רבי קלונימוס בן יהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי קלונימוס בן יהודה היה פייטן אשכנזי בן משפחת קלונימוס שחי בסוף המאה ה-11. כונה לעיתים קלונימוס הבחור (=הצעיר), כדי להבדילו מרבי קלונימוס הזקן.[1]

רבי קלונימוס התגורר במגנצא, והיה עֵד לגזירות תתנ"ו (1096), שלהן נתן ביטוי בפיוטיו. חיבר פיוטים רבים, שחלקם נכנסו לנוסחי התפילה בקהילות שונות. בין הפיוטים המיוחסים לו הקינות: "מי יתן ראשי מים", "אמרתי שעו מני" (שבסופה חתם שמו באקרוסטיכון "קלונימוס הקטן"), והסליחות: "אפפוני מצוקות", "את הקול קול יעקב נוהם". כן חיבר יוצרות, אופנים וזולתות לשבתות ולימים טובים, ופיוטים לאירועים מיוחדים כמו שבע ברכות וברית מילה.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט קלונימוס בן יהודה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ ראו גם אברהם עפשטיין, ר' שמואל החסיד בר' קלונימוס הזקן, ברדטישוב, תרס"ד, עמ' 5
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    28816805קלונימוס בן יהודה