תמה
תֵּמָה (בלטינית: thema; מיוונית עתיקה: θέμα (שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – לשים במקום) או נושא היא רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה אמנותית (בספרות, אמנות פלסטית, מוזיקה, אדריכלות וכיוצא בזה) או מוסר השכל הנמצא בבסיסה של אותה יצירה. לרוב, אותו מוסר השכל מתייחס לחברה, למשמעות החיים או לטבע האנושי, ומדובר ברעיון אוניברסלי ועל-זמני, ולא ברעיון השייך לתרבות או חברה מסוימת.
התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה.
ביצירה ספרותית
את התמה ניתן להסיק מבחינת השילוב בין העלילה, הרקע ומיקום העלילה, הדמויות (מהותן ואופיין) והקונפליקט ביצירה. התמה מהווה רקע לסיפור, וכולו מתבסס עליה ומשולב בה.
טכניקות ספרותיות
ישנן מספר טכניקות ספרותיות המשמשות להדגשת התמה שבבסיס הסיפור:
לייטוורטשטיל ולייטמוטיב
לייטוורטשטיל (מגרמנית: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או במוטיב החוזר על עצמו -
מבנה תמטי
מבנה תֵּמָטִי (באנגלית: Thematic patterning; על פי האקדמיה ללשון העברית: מבנה נוֹשְׂאִי) הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד מסיפורי "אלף לילה ולילה" הוא "אומץ" וגם "נאמנות". מוטיבים אלה מהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו. לפיכך סיפורים אלו כתובים במבנה תמתי, שנושאיו הם אומץ ונאמנות.
תמות באדריכלות
תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.
לדוגמה: בניין בית המשפט העליון בירושלים, בנוי בסגנון האופייני לתקופת בית המקדש השני, אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של הצדק כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים בתנ"ך, ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות והעיטורים של המבנה, ומשפיעה על מראו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, חומת האבן החוצה את המבנה ובה שערים הבנויים בסגנון תקופת הבית השני מסמלת מחד את חומת ירושלים ואת הכותל המערבי (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם אמת המים בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב מעין הגיחון ואת נקבת חזקיהו (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).
