס ביוגוסלביה.

תור הזהב של הקומיקס האמריקני נמשך אל תוך שנות ה-50. בשנת 1954 יצא בארצות הברית הספר פיתוי התמימים מאת פרדריק ורתהם. הספר דיבר נגד תעשיית חוברות הקומיקס האמריקנית, וטען שהיא משחיתה את נפשו של הנוער האמריקני במסרים של חוסר צניעות ואלימות. הספר הביא למשבר בתעשיית הקומיקס בארצות הברית ולהתמוטטותן של חברות קומיקס רבות, במיוחד כאלו שהתמחו בקומיקס מז'אנר האימה. החברות ששרדו הכפיפו את עצמן לשורה של מגבלות שכונו קוד הקומיקס; בין השאר אסר קוד הקומיקס על הצגת חוסר צניעות, דם וסיפורים בהם הרע מנצח. פיתוי התמימים השפיע גם על מדינות אחרות כמו אוסטרליה והונגריה, שאסרו ייבוא של קומיקס אמריקני, מה שסייע בדיעבד לתעשיות הקומיקס המקומיות.

בבריטניה הגיע באותה תקופה מגזין הקומיקס Eagle, שהתמקד במיוחד בקומיקס הרפתקאות ומדע בדיוני, בעיקר בזכות קומיקס המדע הבדיוני דן דייר של פרנק המפסון. בשיאו נמכר איגל ביותר ממיליון עותקים. ב-1959 החל להופיע בצרפת מגזין הקומיקס Pilote, שהיה פופולרי בקרב סטודנטים והעסיק אמנים מרחבי אירופה. באותה שנה החל להופיע במגזין הקומיקס אסטריקס, שתורגם לשפות רבות והפך לאחד מהקומיקס הנמכרים בעולם. ב-1960 החל לצאת בארצות הברית הקומיקס של סנופי והפינאטס, שהפך לקומיקס הנמכר והמתורגם ביותר בכל הזמנים. באותה תקופה שגשג הקומיקס במערב אירופה ונפתחו בה הוצאות ספרים המתמחות בקומיקס, כמו Dargaud ו-Casterman הפרנקו-בלגיות, Brugera הספרדית, Carlsen הדנית, Bonelli האיטלקית, Big Balloon ההולנדית ועוד.

בשנות ה-60 חלה התאוששות בחברות הקומיקס האמריקניות, בכפוף לתנאי קוד הקומיקס. בין השאר החלה עלייתה של חברת מארוול קומיקס בראשות סטן לי, והחלו להתפרסם קומיקס כדוגמת ספיידרמן ואקס מן. כתגובה לקוד הקומיקס החלה להתפתח בארצות הברית תעשיית קומיקס אלטרנטיבית, שאינה כפופה לחברות הקומיקס ולסינדיקטים של האמנים. בין היוצרים האלטרנטיביים החשובים ניתן למנות את רוברט קראמב וארט ספיגלמן.

ביפן, תרבות הקומיקס וסגנון המאנגה התפתחו במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, בהשפעת רצועות הקומיקס האמריקניות. אוסאמו טזוקה (Osamu Tezuka) הוא אמן יפני אשר השפיע באופן ניכר על התפתחות סגנון המאנגה בתקופה שלאחר המלחמה, ונחשב לאבי המאנגה של ימינו. משנות ה-80 ובעיקר בשנות ה-90 של המאה ה-20, חוברות המאנגה הפכו פופולריות גם מחוץ ליפן, בעיקר סדרות כגון סיילור מון ודרגון בול.

סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21

עם השנים צבר הקומיקס יותר ויותר מעמד של אמנות עם יוצרים כמו פרנק פרזטה וויל אייזנר האמריקנים, מואביוס הצרפתי, בילאל הסרבי ואחרים. עליית הקומיקס כאמנות הביאה להולדת המושג רומן גרפי. במסגרת זו נוצרו קומיקס העוסקים בנושאים רציניים כמו מאוס סיפורו של ניצול של ארט ספיגלמן על השואה; פרספוליס של מרג'אן סטרפי מאיראן שעוסק במהפכה האיראנית; המזימה של ויל אייזנר על הפרוטוקולים של זקני ציון; היפני קייג'י נקזאווה יצר קומיקס על פצצת האטום בהירושימה. גם הקומיקס הפופולרי החל לעסוק בנושאים פוליטיים וחברתיים: פוגו של וולט קלי עסק במלחמה הקרה; הקומיקס הארגנטיני מפלדה עסק במצב הפוליטי בארגנטינה; והצרפתייה קלייר ברטשר יצרה קומיקס פמיניסטי.

קומיקס בעולם

אמריקה

ארצות הברית

עמוד מתוך KRAZY KAT; קומיקס סינדיקטי שהופיע בשנות ה-20 וה-30

הקומיקס התפתח בארצות ואזורים שונים במישורים שונים. בארצות הברית התפתח הקומיקס בעיקר בשני פורמטים: Comic Books - חוברות קומיקס שיוצאות לאור בידי חברות קומיקס, ורצועות קומיקס (Strips) המתפרסמות בעיתונים (ומאוחר יותר גם באינטרנט).

שתי חברות הקומיקס הגדולות מתמחות בקומיקס מז'אנר גיבורי-העל ומדע בדיוני.

חברת DC קומיקס במקור פרסמה סיפורי בלשים, אך לאחר ההצלחה של סיפורי גיבורי העל, החלה להוציא חוברות קומיקס כמו באטמן וסופרמן. וחברת מארוול קומיקס שמוציאה קומיקס כדוגמת ספיידרמן ואקס-מן. בזכות פועלם של יוצר הקומיקס והכותב סטן לי והמפיק הישראלי אבי ארד מינפה החברה את יצירות הקומיקס שלה לסדרת סרטי קולנוע שוברי קופות שמאוגדים במסגרת היקום הקולנועי של מארוול.

אימג' קומיקס מוציאה את סדרות הקומיקס העורב, ספון ואחרות.. חברת וולט דיסני הוציאה בעבר קומיקס עם דמויותיה הידועות. עד שנות ה-50 פרח ז'אנר קומיקס האימה במיוחד בידי חברת EC קומיקס וסדרת הקומיקס Tales from the Crypt.

אולם, פרסום קוד הקומיקס, שכפה צנזורה על תעשיית חוברות הקומיקס, הביא לדעיכת הז'אנר. חברות הקומיקס מחזיקות בזכויות על הדמויות והיוצרים שלהן משתנים פעמים רבות. חוברות הקומיקס נקראות לרוב בידי חובבים ואספנים בלבד. סוג אחר של קומיקס הוא רצועות הקומיקס שמכונות גם קומיקס עיתונים, המופיע בעיתונים וכתבי עת, לרוב הומוריסטי (לכן מכונה גם Funnies) אם כי ישנן גם רצועות קומיקס מז'אנר ההרפתקאות. רצועות הקומיקס מופצות לרוב בסינדיקציה כאשר חברות הסינדיקציה מאגדות את אמני הקומיקס ומסייעים להם להפיץ את הקומיקס שלהם בעיתונים וכתבי עת. בין הסינדיקטים בארצות הברית ניתן למנות את KING FEATURES, UNIVERSAL PRESS ו- UNITED FEATURES. רצועות הקומיקס מופיעות במרבית עיתוני ארצות הברית. ברוב ימות השבוע בשחור לבן וביום ראשון במוסף צבעוני שמכונה Sunday Comics. ז'אנר זה פופולרי בקרב כל שכבות החברה בארצות הברית ומזוהה על פי רוב עם האמן היוצר אותו, לכן פעמים רבות הקומיקס לא ממשיך להופיע אחרי מות האמן או פרישתו. בין רצועות הקומיקס ניתן למנות את גרפילד, סנופי ואחרים מהז'אנר ההומוריסטי. דיק טרייסי, טרי והפיראטים ואחרים בתחום ההרפתקאות. בנוסף על אלה ישנה גם סצנה של קומיקס שאינו שייך לשתי הקטגוריות כמו הירחון ההומוריסטי מד מגזין.

קנדה

בקנדה ישנה תעשיית קומיקס קטנה שעומדת בצילה של תעשיית הקומיקס האמריקנית. . אמנים קנדיים רבים עובדים בארצות הברית בקוובק מתנהלת תעשיית קומיקס בצרפתית עם קומיקס כמו קפטיין קבק, אריאן וניקולה, גליק וגלוק ואחרים.

אמריקה הלטינית

באמריקה הלטינית זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. חוברות קומיקס רבות מופצות בכל רחבי אמריקה הלטינית ובפזורה הלטינית בארצות הברית. אמני קומיקס מאמריקה הלטינית מפרסמים את יצירותיהם באירופה ובארצות הברית. במדינות כמו ארגנטינה, מקסיקו, ברזיל, צילה, פרו, אורגוואי וקובה. בברזיל מוכרים סוגים של קוימיקס כמו וולט דיסני ונוספים מקומיים.

בארגנטינה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. אמן הקומיקס קינו התפרסם ברחבי העולם בזכות סדרת הקומיקס מפאלדה, העוסקת בילדה בעלת מודעות פוליטת חזקה. כמו כן מפורסם קינו בזכות עמודי קומיקס ללא מילים. חוברת קומיקס חשובה שיוצאת בארגנטינה היא- NIPPUR, שמתמחה בקומיקס מתח והרפתקאות.

הקומיקס המקסיקני זוכה להצלחה רבה ברחבי אמריקה הלטינית, נוסף על ספרוני קומיקס למבוגרים. בין הסדרות ניתן למנות את המכשף קאלימן, ממין פינגוין ומשפחת בורון.

בברזיל זוכה הקומיקס, מקומי ומיובא כאחד לפופולריות רבה. אחת מסדרות הקומיקס הפופולריות ביותר היא מוניקה וחבורתה מאת [[מאורסיו דה סוזה]. קומיקס של וולט דיסני, שנוצר על ידי אמנים ברזילאים זוכה להצלחה בברזיל. דמותו של התוכי הברזילאי זה קריוקה מצטרפת בברזיל לדמויות הקלאסיות של וולט דיסני.

סדרת הקומיקס קונדוריטו זוכה להצלחה ברחבי אמריקה הלטינית. אלחנדרו חודורובסקי הצ'יליאני, נחשב לאחד מכותבי הקומיקס החשובים בצרפת.

היוצר הפרואני החשוב ביותר הוא פבלו מרקוס, שיצר קומיקס בפרו ומאוחר יותר עבור תעשיית הקומיקס האמריקנית, בין השאר יצר קומיקס של קונאן הברברי וג'יימס בונד, יוצר חשוב אחר הוא אלכס סלאס, שיצר קומיקס עבור הוצאות ספרדיות ועבור וולט דיסני.

באורוגוואי נוצרו סדרות קומיקס כמו דון כריסטובל מאת אנחל אומפירס, 'El Unitario' מאת פיפו, שהתפרסם גם בארגנטינה ואחרים.

בין האמנים הקובניים המפורסמים ניתן למנות את רובה, ופגלס, שיצירותיהם התפרסמו גם במדינות מזרח אירופה. האמן הקובני שהגר לארצות הברית, אנטוניו פרוהיאס, יצר עבור מד מגזין את סדרת הקומיקס הפופולרית Spy vs. Spy.

אירופה

מערב אירופה

במערב אירופה, ובמיוחד במדינות דוברות הצרפתית, בלגיה, צרפת; ובמידה פחותה, שווייץ; וגם בהולנד, ספרד, פורטוגל, איטליה ומדינות סקנדינביה. המדיום העיקרי של הקומיקס הוא אלבומי קומיקס בפורמט A4 בכריכה קשה או רכה. רבות מהוצאות הספרים המתמחות בקומיקס מוציאות חוברות המפרסמות את הקומיקס שלהן בהמשכים לפני הדפסתו בספרים. בנוסף על כך ישנה תעשייה של ספרוני קומיקס זולים בשחור לבן.

אסטריקס הוא אחד הקומיקסים הידועים והמצליחים ביותר בצרפת ומחוצה לה.

בצרפת זוכה הקומיקס לפופולריות מרובה מאוד ניתן לרכוש מבחר גדול של קומיקס מקורי ומתורגם. אלבומים, חוברות וספרוני קומיקס של יוצרים מקומיים וזרים. אמן הקומיקס הצרפתי ז'אן ז'ירו המכונה גם גיר ומואביוס נחשב בעיני רבים לאמן הקומיקס הטוב בעולם. בין יצירותיו , לוטננט בלוברי מצרפת, סדרה מעניינת אחרת היא סדרת הקומיקס אליקס מאת ז'אק מרטאן ואחרים. בין מגזיני הקומיקס החשובים שיצאו בצרפת ניתן למנות - חוברת קומיקס למבוגרים בה פורסמו בעיקר קומיקס פנטזיה ומדע בדיוני בין השאר בידי מואביוס הנזכר לעיל; Fluide Glacial - חוברת קומיקס הומוריסטית למבוגרים שבין יוצריה ניתן למנות את מרסל גוטליב; Vaillant/Pif Gadget - חוברת קומיקס לכל המשפחה

ישנו קשר הדוק בין תעשיית הקומיקס הצרפתית והבלגית הכתובה בצרפתית, פעמים רבות הן מכונות קומיקס "פרנקו בלגי"

בין הקומיקס החשובים בתעשייה הבלגית ניתן למנות את טינטין מאת ארז'ה, שתורגם לשפות רבות והתפרסם בכל העולם; לאקי לוק מאת הצרפתי גוסיני והבלגי מוריס, שגם הוא בעל פרסום עולמי ספירו, גסטון לגף, הדרדסים, ביל ובול. בין הקומיקסים הפלמיים ניתן למנות את סוסקה וויסקה מאת וילי ונדרסטין. בין חוברות הקומיקס החשובות שיצאו בבלגיה ניתן למנות את ספירו וטינטין.

תעשיית הקומיקס האיטלקית הביאה לעולם קומיקס כמו קורטו מלטזה מאת הוגו פראט. כמו כן קומיקס רבים מז'אנר המערבונים כמו טקס וזאגור של הוצאת בונלי, קומיקס אימה כמו דיאבוליק ודילן דוג ואחרים. באיטליה יש פופולריות רבה של וולט דיסני, שנוצר בידי אמנים איטלקיים. כמו כן אמנים איטלקיים רבים יוצרים קומיקס עבור הוצאות קומיקס במדינות אחרות במערב אירופה.

בספרד התפרסמו סדרות קומיקס כמו קפיטן טרואנו, מורטדלו ופילמון הלוחם מאנטיפס ואחרות. וחוברות הקומיקס החשובות המיועדות לכל המשפחה מספרד ואחרות. אמני קומיקס ספרדיים עבדו עבור תעשיות קומיקס באירופה המערבית ובמיוחד בבריטניה.

בהולנד זוכה הקומיקס להצלחה רבה מאוד, חנות הקומיקס החשובה בעולם, למביק ממוקמת באמסטרדם ואתר הקומיקס של החנות הוא מאגר המידע החשוב ביותר בנושא קומיקס. בין סדרות הקומיקס ההולנדיות החשובות ניתן למנות את סיורס ושימי, היינץ, תום פואס ואחרות. בין החוברות החשובות שיצאו בהולנד ניתן למנות את PEP, EPPO ואחרות.

יוצרי קומיקס שויצאריים-צרפתיים רבים השתלבו בתעשיית הקומיקס הפרנקו בלגית. בהם ניתן למנות את דריב וז'וב, יקרי זפ יוצר הסדרה טיטוף השווייצרי הגרמני הנסרודי ושר סדרות קומיקס כמו סיגורד האביר וטיבור וסדרות אחרות..

בפורטוגל התפרסמו אמני קומיקס כמו ז'וזה אנטונז, אדוארדו טישיירה קואליו שיצר בצרפת את סדרת הקומיקס רגנאר הוויקינג, ויטור פאון ואחרים בין החוברות ניתן למנות את O Mosquito, אמנים פורטוגזים רבים יצרו קומיקס עבור הוצאות מחוץ לפורטוגל.

בין הקומיקס הדניים הבולטים ניתן למנות את הדובון פטסי, פרדננד ואחרים.

סדרות שוודיות בולטות הן סם השותק, בייקון ואג, הרמן הדנינג ואחרות.

בפינלנד התפרסמה סדרת קומיקס על המומינים מאת יוצרת הסדרה טובה ינסן ואמנים אחרים אחריה. סדרת קומיקס מפורסמת אחרת היא: 'Pekka Puupää'.

סדרת הקומיקס הגרמנית המפורסמת ביותר היא פיקס ופוקסי, יקום קומיקס המזכיר בסגנונו את וולט דיסני ונוצר בידי רולף קאוקה. סדרת קומיקס נוספת היא קפטן בלובר של וולטר מורס. בין חוברות הקומיקס החשובות בגרמניה ניתן למנות את ZACK ו-YPS.

בריטניה

בבריטניה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מערב אירופה. הז'אנר העיקרי של חוברות קומיקס היה חוברות קומיקס שמפרסמות קומיקס בהמשכים או קומיקסים קצרים. בין החוברות ניתן למנות את EAGLE, LION ו-TIGER, שהתמחו בקומיקס הרפתקאות והמדע בדיוני. כיום יוצאת מהז'אנר החוברת 2000AD ו- JUDGE DREDD. בז'אנר ההומוריסטי ניתן למנות חוברות כמו DANDY ו- BEANO. בבריטניה זוכים לפופולריות רבה קומיקס על כדורגל כמו רוי מהרוברס. קומיקס מלחמתיים, במיוחד כאלה העוסקים במלחמת העולם השנייה כמו קומנדו, זוכים גם הם להצלחה בבריטניה. בעיתונות היומית בבריטניה מופיעים קומיקס שזכו בחלקם להצלחה בינלאומית בהם ניתן למנות את אנדי קאפ, פרד באסט ומודסטי בלייז.

מזרח אירופה

במזרח אירופה התפתחה בתקופה הקומוניסטית סצנת קומיקס ענפה ואיכותית, גם אם לא בכמות ובאיכות שהתפתחו במערב אירופה. אחת ההשפעות לכך הייתה מגזין הקומיקס הצרפתי Vaillant/Pif Gadget, המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. המגזין פרסם מבחר קומיקס מז'אנרים שונים, שהשפיעו על אמנים ממזרח אירופה. מאוחר יותר החלה גם חדירה של קומיקס מערבי שאינו בהכרח "קומוניסטי".

מעצמת הקומיקס הגדולה ביותר של מזרח אירופה היא פולין, אשר בה יצאו מספר גדול של מגזינים המתמחים בקומיקס, בסגנון ובסטנדרט המקובל במערב אירופה, בהונגריה התפתחה תעשיית קומיקס בזכות כותב הקומיקס טיבור הורבת', שהתמחה בעיקר בעיבודן של יצירות מהקלאסיקה ההונגרית והעולמית לקומיקס.בגרמניה המזרחית יצאו מספר מגזינים של קומיקס בהם ניתן למנות את MOSAIK שמופיעה עד היום וזוכה לפופולריות רבה. בבולגריה התפרסם מגזין הקומיקס DAGA, שפרסם קומיקס בולגרי מקורי ומעט קומיקס רוסי של יוצריםהעוסקים בהרפתקאות, היסטוריה, פנטזיה והומור.ברומניה פעלו מספר יוצרי קומיקס בולטים. בצ'כוסלובקיה התפרסמו קומיקס במגזין ABC,זוכה קומיקס להצלחה בצ'כיה גם היום. בברית המועצות סצנת הקומיקס הייתה נפוצה מעט, כיום צובר הקומיקס בברית המועצות לשעבר קהל אוהדים נאמן. ביוגוסלביה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מזרח אירופה. הקומיקס זכה לפופולריות רבה ביוגוסלביה. בטורקיה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה, סצנת הקומיקס האלטרנטיבי פורחת וכוללת מגזינים. המציגים קומיקס הכולל עיסוק רב בפוליטיקה, ביקורת חברתית ועוד. כמו כן יוצאים בטורקיה ספרי קומיקס רבים בנושאים היסטוריים ועוד. ה

מעצמת הקומיקס הגדולה ביותר של מזרח אירופה היא פולין, אשר בה יצאו מספר גדול של מגזינים המתמחים בקומיקס, בסגנון ובסטנדרט המקובל במערב אירופה, בהם ניתן למנות את המגזין RELAX, Swiat Mlodych, Komiks fantastyka, ואחרים. חוברות הקומיקס הפולניות פרסמו קומיקס פולני מקורי לצד קומיקס הונגרי, צ'כוסלובקי ולעיתים אף פרנקו-בלגי. . האמן הפולני הנחשב ביותר הוא גז'גוז' רוסינסקי, שערק כבר בשנות השבעים לשווייץ והפך לאחד מהאמנים החשובים ביותר בתעשיית הקומיקס הצרפתית כשיצר יחד עם הכותב הבלגי יאן ואן האם את סדרות הקומיקס ת'ורגל ו-XIII. למרות עריקתו המשיך רוסינסקי לזכות מיוקרה רבה בארצו גם תחת העידן הקומוניסטי.

בהונגריה התפתחה תעשיית קומיקס בזכות כותב הקומיקס טיבור הורבת', שהתמחה בעיקר בעיבודן של יצירות מהקלאסיקה ההונגרית והעולמית לקומיקס. מרבית תעשיית הקומיקס ההונגרית התרכזה סביב עיתון התשבצים Füles. וכמעט כולה הייתה עיבודים של יצירות קלאסיות. כיום זוכה בהצלחה בהונגריה המגזין KRETEN, שהוא מעין גרסה הונגרית של מד מגזין.

בגרמניה המזרחית יצאו מספר מגזינים של קומיקס בהם ניתן למנות את MOSAIK שמופיעה עד היום וזוכה לפופולריות רבה גם מחוץ לגרמניה, במיוחד בהונגריה. חוברות אחרות שיצאו פרסמו קומיקס מזרח גרמני מקורי לצד קומיקס ממדינות אחרות ממזרח אירופה, כמו הונגריה, ברית המועצות, פולין ואף קומיקס של יוצרים קומוניסטים מאיטליה צרפת ומקובה.

בבולגריה התפרסם מגזין הקומיקס DAGA, שפרסם קומיקס בולגרי מקורי ומעט קומיקס רוסי של יוצרים כמו איבאילו איבנצ'ב, דוניו דונב רומן פטקוב ואחרים. קומיקס העוסקים בהרפתקאות, היסטוריה, פנטזיה והומור.

ברומניה פעלו מספר יוצרי קומיקס בולטים כמו ליביה רוס, פויו מנו, ולנטין טנסה ואחרים בעיקר בכתב העת, Cutezatorii ובספרונים בעיקר על היסטוריה רומנית.

בצ'כוסלובקיה התפרסמו קומיקס במגזין ABC בין השאר התבלטו יוצרי קומיקס כמו יז'י גרוס, וקיה סאודק - יוצר קומיקס שצונזר פעמים רבות בידי המשטר הקומוניסטי. חוברת זוכה קומיקס להצלחה בצ'כיה גם היום.

וממשיכותיה

בברית המועצות סצנת הקומיקס הייתה מפותחת פחות, בעיקר התפרסם קומיקס בעיתון הילדים וסלי קרטינקי. בין יוצרי הקומיקס הבולטים בתקופה הסובייטית ניתן למנות את ס. קוזמין, ולנטין רוזנצב ואחרים. כיום צובר הקומיקס בברית המועצות לשעבר קהל אוהדים נאמן.

יוגוסלביה

ביוגוסלביה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מזרח אירופה. הקומיקס זכה לפופולריות רבה ביוגוסלביה. בין השאר זכו להצלחה קומיקס מערביים מתורגמים, במיוחד מאיטליה השכנה. הקומיקס בסרביה זכה להצלחה רבה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. בין חלוצי הקומיקס ניתן למנות את אייבנהו ואחרים שיצרו קומיקס בסרבית. בולטים אמנים כמו בוריס טליאנצ'יץ' ודניאל זזלי הקרואטים, אלקסה גאיץ' ואנקי בילאל הסרבים, כולם זוכים להצלחה רבה במערב.

טורקיה

בטורקיה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. בין סדרות הקומיקס הבולטות ניתן למנות את טרקן, קפטן וולקן, על טייס קרב טורקי. סצנת הקומיקס האלטרנטיבי פורחת בטורקיה וכוללת מגזינים. המציגים קומיקס הכולל עיסוק רב בפוליטיקה, ביקורת חברתית וחוסר צניעות, לרוב מזוהים עיתונים אלה עם השמאל החילוני. כמו כן יוצאים בטורקיה ספרי קומיקס רבים בנושא היסטוריה ודת.

אסיה

יפן

ביפן מתקיימת תעשיית הקומיקס הגדולה בעולם. הקומיקס היפני המכונה מאנגה מתאפיין בסגנון ציור מיוחד, שאומץ במרבית מדינות מזרח אסיה ובשנים האחרונות בידי אמנים מערביים, סגנון זה מכונה סגנון המנגה. ביפן קומיקס נקרא בידי מרבית הציבור ועוסק במבחר נושאים החל מהנושאים המסורתיים כמו הומור, והרפתקאות, ועד מנגה ספורט (בייסבול, כדורגל), אוכל (יין) ועוד. יש גם מנגה בנושאים שאינם מתקשרים אסוציאטיבית עם קומיקס כמו ספרי לימוד, הדרכה וכדומה. הקומיקס היפני זוכה החל משנות ה-70 להצלחה גדולה ברחבי מזרח אסיה, אז גם החלה חדירתו למערב. בשנות ה-90 החל הקומיקס היפני לצבור הצלחה רבה במערב ולצבור קהל מעריצים, הצלחה זו נמשכת עד היום.

דרום אסיה ומזרחה

בקוריאה הדרומית מכונה הקומיקס מנהואה. הקומיקס הקוריאני מושפע מאוד מהמנגה היפנית ובעקבות הצלחת המנגה במערב זוכה גם הוא להצלחה, בנוסף על הצלחה במדינות מזרח אסיה. בהונג קונג התפתח סגנון קומיקס שדומה במבט שטחי לסגנון המאנגה היפנית אך סגנונו, לרוב, ריאליסטי יותר. הקומיקס ההונג קונגי מצליח בעיקר במדינות מזרח אסיה ובמידה פחותה במערב. בתאילנד זוכים לפופולריות רבה שני שבועוני קומיקס הומוריסטיים. בסין התפתח סגנון מיוחד של ספרוני קומיקס, שהציגו תמונה אחת בכל עמוד. גם סיפורי קומיקס מערביים מתורגמים התפרסמו בעבר בפורמט זה. לרוב הציגו ספרונים אלה סיפורים מההיסטוריה של סין ותעמולה פוליטית קומוניסטית. בטייואן התפתחה סצנת קומיקס, שמושפעת גם היא בחלקה מהמנגה היפנית. בהודו ישנה סצנת קומיקס ענפה במבחר ז'אנרים. בפיליפינים נוצר קומיקס ברמה גבוהה וסגנון ציור ריאליסטי במיוחד בתחום הפנטזיה וההרפתקאות. באינדונזיה התפתח הקומיקס עוד בתקופה הקולוניאלית הקומיקס האינדונזי עוסק במבחר נושאים. במלזיה אמני הקומיקס שפרסמו את יצירותיהם בעיתון Utusan Malaysia

בקוריאה הדרומית מכונה הקומיקס מנהואה. הקומיקס הקוריאני מושפע מאוד מהמנגה היפנית ובעקבות הצלחת המנגה במערב זוכה גם הוא להצלחה, בנוסף על הצלחה במדינות מזרח אסיה. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את לי היון סה יוצר סדרת ארמגדון, קין ג'אי הואן יוצר סדרת מלך השאול ועוד רבים נוספים.

בהונג קונג התפתח סגנון קומיקס שדומה במבט שטחי לסגנון המאנגה היפנית אך סגנונו, לרוב, ריאליסטי יותר. הקומיקס ההונג קונגי מצליח בעיקר במדינות מזרח אסיה ובמידה פחותה במערב.

בתאילנד זוכים לפופולריות רבה שני שבועוני קומיקס הומוריסטיים בשם מהאסנוק וקאי הואה רוה, שמפרסמים סדרות קומיקס שהמפורסמת שבהן היא פנג פונד. בנוסף על כך מצליח בתאילנד ז'אנר קומיקס האימה.

סין

בסין התפתח סגנון מיוחד של ספרוני קומיקס, שהציגו תמונה אחת בכל עמוד. גם סיפורי קומיקס מערביים מתורגמים התפרסמו בעבר בפורמט זה. לרוב הציגו ספרונים אלה סיפורים מההיסטוריה של סין ותעמולה פוליטית קומוניסטית. . כיום כמו בשאר מדינות מזרח אסיה מושפע הקומיקס בסין מהמנגה היפנית ומהקומיקס בהונג קונג וטייוואן. בין האמנים הבולטים בז'אנר זה ניתן למנות את סונג יאנג, בנג'מין ואחרים.

בטייואן התפתחה סצנת קומיקס, שמושפעת גם היא בחלקה מהמנגה היפנית. יוצר הקומיקס הטייוואני החשוב ביותר הוא צאי צ'ין צ'ונג, שיצר, בין השאר קומיקס על הדתות החשובות בסין, קונפוציוניזם, טאואיזם ובודהיזם, ספריו תורגמו לשפות רבות.

בהודו ישנה סצנת קומיקס ענפה במבחר ז'אנרים. קו הקומיקס המפורסם ביותר בהודו הוא Amar Chitra Katha. הכולל סיפורים על ההיסטוריה, המסורת העממית והדתות של הודו, במיוחד על הדת ההינדית.

בפיליפינים נוצר קומיקס ברמה גבוהה וסגנון ציור ריאליסטי במיוחד בתחום הפנטזיה וההרפתקאות. בין החוברות החשובות ניתן למנות את PILIPINO KOMIKS. אמני קומיקס פיליפינים כמו אלפרדו אלקלה, מר אמונגו, אלכס ניניו ונסטור רדונדו זכו להצלחה במערב ואף עבדו בתעשיית הקומיקס האמריקאית.

באינדונזיה התפתח הקומיקס עוד בתקופה הקולוניאלית הקומיקס האינדונזי עוסק במבחר נושאים בהם מיתולוגיה, חיי היום יום באינדונזיה ואפילו גיבורי על. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את קוויק אינג הו, יוצר סדרת הקומיקס wiro, קהו וואנג גייה, דג'איר ואחרים.

ו

בין אמני הקומיקס החשובים במלזיה ניתן למנות את נואק, ריזלמן ואחרים שפרסמו את יצירותיהם בעיתון Utusan Malaysia. המגזין הסינגפורי Apo?, מפרסם יצירות של אמני קומיקס מלזיים כמו רודי, קויופ, בנדי ואחרים.

ישראל

ערך מורחב – קומיקס בישראל

בישראל תחום הקומיקס מצומצם יחסית. קומיקס מתפרסמים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, ולעיתים גם בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס (חלקם מהווים אוסף של קטעים שפורסמו בכתב עת) ורומנים גרפיים. חוברות קומיקס כמעט אינן מתפרסמות בעברית (סדרות כוללות לרוב רק מספר חוברות), וספרי קומיקס זרים בדרך כלל ניתן להשיג רק בחנויות מיוחדות או בייבוא אישי מחו"ל.במגדל העמק מתקיים מדי שנה פסטיבל הקומיקס הגדול בישראל בשם אנימיקס.

במרבית הספריות הציבוריות בישראל ניתן למצוא ספרי קומיקס במחלקת ספרי הילדים והנוער (הללו כוללים בדרך כלל את ספרי "זבנג!" ו"בבא", סדרת "פלאפל מן" ו"אדי בלגאן" העבריים, ואת "אסטריקס", "טין טין" ו"בון" שתורגמו לעברית).

אחד הקומיקסאים הבולטים בישראל הוא אורי פינק. סדרת הקומיקס שלו זבנג!, זכתה לפופולריות חסרת תקדים ופורסמה ב-20 ספרים במשך למעלה מ-20 שנה. זבנג! מפורסמת עד היום במעריב לנוער ומגזין זבנג. פינק יצר ופרסם מספר ספרי וסדרות קומיקס נוספים, כאשר הבולט שבהם הוא סופר שלומפר.

סצנת הקומיקס האלטרנטיבית פורחת בישראל משנות ה-90 של המאה ה-20, בעיקר בתל אביב. אחד הבולטים בתרבות זו היה דודו גבע שנחשב כמפתח תרבות הקומיקס הישראלית בכלל וגם כשותף לתרבות הקומיקס האלטרנטיבית בפרט (למשל כיוצר החוברת "ספרות זולה" וחבורת A4).

במקביל, בעשור האחרון ישנה פריחה של חוברות וספרי קומיקס בציבור החרדי. נכון ל-2018, מיועדים רוב ספרי הקומיקס בארץ לילדים מהציבור החרדי, ואלה כוללים לרוב סיפורי הרפתקאות חינוכיים. בין האמנים המפורסמים בציבור החרדי: גדי פולק, גולד, אברהם אוחיון, מנחם תעיזי, מוטי הלר, דוד ביכמן, רחלי דויד, בת שבע הבלין, ועוד .

בדצמבר 2012 הוקמה מחלקת קומיקס בהוצאת שלגי, המחלקה שהוקמה פועלת כגוף עצמאי בשם "שלגי קומיקס" ומוציאה לאור חוברות קומיקס מדי חודש. החוברות מחולקות למספר סדרות: אבירי הנמר, שומרי השכונה, שליטי הדינוזאורים ומופרעים עם קבלות.

אוקיאניה

אוסטרליה שנות ה-50 היו שנות הזוהר של הקומיקס באוסטרליה בעקבות חוק שאסר יבוא של קומיקס. מכיוון שכך, על מנת לקרוא קומיקס, היה צורך לייצרו באוסטרליה עצמה. כיום ניתן למנות בין האמנים הבולטים באוסטרליה את גארי צ'אלונר, גלן למדסן, שיוצרים קומיקס בסגנון גיבורי על ויוצרים אחרים.

ניו זילנד בין יוצרי הקומיקס החשובים בניו זילנד ניתן למנות את מוריי בול - יוצר סדרת הקומיקס הפופולרית Footrot Flats המספרת על חיי החווה בניו זילנד. יוצר חשוב אחר הוא דילן הורוקס שיצר את סדרת הקומיקס PICKLE, שזכה להצלחה מסוימת בארצות הברית.

אנציקלופדיות ומאגרי מידע

ישנו מבחר גדול של אנציקלופדיות המתמחות בקומיקס. חלקן כלליות וחלקן מתעסקות בקומיקס במדינה מסוימת, הוצאה מסוימת ואפילו אנציקלופדיות שעוסקות בקומיקס אחד בלבד. חוקר הקומיקס החשוב ביותר כיום הוא האמריקני מוריס הורן, שהוציא לאור מספר אנציקלופדיות העוסקות בקומיקס עולמי, כמו "World Encyclopedia of Comics" בנוסף על אנציקלופדיות העוסקות בקומיקס בארצות הברית כמו "Years of American Newspaper Comics ‏100" ואחרות. האנציקלופדיה המקיפה ביותר כיום לענייני קומיקס היא הקומיקלופדיה שמופיעה באתר למביק. בקומיקלופדיה מופיעים אלפי ערכים על אמני קומיקס מרחבי העולם. בין מאגרי המידע החשובים ביותר לענייני קומיקס ניתן למנות את מאגר הקומיקס הכללי הממוחשב "Grand Comics Database". מאגר חשוב אחר הוא INDUCKS שעוסק בקומיקס של וולט דיסני.

כתבי עת

ברחבי העולם מופיע מספר לא קטן של כתבי עת המתמחים בקומיקס מההיבט האינפורמטיבי והמחקרי. בהם ניתן למנות את הירחון האמריקני WIZARD, שעוסק בקומיקס המופיע בארצות הברית. השבועון הצרפתי BoDoï. המגזין הצרפתי BDB המגזין הטורקי, Serüven. המגזין ההולנדי Stripschift. הרבעון הספרדי GUIA QUINCENAL DEL COMIC ואחרים.

מחקר

מחקרים רבים נכתבו אודות קומיקס במבחר תחומים, החל בקומיקס כאמנות, דרך היסטוריה, סוציולוגיה ונושאים נוספים.

מוזיאונים ותערוכות

בין המוזיאונים החשובים לקומיקס ניתן למנות את מוזיאון הקומיקס בבריסל שבבלגיה. מוזיאון הקומיקס בניו יורק מוזיאון הקומיקס בבוקה רטון, פלורידה, מוזיאון המנגה הבינלאומי בקיוטו שביפן ואחרים. בישראל פועל המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. בין תערכות הקומיקס החשובות ניתן למנות את התערוכה הבינלאומית השנתית באנגולם שבצרפת.

פרסים

בין הפרסים החשובים ביותר בתחום הקומיקס ניתן למנות את פרס אייזנר האמריקני הקרוי על שם אמן הקומיקס היהודי-אמריקני וויל אייזנר. פרס חשוב אחר הוא הפרס המוענק בפסטיבל אנגולם בצרפת. משרד החוץ היפני מעניק פרסים ליוצרי קומיקס מצטיינים שיוצרים בסגנון מנגה.

חנויות קומיקס

חנות קומיקס היא חנות אשר עיסוקה העיקרי הוא מכירה ושיווק של חוברות קומיקס על גרסאותיהן השונות ומוצרים נילווים כגון דמויות פעולה (action figures), מיניאטורות, פוסטרים ואף פרטי לבוש הקשורים לנושא. בין חנויות הקומיקס החשובות בעולם ניתן למנות את למביק באמסטרדם, Mile High Comics בקולורדו ספרינגס, Mega City Comics בלונדון ואחרות. בישראל פעילות שלוש חנויות קומיקס - קומיקס וירקות (סניפים בתל אביב ורעננה) שזכתה בפרס אייזנר בקטגוריית הקמעונות ב-2011 וקומיקאזה בתל אביב וחיפה.

לקריאה נוספת

• גיליון המוקדש לנושא "קומיקס", משקפיים 4, יולי 1988
• חוה יסעור, "על קומיקס וקומיקס לילדים", מעגלי קריאה 27, מרץ 2001, עמ' 70–76
• דני פילק, הפוליטיות של הקומיקס, הוצאת רסלינג, 2017
• סקוט מקלאוד, להבין קומיקס - האמנות הסמויה מעין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018

קישורים חיצוניים

• הקומיקלופדיה אנציקלופדיית אמני קומיקס מתוך אתר למביק
• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קומיקס, מאנגה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• מאמר על הרומן הגרפי "lex luthor: man of steel"
• אתר הבית של סקוט מק'קלאוד, תאורטיקן קומיקס מהפכני (באנגלית)
• קומיקס וקריקטורה, בצלאל - "היסטוריה ותאוריה: הפרוטוקולים", גיליון 15, ינואר 2010
• היסטוריה של הקומיקס הפרנקו-בלגי(הקישור אינו פעיל, 3.04.2018), מיכה יניב
• אתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
• יקוב פ. דיטמאר, ‏יצירת מיתוסים מול היסטוריזציה: האם ניתן ללמד היסטוריה באמצעות קומיקס?, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, חורף 2011
• מלודי ברון, קפטן אמריקה – מגן היהודים!, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 23.08.2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27195941קומיקס