יער
.jpg)
יער הוא שטח שבו יש צפיפות גבוהה של עצים. יערות נפוצים בכל יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה. כיום, כ-39 מיליון קמ"ר (פחות משלושים אחוז מהשטח היבשתי של פני כדור הארץ) הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה בעקבות כריתת עצים ובירוא יערות.
חשיבות היערות
יערות מכילים בדרך כלל מספר גדול של עצים הצומחים בגבהים שונים, עם צמחייה נמוכה בקרקעית היער. יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים וצמחים, בהם מינים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה שנפוצים רק ביערות מסוימים, והריסת היער גורמת להכחדתם.
העצים ביער קולטים מהאוויר דו תחמוצת הפחמן ופולטים חמצן, ובכך עוזרים לאיכות האוויר על כדור הארץ. משום כך, מכונים לעיתים יערות 'ריאות ירוקות'.
סוגי יערות ותפוצה
ישנם סוגים שונים של יערות, כשכל סוג שונה מהאחר בכמות המשקעים, בעלי החיים, אקלים וסוגי העצים והצמחייה בו. סוגי יערות עיקריים:
- יער גשם טרופי ויער גשם ממוזג.
- יערות מחטים. נפוץ בעיקר בארצות בעלות אקלים קר.
- יער גשם טרופי יבש.
- יער ירוק עד ויער נשיר.
יערות מותאמים לאקלים ולמזג האוויר באזור.
שמירה על יערות
בגלל כריתת עצים רבה שכתוצאה ממנה הולכים ונעלמים יערות ומיני בעל חיים רבים מכדור הארץ, מדינות רבות חוקקו חוקים שמונעים או מגבילים כריתת עצים.[1]
לחלק מהיערות ישנם יערנים שתפקידם להשגיח שאנשים לא מבעירים אש במקומות אסורים, ולא מזיקים לעצים. יערות יכולים להינזק על ידי שריפות, כריתת עצים, גשם חומצי וזיהום.
יערות בישראל
כשישה אחוזים משטח ישראל מכוסה ביערות. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, שנטעה מאז קום המדינה למעלה מ – 200 מיליון עצים על פני למעלה מ - 900 אלף דונם.
מטרות הנטיעה השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור איכות הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה.
חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך שטח ירוק ובין השאר יער. השופט דב לוין כתב:[2] "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[3]. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של ייעור עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"[4].
היערות בישראל מגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.
יערות בישראל:
גלריה
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יַעַר |
| ערך מילוני בוויקימילון: יער |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יער |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיני עצים |
- מידע על יערות גשם
- מידע על ייעור, אתר קק"ל
- קרן צוריאל הררי, העצים מחבקים את עצמם, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
יערות בישראל
- יערות בישראל באתר קרן קיימת לישראל
- רשימת יערות בישראל באתר קרן קיימת לישראל
- נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, מדיניות הייעור של התנועה הציונית בארץ-ישראל 1948-1895, קתדרה 80, יוני 1996, עמ' 108-88
- גדעון ביגר ונילי ליפשיץ, הניסיונות לאיקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 164-123
- יום היער הבינלאומי: מה מצב היערות בישראל?, באתר וואלה!, 21 במרץ 2016
הערות שוליים
- ^ גליליאו צעיר, היער הנעלם, באתר "הידען", 9 בספטמבר 2014
- ^ בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר
- ^ בג"ץ 7579/07, סעיפים 15-16
- ^ ע"א 4067/07