זכור אב

זכור אב
אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ זְכֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כְּמַיִם בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם גְּנַנְתּוֹ וְהִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם דְּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מַיִם בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם זְכֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְשַׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחְטוֹ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפֹּךְ לֵב כַּמַּיִם חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מַיִם בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם זְכֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִבְּאֵר מַיִם כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם זְכֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹמֶא מִן הַמַּיִם נָמוּ דָּלֹה דָּלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם זְכֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּיִם צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם קוֹרֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם רֻחַק מֵעַם פַּחַז כַּמַּיִם בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם זְכֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרִירוּת מַיִם תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מַיִם בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָיִם

זכור אב נמשך אחריך כמים הוא פיוט לתפילת גשם שמחברו איננו ידוע, ונאמר במנהג אשכנז המזרחי בתפילת מוסף של שמיני עצרת. הפיוט מבקש מהקב"ה שבזכות צדקתן של דמויות שונות (למשל אברהם או משה), יוריד גשם בחורף הבא.

רקע

ערך מורחב – תפילת גשם

על פי ההלכה, החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת יש להתחיל לומר בתפילה משיב הרוח ומוריד הגשם, כי אז מתחילה עונת הגשמים. בשל כך, התפתח מנהג לומר בתפילה זו תפילה מיוחדת לירידת גשמי ברכה. הפייטנים חיברו לתפילה זו פיוטים רבים העוסקים במים ובגשם. ואחד הבולטים שבהם הוא רבי אלעזר בירבי קליר (חי בארץ ישראל במאה השישית), שחיבר מערכת ארוכה של פיוטים לתפילת גשם. פיוט זה הוא הפיוט האחרון במערכת זו, אך כאמור כנראה לא חובר על ידי הקליר עצמו, אלא נוסף לפיוטיו על ידי פייטן מאוחר יותר שאיננו יודעים את שמו.

תוכן הפיוט

בכל מחרוזת, הפיוט מבקש שה' יזכור את אחד מאבות האומה, ומזכיר את הקשר שלו למים. כך למשל, במחרוזת המוקדשת למשה מוזכר סיפור הטמנת משה בתיבה ביאור (ספר שמות, פרק ב', פסוק ג'), השקאתו מים את צאן יתרו (ספר שמות, פרק ב', פסוק י"ז), ובקיעתו את הסלע על מנת להוציא מים לבני ישראל. נושאי המחרוזות הם אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן ועם ישראל לדורותיו.

כל מחרוזת נענית ברפרן מפי הציבור, המסכם את בקשת הזכירה שבמחרוזת ומבקש שבזכות הדמות שנזכרה בה ה' יוריד גשם. הרפרנים המתחלפים הם "בעבורו אל תמנע מים" (כלומר: בשביל אותו האדם, אל תמנע מאיתנו מים), ו"בצדקו חון חשרת מים" (כלומר: בזכות צדקותו, הענק לנו ענני גשם).

מקום הפיוט בתפילה

במקור, הפיוט מיועד, יחד עם שאר פיוטי תפילת גשם, לחזרת הש"ץ של מוסף, בברכה השנייה ("מחיה המתים") בה בדרך כלל מזכירים משיב הרוח ומוריד הגשם. לאחר עלייתם לארץ של תלמידי הגר"א, הם אימצו את מנהג הספרדים לומר תפילת גשם לפני מוסף במקום באמצע חזרת הש"ץ, והנהיגו לומר רק את הפיוט הזה לפני תפילת עמידה של מוסף. כך נהוג בקהילות רבות כיום (בעיקר בנוסח אשכנז). בקהילות אחרות נהוג עדיין לומר את הפיוט בתוך חזרת הש"ץ, אך לרוב אומרים רק את הפיוט הזה (ואת ה"מגן" וה"מחיה"), ולא את כל המערכת של הקליר.

קישורים חיצוניים

• הפיוט באתר הזמנה לפיוט
• מידע על זכור אב בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

נוסח הפיוט	ההסבר
זְכֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כְּמַיִם	זכור לנו זכותו של אברהם אבינו, שהלך אחרי ציווי ה' כמים הנמשכים וזורמים
בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם	ברכתו כעץ, ונתת לו ברכתו שיולד לו בנים טובים, כמו פירות הטובים של העץ שתול - שנעקר ונשתל במקום אחר סמוך לאמת המים, כדי להשביחו
גְּנַנְתּוֹ וְהִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם	היית לו למגן, והצלתו מכבשן האש באור כשדים, וכשעבר עד צוארו במים בדרכו לעקידת יצחק
דְּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מַיִם	ניסת אותו אם יהרהר אחר מדותיך, בבואו לארץ כנען, בשנות הרעב כשזרע תבואה הגדילה על כל מים
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם	לכן בעבורו אל תמנע מים לישראל
זְכֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם	זכור לנו זכותו של יצחק אבינו, הנולד בבשורה שנתבשר אברהם אבינו על לידתו בזכות שצוה: יקח נא מעט מים - יוגש לכם מעט מים לשתיה ולרחיצה עבור המלאכים.
וְשַׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחְטוֹ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם	וציוית לאביו לשחוט את יצחק ולשפוך דמו כמים על המזבח כקרבן עולה
זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפֹּךְ לֵב כַּמַּיִם	והיה נזהר גם הוא לכוין בתפילה עד שלבו ניתך ונשפך לפני ה' כמו מים הנגרים
חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מַיִם	חפר עמוק ומצא מתחת הבארות שחפר אברהם אבינו נביעת מים
בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם	בעבור צדקתו זאת תחונן את ישראל, שיתרבו המים המתוקים בעבים וישירו על הארץ
זְכֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם	זכור לנו זכותו של יעקב אבינו אשר נשא מקלו בידו, ונבקע לו הירדן ועבר בתוכו
יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִבְּאֵר מַיִם	יחד לבו בביטחון בהקב"ה כשבא לחרן ויגלה את באר המים מהאבן שעל פיה
כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם	בשעה שנתחבק עמו שרו של עשו כשבקש להפילו והעלו אבק ברגליהם עד כסא הכבוד, ושר זה הוא מלאך הנברא מן נהר דינור שהוא כמו אש ומים
לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם	לכן הבטחת לו: ושמרתיך בכל אשר תלך, ואין הכח הטבעי של האש ושל המים יכולים להזיק לו
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם
זְכֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹמֶא מִן הַמַּיִם	זכור לנו זכותו של משה רבינו, שבת פרעה הוציאהו בתיבת גומא, ממי היאור שהיה מושלך בהם
נָמוּ דָּלֹה דָּלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם	אמרו בנות יתרו לאביהם: כלי של מים שאב לנו והשקה את הצאן מן המים
סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם	עם ישראל שנמשלו לאוצר חביב, בעת שצמאו למים
עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם	הכה אז על הסלע ויצאו מים רבים
בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם
זְכֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּיִם	זכור לנו זכותו של אהרן הכהן שהיה ממונה על בית המקדש, שממנו החל העולם להתיסד. שהיה טובל חמש פעמים בעבודת יום הכיפורים
צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם	התאמץ והתיגע לרחוץ ידיו ורגליו בצורה הנכונה, ובמים האלו הם מתקדשות
קוֹרֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם	היה קורא בתורה בפרשת יום הכיפורים, והזאותיו היו מטהרים ומכפרים לישראל כמו מים המטהרים
רֻחַק מֵעַם פַּחַז כַּמַּיִם	היה מופרש שבעת ימים קודם יום הכיפורים, מכלל ישראל שהם עם פזיז
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם
זְכֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם	זכור לנו זכותם של י"ב שבטים שהעברתם בים סוף בי"ב קרעים,
שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרִירוּת מַיִם	ושהפכת להם למתוק מדבש את המים שנתהפכו להיות מרים
תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם	צאצאיהם נשפך דמם עליך כמים, בעבור שהם עבדיך
תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מַיִם	הסתכל אל תפילתינו, כי הקיפו את נפשינו צרות רבות כמים
בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָיִם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זכור אב32226419Q55648925