רבי משה בן חנוך
| תלמידיו | רבי יוסף אבן אביתור |
|---|---|
| פטירה | 965 בערך |
| צאצאים | רבי חנוך בן משה |
רבי משה בן חנוך היה רב בן ימי הביניים ואחד מארבעת השבויים, שלפי האגדה נטל חלק מרכזי בהעתקת המרכז התורני היהודי מבבל לספרד. הוא נפטר בערך בשנת 965. בנו הוא רבי חנוך בן משה.
האגדה
לפי האגדה היה רבי משה בן חנוך אחד מארבעה חכמים שיצאו מסורא, מקום מושבה של ישיבה משגשגת ששקעה, במטרה לגייס תרומות למענה. במהלך מסעם מבארי (עיר), על חופה של איטליה, הם נלכדו על ידי האדמירל הספרדי-מורי איבן רומאיס, שעל פי האגדה, חמד את אשתו של רבי משה. במצוקתה, שאלה את בעלה בעברית האם אלו שטובעים בים יכולים לצפות גם הם לתחיית המתים, והוא ענה בפסוק מתהלים: ”אמר ה' מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים”. היא הטילה את עצמה למצולות. רבי משה נלקח לקורדובה עם בנו הצעיר חנוך, שם נפדו בידי הקהילה היהודית, בשנת 945 או 948.
במהלך שהותו שם, הלך לבית המדרש והחל לעבוד כשמש, התיישב בפינה והאזין בשקט לדרשה התלמודית של הדיין והרב נתן. באותו זמן יהודי קורדובה עדיין לא היו בקיאים בדרכי לימוד התלמוד, והסברו של רבי משה לפסקה אותה ציטט רבי נתן, השימוש שעשה בארמית ותשובותיו המוכנות לכל השאלות שהופנו אליו הדהימו את הקהל כולו. בעקבות כך פרש הדיין ר' נתן ממשרתו והחליט להיות תלמידו של רבי משה. הקהילה העשירה של קורדובה הראתה לרבי משה כבוד רב ומיד בחרה בו לרבה.
חסדאי אבן שפרוט, שנכח באירוע, דחק בעבד א-רחמן השלישי לדרוש מאיבן רומאיס למחול על הכופר-נפש שהוסיף על רבי משה בעבור הכבוד שניתן לו. רבי משה הקים בית מדרש חשוב בקורדובה, שאליו באו תלמידים רבים, ועל ידו הפכה קורדובה למקום תורה.
מתלמידיו היה הרב יוסף אבן אביתור.
כמה מתשובותיו נכללו בקובץ גאוני מזרח ומערב על ידי יואל מילר, ברלין ה'תרמ"ח.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר הקבלה, מהדורת אמסטרדם, עמ' 41.
קישורים חיצוניים
- דף על דמותו באתר MyTzadik
- איזידור זינגר, "משה בן חנוך", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
29534099משה בן חנוך