רבנו תם
 | |
| לידה |
1100 רמרו, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1171 (בגיל 71 בערך) ד' בתמוז ד'תתקל"א טרואה |
| מקום קבורה | רמרו |
| מדינה | צרפת |
| מקום פעילות | טרואה, רמרו |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | אביו - מאיר מרמרו, אחיו הרשב"ם, רבי יעקב בר שמשון |
| תלמידיו | ר"י הזקן, רבי אהרן ברבי יוסף, רבי יעקב ישראל ברבי יוסף, רבי חיים ברבי חננאל הכהן, רבי משה מפונטייזה, רבי יוסף מאורליינש, רבי אברהם ברבי יוסף מאורליינש, רבי יעקב מאורליינש, רבי יום טוב בן יצחק מיואני, רבי מנחם ברבי פרץ, רבי יעקב מקורביל, רבי יהודה מקורביל (אחיו של רבי יעקב מקורביל), רבי אברהם מבורגויל, רבי יצחק בן ברוך, רבי אליעזר ממיץ, רבי משה ברבי שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה), רבי יצחק בן מרדכי (ריב"ם) מריגנשבורג, רבי אפרים מרגנסבורג, רבי אליעזר ברבי יצחק מביהם (פראג), ר"י הלבן מבוהמיה, רבנו פטר, רבי משה מקייב, רבי יצחק הגר מהונגריה, רבי יוסי מאוטראנטו |
| בני דורו | רבי אליהו מפריז, רבנו משולם, ריב"ם, ריב"א, רבי אברהם אבן עזרא |
| אב | רבי מאיר בן שמואל |
| אם | יוכבד |
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות בצרפת. חיבר מספר ספרים, ביניהם את ספר הישר על הש"ס, וחיבור על הדקדוק העברי. היה גם משורר ובלשן ובעל ידע לשוני רב.
כינויו "רבנו תם" נגזר מהפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים"[1][2].
תולדות חייו
משפחתו ורבותיו
מוצאו של רבנו תם בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רומרוג. לרבי מאיר ויוכבד נולדו ארבעה בנים: הגדול שבהם רבי שמואל (רשב"ם); שני - רבי יצחק (ריב"ם) שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי; שלישי - רבי יעקב הידוע יותר כרבנו תם; רביעי - רבי שלמה. בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות. כמו כן ידוע שהייתה להם לפחות בת אחת[3].
תחילה למד רבנו תם אצל אביו, וכבר בחייו הגיע להוראה[4], רבנו תם מביא מתורתו מספר פעמים בספר הישר[5][6].
כמו כן למד אצל אחיו הרשב"ם[7], שהחשיבו לרבו המובהק. יש אומרים שהוא למד גם אצל רבי יעקב בן שמשון[8]. בהמשך נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי בעלי התוספות, והיה למנהיג יהדות צרפת ובעל השפעה גדולה על יהדות אשכנז.
לרבנו תם נולדו חמישה בנים: יוסף, משה, שלמה (שעסק בכתיבת ספרים בשביל אביו), יצחק (חיבר תוספות לספר הישר[9]) ושמואל (כתב כמה סימנים בספר הישר[10]). בנוסף, הייתה לו בת.[11]
בנישואים שניים[12] רבנו תם התחתן עם מרים, שהייתה אחותו של רבי שמשון מפלייזא[13].
רבנו תם התפרנס מהלוואות וייצור יין, והיה עשיר[14].
מסעות הצלב ועלילות הדם
רבנו תם חי גם בטרוייש (Troyes) וגם ברמרו (Ramerupt). במסע הצלב השני, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. מאורע המתואר על ידי בן דורו של רבנו תם, רבי אפרים בן יעקב מבון:
ויום טוב שני של שבועות נאספו התועים מארץ צרפת אל רמרו, ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו, וקרעו ספר תורה בפניו, ולקחוהו והוליכוהו אל השדה, ודברו אתו משפטים על דתו, ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים.
וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה, ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים, וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם: הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו, ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה.
בעקבות עלילת הדם בבלואה (Blois) בשנת 1171, שבה הוצאו להורג כשלושים מיהודי הקהילה, קבע רבנו תם, כמנהיג יהודי צרפת, את יום כ' בסיון כתענית ציבור לזכר עלילה זו.
תקנות
ערך מורחב – תקנות שו"ם
רבנו תם כינס בטרואה-טרוייש באמצע המאה ה-12 את האסיפות שהביאו לקביעת תקנות ליהדות צרפת. ביניהן אחת הנוהגת בדין תורה עד לימינו (בשינויים שנקבעו במהלך הדורות) והקרויה "תקנת הנדוניה". נראה שהיה זה בזמן שישב בה לאחר שירד מנכסיו ברמרו.
קשריו עם גדולי ישראל בדורו
בתקופה שבה חי רבי אברהם אבן עזרא בצרפת הוא התיידד עם רבנו תם, וישנה התכתבות ביניהם בה הוא אומר על ר"ת - "אתה מקום מקדש וההראל". רבינו תם התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים בדורו. במיוחד ידועה התכתבותו עם משולם ממלון, שאיתו נחלק בנוגע לדרכי הלימוד והפסיקה. כן עסק בדקדוק, ובמחלוקת בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק תמך רבנו תם במנחם, וכתב ספר 'הכרעות' נגד דונש.
קבורתו
רבנו תם נפטר בד' בתמוז ד'תתקל"א, ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר רומרוג יחד עם אחיו, הרשב"ם, אחיינו ר"י הזקן ובעלי תוספות נוספים. ב-2005 נעשה מאמץ לשקם את בית הקברות ולתחמו, ואף הוקם בית מדרש סמוך.
| תקופת חייו של רבנו תם על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
- פירושים ותוספות על התלמוד. פירושיו הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות.
- ספר הישר חיבור שאותו כתב ר"ת, ובו חידושיו על התלמוד ותשובותיו בהלכה, שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשנויות לתלמוד. בספר זה בא ר"ת להחזיר על כנם מסורות עתיקות וגרסאות עתיקות ששובשו על ידי מעתיקים לא זהירים או למדנים ששינו את הספרים בעקבות קושיות, ברבות הימים שורבבו לתוכו פסקיהם וחידושיהם של תלמידיו, ושמועות שמסרו תלמידיו משמו.
- ספר ההכרעה ספר בדקדוק ובו הוא מכריע בין מנחם בן סרוק לבין דונש בן לברט.
- תיקון ספר תורה ובו הלכות ספר תורה.
- סדר הגט ובו צורת כתיבת גט, הלכותיו ותנאיו.
- חיבר גם חיבורים על הכתובים, ולא הגיעו אלינו אלא מעט מציטוטים על ספר איוב
- מחזור שכלל הלכות תפילה
- חיבר מספר פיוטים
פיוט ושירה
רבנו תם היה ממעריצי הפיוט, ופסק, שלא רק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל הפיוטים, אלא יש בזה "מצווה מן המובחר ומכוון אדם את לבו למקום על ידיהם".[15] מלבד כתיבת פיוטים משלו, ר"ת גם פירש והגיה (תיקן) פיוטים של פייטנים אחרים. כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה. היום ידועים לנו שלושים ואחד פיוטים המיוחסים לרבנו תם (לגבי ארבעה מהם יש ספק אם אמנם הוא המחבר). בין פיוטיו כתב מערבית לשמיני עצרת, אשר בעלי התוספות שלאחריו מצטטים שורה ממנה כראיה בדיונם ההלכתי.[16] אחד מפיוטיו, הפיוט הארמי "יציב פתגם" נקלט במחזורי אשכנז ונאמר עד היום בהפטרת יום טוב שני של שבועות.
רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. בזה הוא כנראה הושפע מחכמי ספרד ודרום צרפת שהיה איתם במגע. רבי אברהם אבן עזרא מתח ביקורת על ניסיונו של רבנו תם הצרפתי לעסוק בשירה ולחקות את הסגנון הספרדי, ולאחר שראה את שיריו, השיב ראב"ע לרבנו תם במכתב-שיר עוקצני השקול במשקל ספרדי (יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות, יתד ותנועה, בדלת ובסוגר):
"וּמִי הֵבִיא לְצָרְפַתִּי בְּבֵית שִׁיר / וְעָבַר זָר מְקוֹם קֹדֶשׁ וְרָמַס?
וְלוּ שִׁיר יַעֲקֹב יִמְתַּק כְּמוֹ מָן / אֲנִי שֶׁמֶשׁ וְחַם שִׁמְשִׁי וְנָמַס"
רבנו תם עונה לו בענווה, בשיר הכתוב באותו המשקל בדיוק, ובכך מוכיח את כישרונו לכתוב במשקלים ספרדיים:
"אֲבִי עֶזְרִי יִשִׁׁיבוּהוּ סְעִפָּיו / אֲשֶׁר נָתַן יְדִידוֹ בֵּין אֲגַפָּיו
אֲנִי עֶבֶד לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה / וְאֶקּוֹדָה וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְאַפָּיו"
ומשיב לו ראב"ע בשורות שיר שיש בהן הכרה בגדלותו של ר"ת ובמידותיו, הכתובות אף הן באותו המשקל:
"הֲנָכוֹן אֶל אֲבִיר עַם-אֵל, וְרוֹעָם / לְהַשְׁפִּיל רֹאשׁ בְּמִכְתָּב אֶל בְּזוּי עַם
וְחָלִילָה לְמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים / אֲשֶׁר יִקּוֹד וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְבִלְעָם"
תלמידיו
רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) כותב כי "שמונים בעלי תוספות היו בפרק אחד לפני רבנו תם וכל אחד הגיע להוראה .... ותלמידים לרוב בלי מספר". להלן רשימה חלקית של תלמידי רבנו תם. רובם מוזכרים בתוספות או בספר הישר:
- רבי אברהם מבורגויל (Bourgueil).
- רבי אברהם בן רבי יוסף [17].
- רבי אברהם מפאריש[18].
- רבי אהרן בן רבי יוסף, שקרא לעצמו "קטן מתלמידיו" (כנראה בנו של רבי יוסף בן משה)[19].
- רבי אליעזר בן רבי יצחק מביהם (פראג)[20].
- רבי אליעזר (בן רבי שמואל) ממיץ (הרא"ם).
- רבי אפרים הגדול (בן רבי יצחק בן רבי אברהם הזקן) מרגנשבורג הידוע גם כרבי יקיר.
- רבי בנימין מקונטובוריא[21]
- רבי דוד בן קלונימוס.
- רבי חיים מפריז בן רבי חננאל הכהן.
- רבי יום טוב בן יצחק מיואני (Joigny) נהרג על קידוש השם בפרעות יורק (York) בשנת 1191.
- רבי יוסף דאורליינס (Orleans) שככל הנראה הוא רבי יוסף המכונה "בכור שור".
- רבי יהודה מקורביל (אחיו של רבי יעקב מקורביל).
- רבי יוסי מטרינטו.
- רבי יעקב ישראל בן רבי יוסף.
- רבי יעקב מאורליינש, המכונה גם "רבנו תם מאורליינש", נהרג על קידוש השם ב-1189 בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד לב ארי.
- רבי יעקב מקורביל (Corbeil) נהרג על קידוש השם במגנצא בשנת 1192.
- רבי יצחק בן ברוך (אולי היה מזכירו של ר"ת. הוא ענה לשואלים בשם ר"ת).
- רבי יצחק בן מרדכי מפראג (ריב"ם האשכנזי, להבדיל מריב"ם הצרפתי אחי ר"ת), פעיל ברגנשבורג.
- רבי יצחק הגר מהונגריה.
- רבי יצחק בן יעקב "הלבן" מבוהמיה.
- רבי מנחם בן רבי פרץ.
- רבי משה בן רבי אברהם מפונטייזה (Pontoise).
- רבי משה בן רבי שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה).
- רבי משה הגולה מקיוב
- רבנו פטר בן יוסף – נהרג על קידוש השם בימי מסע הצלב השני.
- רבי שמשון משאנץ מחבר "תוספות שאנץ" ופירוש הר"ש על המשנה.
הערכת גדולי הדורות לרבנו תם
חכמי דורו פנו אליו בשאלותיהם כאל גדול הדור, וכתבו אליו בהכנעה וביראת כבוד, ופתיחות שאלותיהם מלאות דברי הערצה. לדוגמה: ”נביא אשר ברמרוג, כוכב ישראל ואביר הרועים”[22]; ”ראש עם המאיר לדורו”[23].
במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, הר"י הזקן, ”כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית”. תלמידו רבי חיים הכהן אמר: ”אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מיטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה”, (כלומר שר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא סבר שצדיקים אינם מטמאים במיתתם כדוגמת רבי הקדוש בדברי הגמרא בכתובות).[24]
ביטוי לדעת הדורות הבאים על רבנו תם נמצא בדברי רבי יצחק בן ששת, הריב"ש, אשר הביע בכמה מקומות את הערכתו הרבה לחכמי הצרפתים בכלל ולרבינו תם בפרט, באמרו (תשובה שצ"ד): ”והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור”. ובהמשך התשובה כתב: ”דשאני ר"ת דרב גובריה, והיה כאחד מהם (כוונתו לר"ח רי"ף ורש"י) ואולי יותר מהם בחריפות ובקיאות לפי מה שנראה ממה שחידש בתלמוד. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום כולם כקליפת השום וכגרגר שומשום נגד אחד מתלמידיו הקטנים”. בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה. ותלמידיו הכירו בו את המורה, שהראה להם דרך חדשה בלימוד התלמוד.
פסיקות מפורסמות
תפילין דרבנו תם
- ערך מורחב – תפילין דרבנו תם
את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".
שיטתו בזמן בין השמשות
בהלכה מוזכרת שיטתו בזמן בין השמשות כ"שיטת רבינו תם" ולדעתו צאת השבת 72 דקות לאחר השקיעה, כדעתו פסקו עוד ראשונים וכן השולחן ערוך.
סיפורים ואגדות
מסופר שכבר בילדותו שאף רבינו תם להמשיך את דרכו של סביו רש"י:
וקבלתי ששמע ר"ת קול בכייה כשמת רש"י, ושאל מה קול הבכי? ואמרה לו אמו, כמדומה לי על שכבה נר ישראל, אמר אני אחזור ואדליקנו.
כמו כן, לפי המסופר בספר סדר הדורות[25] בשם שלשלת הקבלה[26], בעת דיון בין תלמידי רבינו תם אם צריך לקשור את קשר התפילין כל יום מחדש, שאל זאת רבינו תם את משה רבינו, ולאחר שהשיב לו משה שבתפילין של ראש יש לקשור את הקשר מחדש בכל יום, ”ירד רבינו תם כארי ואמר: משה, טעית!”, ולאחר מכן המשיכו להתווכח בדין זה. אמנם ישנה שמועה שרבי ישראל מאיר הכהן בעל "חפץ חיים" לא האמין לסיפור זה[27].
משפחת רש"י
| עץ משפחת רש"י | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקרא- גיס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- שלום אלבק, "יחסו של רבנו תם לבעיות זמננו", ציון ג/ד, תשי"ד / 1954. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- גדליה לסר, "תפיסת השורש של רבנו תם", לשוננו, אלול התשע"ג. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אברהם (רמי) ריינר, רבנו תם - פרשנות, הלכה, פולמוס, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021[28]
- רבנו תם - רבותיו ותלמידיו, באתר אוצר החכמה
- רבינו תם ובני דורו, באתר אוצר החכמה
- הרב אברהם שושנה, מבוא לפירוש רבינו תם ובית מדרשו על התורה, הוצאת מכון אופק, באתר אוצר החכמה
- יהודה לייב קרילס, מבוא למחזור התפילה של רבינו תם, באתר אוצר החכמה
- שמעון שלזינגר, מבוא לספר הישר, ירושלים, ה'תשמ"ה, באתר אוצר החכמה
- שרגא רוזנטל, מבוא לספר הישר - חלק השו"ת, ברלין, ה'תרנ"ח, באתר אוצר החכמה
- יצחק מייזלש, שירת רבנו תם, באתר אוצר החכמה
- הרב יוסף קאפח, מבוא לספר תשובות רבינו יעקב מרומרוג, באתר אוצר החכמה
- "רבנו תם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 269–270, באתר HebrewBooks
- שלמה ורטהימר, מבוא להלכות ספר תורה לרבנו תם באתר היברובוקס
- שמחה אסף, מבוא לספר פסקים מר"ת ר"י ושאר בעלי התוספות, (בתוך ספר היובל לאלכסנדר מרכס), ניו יורק, ה'תש"י), באתר אוצר החכמה
- הרב דוד דבליצקי, מבוא לספר הישר - חלק החידושים, בני ברק, ה'תש"ף, באתר אוצר החכמה
- הרב דוד דבליצקי, מבוא לספר הישר - חלק התשובות, בני ברק, ה'תשפ"א, באתר אוצר החכמה
- הרב משה יהודה בלוי, מבוא לספר הישר, באתר אוצר החכמה
- תשובת דונש בן לברט עם הכרעות רבינו תם, לונדון, ה'תרט"ו, באתר אוצר החכמה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו תם", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks
- רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבנו תם", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ה, באתר היברובוקס
- עיקר התוספות, מוסף שבת קודש - יתד נאמן, מטות תשס"ח, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- רבנו תם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ynet, רבנו תם: הרב שלא היה תמים, באתר ynet, 22 בפברואר 2012
- אברהם ריינר, רבינו תם: רבותיו (הצרפתים) ותלמידיו בני אשכנז : ע"פ ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, תשנ"ז.
- אברהם ריינר, רבנו תם ובני דורו: קשרים השפעות ודרכי לימוד בתלמוד - עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ב.
- אברהם ריינר, תקנה, הלכה ומה שביניהן: הלכות גיטין לרבנו תם כמראה חברתית, תרביץ פב (תשע"ד) עמ' 139–164
- רבנו תם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סריקת ספר ההכרעה לרבינו תם ולצידם דברי מנחם ודונש ביניהם הכריע, הקדמה והבדלי נוסח בעריכת צבי פילפובסקי, מקיצי נרדמים, לונדון ה'תרט"ו (אתר דעת).[29]
- כתב יד, תקנות רבנו תם, פרמה, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
יעקב בן מאיר (ר"ת), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז.
- ↑ אפרים א. אורבך, בעלי התוספות (כרך 1), עמוד 60, הוצאת מוסד ביאליק, ה'תש"ם
- ↑ ר"י מעיד שאמו הייתה אחותו של רבנו תם (טור יו"ד שמא).
- ↑ כך עולה מספר הישר (חלק התשובות) סימן מ-מא (אורבך עמ' 61)
- ↑ חלק השו"ת סי' מא, סי' ק ועוד.
- ↑ כמו כן דברי רבנו תם בשם אביו הובאו מספר פעמים בספרי הראשונים, בהם מחזור ויטרי (סי' שכה), אור זרוע (ח"א סי' קכב), שבלי הלקט (סי' כח) ועוד.
- ↑ רבנו תם - רבותיו ותלמידיו, באתר אוצר החכמה.
- ↑ אורבך, עמ' 61.
- ↑ ראה בחלק החידושים (מהדורת שלזינגר) סימנים יט; קכב; שסד ובהערות שם.
- ↑ חלק החידושים סימן רע-רעא.
- ↑ אורבך, עמ' 61-62.
- ↑ כך עולה מעדות אחיינו ר"י, שקורא לה "אשת דודי" ומציין שהייתה נשואה מקודם לאדם בשם רבי אברהם (תשובות מיימוניות, קדושה ה).
- ↑ תשובות מיימוניות שם; ראבי"ה ח"ב סימן תרי"א.
- ↑ אורבך, עמ' 62.
- ↑ מובא בשבלי הלקט, מהדורת בובר, ווילנא תרמ"ז, דף יג ע"ב.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ג' עמוד א' ד"ה פז"ר קש"ב, ובמקומות נוספים.
- ↑ ראה אודותיו רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמו' מ, אות קל
- ↑ ראה רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד נד, אות קסב
- ↑ רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבי אהרן בר יוסף", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד 141, באתר היברובוקס
- ↑ ראה אודותיו רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו אליעזר בן יצחק מביהם", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד רז, באתר היברובוקס
- ↑ ראו רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו בנימן מקונטובוריא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים לט-מ, באתר היברובוקס, אות מה
- ↑ ספר הישר, חלק התשובות סימן לו.
- ↑ ספר הישר, חלק התשובות סימן נח.
- ↑ תוספות תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג עמוד ב' ד"ה אותו.
- ↑ ימות עולם, שנת ד' אלפים תתק"ל.
- ↑ דף נב ע"א, מהדורת מכון אהבת שלום עמוד קעח.
- ↑ שמעון הירשלר, גשמי ברכה, עמ' תקסא.
- ↑
חננאל מאק, קיבלוהו כל קהילות צרפת ואיי הים וריינוס, באתר הארץ, 8 ביוני 2021
- ↑ בספר זה מכנה ר"ת בחרוזים את רש"י "זקני" תוך דחיית דברי סבו:
"ותחלימני ותחייני ותחזקני,
כמו יחלמו בניהם... והחייני.
כן נראה בעיני פתרון הפרשה.
ורבינו שלמה זקני פתרה על צד שני.
כי כן בחר הוא ולא אני...
- זהו אחד משני מקומות בלבד בהם התייחס לקרבתו אל רש"י אך בכך נדחית השערה שמא לא היה בנה של בת רש"י.
רבנו תם35839797Q944289