מלזיה

מלזיה
Malaysia
مليسيا

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אחדות היא עוצמה
המנון לאומי	מדינתי Error missing media source המנון
ממשל
משטר	פדרציה
שפה רשמית	מלאית
עיר בירה	קואלה לומפור 2°30′N 112°30′E
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	קואלה לומפור
שטח יבשתי	329,847 קמ"ר (68 בעולם)
אחוז שטח המים	0.3%
אזור זמן	UTC +8
היסטוריה
הקמה
עצמאות מבריטניה מלאיה ביחד עם סבה, סראוואק וסינגפור	31 באוגוסט 1957 16 בספטמבר 1963
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	35,733,197 נפש (44 בעולם)
צפיפות	108.33 נפש לקמ"ר (106 בעולם)
דת	אסלאם (דת רשמית)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 21.79% גילאי 15 - 24 16.65% גילאי 25 - 54 45.55% גילאי 55 - 64 8.28% גילאי 65 ומעלה 7.74%
כלכלה
תמ"ג (2023)	399.65 מיליארד $ (38 בעולם)
תמ"ג לנפש	11,184$ (97 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.807 (63 בעולם)
מטבע	רינגיט מלזי‏ (MYR)
שונות
קוד ISO 3166-1	MY
סיומת אינטרנט	my.
קידומת בין־לאומית	60+

מָלֶזִיַה (במלאית: Malaysia, בכתיב ג'אווי: مليسيا) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. מתגוררים בה כ-31 מיליון בני אדם (2017), ובירתה קואלה לומפור. נכון ל-2020, רוב של כ-63.5% מאוכלוסיית מלזיה הם בני דת האסלאם (שהיא גם דתה הרשמית של המדינה) ובפרט מהזרם הסוני, כשלצדם ישנו מיעוט משמעותי של כ-18.7% בודהיסטים. החוקה מעניקה חופש דת גם למי שאינו מוסלמי.

המדינה מורכבת משני חלקים המופרדים על ידי ים סין הדרומי והמרחק ביניהם הוא כ-650 ק"מ:

• מזרח מלזיה — החלק הצפוני של האי בורנאו, גובל באינדונזיה בדרום ומקיף את שתי המובלעות הזעירות של ברוניי שבצפון.
• מערב מלזיה — על חצי-האי המלאי. חלק זה גובל בתאילנד בצפון ובסינגפור בדרום.

היא גם מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מלזיה

מלזיה מורכבת ממספר ממלכות מלאיות. היא יושבה עוד בתקופה הפרה-היסטורית. במאה ה-14 כבשו המוסלמים את מלזיה והשליטו את דתם בארץ. ב-1511 כבשו הפורטוגלים את מלאקה וב-1641 נכבשה מלאקה בידי ההולנדים. במאות ה-18 וה-19 החלה בריטניה אט אט לבסס את שליטתה במלזיה וב-1914 שלטה במדינה כולה שכללה בזמנה גם את סינגפור. כלכלתה של מלזיה החלה לצמוח הודות למטעי הגומי הרבים ולמכרות הבדיל. מהגרים רבים ממדינות שכנות (בעיקר סין והודו) החלו לחפש את פרנסתם במלזיה.

במלחמת העולם השנייה נכבשה מלאיה על ידי יפן ולאחר המלחמה שבה להיות תחת מרות בריטית. ב-1948 החל המרד של המיעוט הסיני לשחרור מלאיה מהשלטון הבריטי. מפקד המרד היה הקומוניסט צ'ין פנג (Chin Peng). בריטניה נלחמה במורדים בכל הכוח כולל הגליית חצי מיליון סינים (שתמכו במרד) מהכפרים שלהם ויישובם במקום חדש על פי האסטראטגיה של הגנרל ג'רלד טמפלר (Gerald Templer). הבריטים גייסו את האוכלוסייה המוסלמית (שהיוותה את הרוב במלאיה) נגד המורדים ולאחר שנים רבות הצליחו להשתלט על המרד. מיד אחר כך, בשנת 1957 בריטניה העניקה עצמאות מלאה למלאיה. בשנת 1963 התאחדה המדינה, שעד אז נקראה פדרציית מלאיה, עם סינגפור ועם מדינות סבה וסראוואק שבצפון האי בורנאו והפכה לפדרציה אחת תחת השם מלזיה. ב-1965 התנתקה סינגפור ממלזיה על רקע סכסוך אתני בין הסינים וההודים שבתחומה לבין המלאים. אינדונזיה נלחמה נגד מלזיה על רקע רצון הבריטים לספח את סבה ואת סראוואק אל מלזיה, אך בזכות עמידתם האיתנה ושיתוף פעולה עם הבריטים נחתם הסכם שלום בין המדינות ב-11 באוגוסט 1966 והיא הכירה בעצמאותה המדינית המלאה.

פוליטיקה

מלזיה היא מונרכיה פדרלית פרלמנטרית וחוקתית. מבין ששה-עשר המרכיבים של מלזיה, שלושה עשר הם מדינות: תשע מהן הן מונרכיות בעצמן - שבע מתוכן הן סולטנויות, בראש אחת מהן (פרליס) עומד ראג'ה ובראש התשיעית (נגרי סמבילן) עומד "יאמטואן בסאר" ("שליט גדול") נבחר. בראשן של ארבע המדינות הנותרות וכן של שלוש הטריטוריות הפדרליות עומדים מושלים. בראש הפדרציה עומד "ראש המדינה" יאנג די-פרטואן אגונג (המכונה לעיתים "מלך מלזיה" או "סוברן על" של מלזיה) שתפקידו ייצוגי בעיקר, והוא נבחר לתקופת כהונה בת חמש שנים מבין מלכי המדינות המרכיבות, אם כי בפועל התפקיד עובר ברוטציה ביניהם. המלך מפקח על המינויים המרכזיים במדינה כמו ראש ממשלה, מתפקד כראש האסלאם במדינה בעלת הרוב המוסלמי ומפקד על הכוחות המזוינים שלה. המלך הנוכחי (מ-2019) הוא המלך עבדאללה שליט פאהאנג. ב-27.10.2023 נבחר סולטן איברהים (מסולטנות ג'והור הדרומית), בן 64, להיות המלך הבא של מלזיה. המינוי ייכנס לתוקף ב-31.1.2024.

למלזיה שני בתי פרלמנט, מועצת העם (Dewan Rakyat) ומועצת המדינות (Dewan Negara). במועצת העם 222 חברים וחבריו נבחרים בבחירות ישירות על פי השיטה הרובנית לחמש שנים. במועצת המדינות 70 חברים, כשעשרים ושישה מתוכם נבחרים אחת לשלוש שנים בבחירות עקיפות, וארבעים וארבעה ממונים על ידי היאנג די-פרטואן אגונג. כמו כן, לכל מדינה בית נבחרים משלה.

עיקר הכוח הפוליטי מצוי בידי הממשלה. ראש הממשלה ממונה על ידי היאנג די-פרטואן אגונג על-סמך היותו נציג הרוב בבית התחתון. מאז עצמאותה של מלזיה מונהגת הקואליציה בידי מפלגת הארגון הלאומי המלאי המאוחד (UMNO). במלזיה מתקיימות בחירות כלליות החל מ-1974, ואף על פי שהקמפיין בזמן הבחירות הוא חופשי במידת מה, מלזיה היא למעשה מדינה חד-מפלגתית, כאשר החזית הלאומית (הנשלטת על ידי UMNO) זוכה בדרך כלל בכל המושבים הארציים בפרלמנט, בעוד שה-DAP זוכה בכמה מושבים סיניים אזוריים וה-PAS בכמה מושבים מלאים כפריים.

תחת שלטונו הארוך של מאהאטיר מוחמד (1981 – 2003) התרבות הפוליטית של מלזיה התאפיינה באוטוריטריות רבה, כאשר השיא היה בפיטוריו וכליאתו (על סמך האשמות חסרות בסיס) ב-1997 של אנואר איברהים, סגן ראש הממשלה, לאחר ויכוח פנימי בממשלה. פרשת אנואר הובילה ליצירת מפלגה חדשה, מפלגת הצדק העממי, בהנהגתה של ואן עזיזה ואן אסמאעיל, אשתו של אנואר אבראהים. מאהאטיר פרש ב-2003 ועבדוללה אחמד באדאווי, יורשו בתפקיד, שחרר את אנואר והתיר לו לצאת מתחומי המדינה, כאשר צעד זה נתפס כסמן לשינוי קל לכיוון ליברלי יותר. את באדאווי החליף בתפקיד ב-2009 נג'יב רזאק.

מלזיה חברה בחבר העמים הבריטי.

ביטחון

משטרה ופנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. הסיבה היא: להשלים את נושא המשטרה וביטחון הפנים.

צבא וחוץ

הכוחות המזוינים של מלזיה הם הגוף בעיקר שאחרי לשיקול האיומים הנשקפים על מדינה מכיוון חוץ.

לכוחות המזוינים של מלזיה יש שלוש זרועות עיקריות: צבא היבשה המלזי, הצי המלכותי המלזי וחיל האוויר המלכותי המלזי. במדינה אין גיוס חובה, וגיל המינימום הנדרש לשירות ההתנדבותי הוא 18. הצבא משתמש ב-1.5% מהתמ"ג של המדינה, ומעסיק בשרות פעיל 1.23% מכוח האדם של מלזיה, בעוד המילואים כמחצית מכך.

מדינות הפדרציה

מלזיה מורכבת מ-13 מדינות (מתוכן 7 סולטנויות ו-2 ממלכות) ו-3 טריטוריות פדרליות:

• סולטנות ג'וֹהוֹר
• סולטנות טֶרֶנְגָנוּ
• מלאקה
• סָבַּהּ (בבורנאו)
• ממלכת נֶגֵרִי סֶמְבִּילָן (במלאית: "מדינת התשע", השליט נקרא יאמטואן בסאר- "שליט גדול")
• סולטנות סֶלָנְגוֹר
• סראוואק (בבורנאו, במלאית: "כחל", "פוך" במשמעות: "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (מלכים ב, ט, כט))
• סולטנות פהנג
• פננג
• ממלכת פֶּרְלִיס (השליט נקרא ראג'ה)
• סולטנות פֶּרָק (במלאית: "כסף" (המתכת))
• סולטנות קֶדָה (במלאית: "פתוחה לרווחה")
• סולטנות קֶלָנְטָן
• לָבּוּאָן (טריטוריה פדרלית באי מצפון לבורנאו; משמעות השם במלאית: "נמל", הכתיב חריג)
• פּוּטְרָגָ'איָה (טריטוריה פדרלית, במלאית: "פוטרא המנצח")
• קואלה לומפור (טריטוריה פדרלית, במלאית: "מפגש נהרות בוצי").

גאוגרפיה

חיות הבר במלזיה. משמאל למעלה בכיוון השעון: טיגריס מלאי, קלאו מזרחי, צב ים ירוק וקוף חוטמני.

שני חלקי מלזיה המופרדים על ידי ים סין הדרומי חולקים את אותה תמונת נוף. שני החלקים מתאפיינים במישור חוף וככל שמתרחקים מהחוף פני השטח מתאפיינים ביער צפוף, גבעות והרים, שהגבוה מביניהם, שנמצא על האי בורנאו, הוא הר קינאבלו שמתנשא לגובה של 4,095 מטרים. האקלים אופייני לקו המשווה ומתאפיין ברוחות מונסון דרום-מערביות (אפריל - אוקטובר) וצפון-מערביות (אוקטובר - פברואר).

כלכלה

במלזיה יערות טרופיים רבים המעשירים את כלכלתה בעצים, גומי, שמנים (בעיקר דקלים וקוקוס) וקופרה. מלזיה היא אחת מיצואניות התה הגדולות בעולם, והיא מייצאת תבלינים רבים, ביניהם פלפל. בהמות המשק העיקריות הם שוורים ותאואים. גם תעשיית הדגים מספקת מקור חשוב למזון שכן היא שוכנת בקרבת ים. מחצביה העיקריים הן: נפט, בדיל, עופרת ובוקסיט. כמו כן ישנה במלזיה תעשיית טקסטיל ענפה.

כתוצאה מתוכנית החומש המאלאית הראשונה (1956–1960) והשנייה (1961–1965) הואצה הצמיחה הכלכלית באמצעות השקעות מדינה בתעשייה ובתיקון תשתיות כגון דרכים ונמלים, שהוזנחו וניזוקו במהלך תקופת החירום. בשנת 2010 התמ"ג לנפש במדינה עומד על 14,425 דולר.

אחת התעשיות החשובות במדינה היא ייצור כלי רכב. במדינה פועלים 27 מפעלים לייצור מכוניות שמייצרים כ-500 אלף מכוניות בשנה. זה מציב את המדינה למקום ה-21 בהיקף הייצור בשנת 2020. המכוניות בעיקר מבוססות על תכנון של חברות ידועות. כך למשל היצרן הגדול ביותר Perodua מייצר בעיקר על בסיס מכוניות בתכנון של דייהטסו. לעומת זאת Proton שהוא היצרן השני בגודלו לא קשור עם אף יצרן מחוץ לגבולות המדינה באופן בלעדי. בנוסף לכך קיים ייצור מכוניות רטרו דוגמת TD2000.

מלזיה הציבה את עצמה כיצרן תא פוטו-וולטאי משמעותי בשוק העולמי עם ייצור השני בגודלו לאחר סין.

דמוגרפיה

אוכלוסיית מלזיה מונה כ-33.8 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-76 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 1.75 ילדים לאישה.

השפה הרשמית היא מלאית והדת הרשמית היא האסלאם אשר מאמינים בה 63.5% מהאוכלוסייה. היתר: 18.7% בודהיסטים, 9.1% נוצרים, 6.1% הינדו ו-3.1% מאמינים בקונפוציאניזם ודתות סיניות עממיות.

כמחצית מתושבי מלזיה הם מלאים וכ-10% מקבוצה מלאית אחרת קדומה, רובם מן הגל הראשון של המלאים. היא נקראת "בומיפותרא" שמשמעה "בני הארץ" וגם "אוראנג-אוראנג אסלי" שמשמעה "האנשים המקוריים". כרבע ממוצא סיני. ההודים והפקיסטנים מהווים כשמונה אחוזים מן האוכלוסייה. במדינות סבה וסראוואק רוב התושבים הם ממוצא סיני או משתייכים לקבוצות אתניות אחרות, שהעיקריות שבהן הן ה"אִיבַּן" וה"בֶּדָאיוּהּ" בסראוואק, ו"קָדַזָאן-דוּסוּן" בסבה, אלה בכללם נקראים "דאיאק" וגם הם מבני הגל הראשון של המאלאים. במלזיה המערבית ישנו גם מיעוט אירופאי, בעיקר ממדינות ששלטו בה בעבר (אנגליה ופורטוגל).

לקריאה נוספת

1. משה יגר, מאלזיה, ניסיונות הידברות עם מדינה מוסלמית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1996
2. משה יגר, הודו, המסע הארוך לאסיה פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 140-178
3. משה יגר, Islam and Islamic institutions in British Malaya: policies and implementation, Jerusalem: The Magnes Press, The Hebrew University, 1979

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מלזיה

• מלזיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מלזיה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית) ‏
• ד"ר רן שאולי, שנאה, הסתה ואובדן זהות. מה קורה למלזיה?, באתר ynet, 7 במאי 2014
• מלזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• גרדיאן, מלזיה מתכננת לאמץ "דיפלומטיית אורנגאוטן" כדי להגן על תעשיית שמן הדקלים שלה, באתר הארץ, 15 במאי 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39164024מלזיה