לייטמוטיב
לייטמוטיב (מגרמנית: Leitmotiv) הוא מוטיב מנחה במוזיקה, אם כי נעשה בו שימוש לעיתים גם בספרות ובתיאטרון. זהו קטע מוזיקלי קצר אשר מייצג רעיון, דמות, רגש או חפץ בעלילה, אשר חוזר בנקודות שונות לאורכה, בעיקר ביצירות אופראיות. כאשר אותה דמות\רגש באים לידי ביטוי בעלילה, הלייטמוטיב מופיע אף הוא. לעיתים, נועד הלייטמוטיב לרמוז על הופעת האלמנט שהוא מייצג גם בלי שהעלילה תיתן לכך ביטוי ברור וישיר, ובכך הלייטמוטיב תורם לטקסט הסמוי ומעיד על יחסו של המלחין כלפי המתרחש. התפתחותיו ושינוייו של הלייטמוטיב משקפים את התפתחות הרעיון/ הסיפור של היצירה. השימוש בלייטמוטיב התפתח בתקופה הרומנטית על ידי ברליוז וליסט והגיע לשיא מימושו באופרות של ריכרד וגנר ושל ריכרד שטראוס. יש המייחסים את הופעתו הראשונה של הלייטמוטיב לאופרה Der Freischütz (הקלע החופשי) מאת ובר. המונח עצמו הוטבע על ידי וגנר בכתביו השונים.
דוגמה לשימוש בלייטמוטיב ניתן למצוא בבלט המפורסם פטר והזאב. ביצירה זו כל אחת מהדמויות מיוצגת באמצעות כלי מוזיקלי שונה. לייטמוטיב הכינור מתאר את פטר, קרן היער מייצגת את הזאב, הבסון מלווה את דמותו של הסב והאבוב מחקה את הברווז. באופן דומה מתאר החליל את הציפור, הקלרינט משויך לחתול ותופי הדוד מבשרים את בוא הציידים. הדמויות מזוהות עם הכלים המוזיקליים, מה שיוצר בקרב הצופים ציפייה להופעת הדמות עם השמעת הנעימה המתאימה לה.
לקריאה נוספת
- Matthew Bribitzer-Stull, Understanding the Leitmotif: From Wagner to Hollywood Film Music, Cambridge University Press, 2015.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ליטמוטיב |
22193358לייטמוטיב