רבינו ירוחם בן משולם
| לידה | 1290 |
|---|---|
| פטירה | 1350 (בגיל 60 בערך) |
| חיבוריו | ספר מישרים ותולדות אדם וחוה |
רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בפשטות כרבינו ירוחם או בכינויו רי"ו[1], ה'ן' 1350 - ה'ק"י 1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים. מחבר ספר מישרים ותולדות אדם וחוה.
חייו
רבינו ירוחם נולד בפרובאנס ולאחר גירוש צרפת ב-ה'ס"ו (1306), עבר לטולדו. שם למד תורה במשך זמן קצר אצל הרא"ש, ואחר פטירתו המשיך את לימודיו אצל רבי אברהם בן אסמעאל תלמיד הרשב"א. רבינו ירוחם ראה ברבי אברהם את רבו המובהק. בשנת ה'צ' החל לכתוב את ספרו מישרים וסיימו כעבור ארבע שנים, בהמשך ולקראת סוף חייו כתב את ספרו תולדות אדם וחוה.
פרטים שונים בחייו שנויים במחלוקת. חוקרים שונים (כגון ה' גראס) טוענים שמקום הולדתו היה בלנגדוק ולא בפרובנס, ואחרים טוענים שהוא גורש רק בשנת 1320.
תורתו
עיקר עיסוקו של רי"ו היה בתחום ההלכה, ותרומתו התבטאה אף בדורות מאוחרים. פסקיו מוזכרים פעמים רבות בספר בית יוסף, והשפיעו על פסיקתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, ומתוך כך על הלכות רבות הנהוגות גם בימינו.
ספריו
רי"ו חיבר שני ספרים. האחד הוא ספר מישרים שדן בדיני ממונות, והשני הוא ספר תולדות אדם וחוה על דינים מעשיים הנוהגים בזמננו. מגמה זו לעסוק רק בהלכות הנוהגות בגלות היה נפוץ ומקובל, ומתבטא בייחוד אצל הרי"ף. הספר מחולק לתולדות אדם העוסק בדינים שונים של האדם משעת לידתו עד שנושא אשה, ודיני ברכות, תפילות ומנהגים, ומחולק לעשרים ואחד נתיבים, ולחוה דינים משעת נשיאתו אשה עד ליום פטירתו (נתיב כב-כח).[2]
אף שספריו נפוצים, שמותיהם לא נקלטו, ומכונים בשם כולל בשם מחברם רבנו ירוחם.
המהדורה הנפוצה של הספר היא מהדורת ונציה שי"ג, המצולמת עד לימינו אלה (ראה להלן אודות מפרשי הספר). אמנם קיימות מהדורות נוספות, כקושטא רע"ו וקפוסט תקס"ח. בשנת תשנ"ז החלה ההדרת הספר מחדש ע"י הרב יאיר חזן, שהסתיימה בשנת תשע"ו, בחמישה כרכים גדולים עם חילופי נוסח.
מתוך כתביו[3] אנו יודעים שכתב אף "רמזים של ההגדות", ושעסק באיסוף אגדות התלמוד ובפרשנותן.
במשך השנים נהוג היה לייחס לרי"ו את "ספר איסור והיתר"[4], אף שיש טוענים שספר זה נכתב על ידי תלמיד רבינו פרץ.[5]
מפרשיו
מפרשי ספרי רבינו ירוחם מעטים, בשונה מספרים אחרים שנכתבו בתקופתו שזכו לפירושים רבים. החיד"א הסביר זאת [6] בכך שספריו (וכן ספר העיטור) הינם בסוד "עלמא דאתכסיא" (עולם נסתר), ועל כן אין לחבר עליהם פירוש. עוד הוסיף כי כל המחברים שכתבו פירוש על ספריו, נפטרו בדמי ימיהם או שחיבורם אבד. יש מסמיכים לכך את דברי המגיד מישרים, המכנה את רבינו ירוחם "ירוחם טמירי"[7].
יצויינו החיבורים "נתיבות משפט" לרבי חיים אלגאזי, על ספר מישרים (קושטא תכ"ט), "ישא ברכה" לרבי יהודה שמואל אשכנזי, על נתיב כ"ב מחלק חוה (ליוורנו תקפ"ב), ו"שנות חיים" לרבי ראובן חיים קליין[8], על תחילת חלק אדם (למברג תרל"א)[9].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ספר תולדות אדם וחוה |
- זה ספר תולדות אדם וחוה, קושנטינא רע"ו 1515, באתר היברובוקס
- תולדות אדם וחוה, קושטא רע"ו, באתר היברובוקס
- רבנו ירוחם א, ויניצאה שי"ג 1553, באתר היברובוקס
- רבנו ירוחם ב, ויניצאה שי"ג 1553, באתר היברובוקס
- רבנו ירוחם ג, ויניצאה שי"ג 1553, באתר היברובוקס
- תולדות אדם וחוה, קאפוסט תקצ"ז 1837, באתר היברובוקס
- תולדות אדם וחוה, לבוב תרל"א 1871, באתר היברובוקס
- רבינו ירוחם באתר ויקיטקסט
- הרב מאיר אויש, ספרי רבינו ירוחם בן משולם, מוריה, שנה כ"א, חוברת ג-ד, תשנ"ז, עמודים ח-יג
- הרב יאיר חזן, קטעים חדשים מספר רבינו ירוחם השלם, מוריה, שנה ל"א, חוברת יא-יב, תשע"ב, עמודים ט-יד
- הרב חיים קניבסקי מספר על ספר רבינו ירוחם עם הגהות רבי יוסף קארו
- Judah D. Galinsky and James T. Robinson, "Rabbi Jeruham b. Meshullam, Michael Scot, and the Development of Jewish Law in Fourteenth-Century Spain", The Harvard Theological Review 100 (4), 2007, pp. 489–504 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבינו ירוחם בן משולם", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 966-968, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ ייתכן שהסיבה לכך שלא כונה רי"ר היא בעובדה שרבנו ירוחם חי בתקופתו של רבי ישעיה די טראני, שנקרא בקיצור רי"ר (רבי ישעיה הראשון, שבימינו מוכר יותר בשם הקיצור רי"ד), ומאחר ולא ניתן היה לכנות את רבי ירוחם בשם בעל שתי אותיות (שהרי ר"י יכול להיות גם קיצור של ר"י בעל התוספות, או רבינו יונה ועוד), נכתב הקיצור בר"ת - רי"ו - קובץ אור תורה (בהוצאת ישיבת כיסא רחמים), התשנ"ז חוברת יז סימן קלט.
- ^ על פי ספר "סדר הדורות" עמ' 382
- ^ תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ג
- ^ לפי מה שהציע הרב א. גלינסקי במקורות הרמ"א לספר תורת חטאת הוצ' מוה"ק כלל כד דין ג, וכלל כז דין ה, כבר הרמ"א ייחס ספר זה לרבינו ירוחם.
- ^ ישראל תא שמע, "על ספר איסור והיתר של רבינו ירוחם ועל רבי יצחק מדורא", סיני ס"ד.
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים מערכה י, וכן בשם הגדולים, חלק ועד לחכמים מערכה ע, וראה פירוט מחברי הביאורים אצל יונתן בנימין בוכינגער, ספרים מעלמא דאתתכסיא: רבנו ירוחם, ספר העיטור ועוד
, בקובץ "עץ חיים" (באבוב) יב, אלול תש"ע, עמ' כ"ה ואילך. וראה עוד באריכות במאמרו של יוסף ויכלדר "רבינו ירוחם טמירי" ב"המבשר תורני" כ"ב אב תשע"ב
- ^ מגיד מישרים, פרשת ויקהל, באתר ויקיטקסט
- ^ אודותיו: הרב מו"ה ראובן חיים קליין בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ר, עמוד 70, אות ב
- ^ ובמהדורה חדשה: ירושלים, תרמ"ה
| תקופת חייו של רבינו ירוחם בן משולם על ציר הזמן |
|---|
 |
35884977ירוחם בן משולם