הרב שמחה אסף

שמחה אסף

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מדינה	ישראל
השכלה	בוגר ישיבות סלוצק וטלז
עיסוק	רב, היסטוריון, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	תנועת המזרחי
שופט בית המשפט העליון 14 בספטמבר 1948 – 18 באוקטובר 1953 (5 שנים ו־4 שבועות)

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948

הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה. כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים (בשנים 1948–1950) ושופט בית המשפט העליון (משנת 1948 עד פטירתו ב-1953).

ביוגרפיה

נולד כשמחה אוסובסקי בט' בתמוז ה'תרמ"ט (1889), ליהודה זאב ופיגה (בת צבי יעקב אפשטיין) אוסובסקי, בעיירה לְיוּבַּאן שבקרבת בוברויסק, בפלך מינסק של האימפריה הרוסית. למד מפי סבו (אבי אמו), ר' צבי יעקב, ומפי מלמדים ומורים בעירו. מגיל 12 ועד גיל 15 למד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. בין השנים 1905–1908 למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון. בשנת ה'תרס"ט נשא לאשה את בתו של הרב נחמיה ירושלמי (ירושלימסקי), רבה של ליובאן. הוא נסמך על ידי הרב משה שמואל שפירא, רבה של בוברויסק ושימש זמן מה ברבנות בעירו, כממלא מקום חותנו. עד שנת ה'תרע"ג שהה במינסק והורה איסור והיתר בבית רבהּ של העיר, הרב אליעזר רבינוביץ, שעל ידיו ועל ידי רבי איסר זלמן מלצר נסמך להורות ולדון. משנת תרע"ג ועד תחילת שנת ה'תר"ף שימש כראש ה'ישיבה' בעיר אודסה (שם לימדו בין השאר חיים נחמן ביאליק ופרופ' יוסף קלוזנר). הישיבה נסגרה על ידי הבולשביקים בתחילת שנת תר"ף. אז יצא מרוסיה, וכעבור שהות של שנה בפריז ושנה בגרמניה, עלה בתשרי ה'תרפ"ב (1921) לארץ ישראל.

הרב אסף לא למד בצורה מסודרת במוסד אקדמי-חילוני, אולם עסק בנושאים מחקריים ובין השאר היה בקי בספרי משפט זרים, כגון המשפט האירופי (בעיקר של צרפת ושל אנגליה), המשפט הרומי והמשפט האמריקני. לאחר עלייתו שימש כמורה בבית המדרש למורים של תנועת המזרחי בירושלים; וכאשר נוסדה האוניברסיטה העברית (1925), הוזמן לשמש כמרצה לספרות הגאונים ובהמשך לספרות רבנית. ב-1943 מונה לדיקן הפקולטה למדעי הרוח. וב-1949 מונה לרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים, בעת שישבה בבניין קולג' טרה סנטה.

על בקיאותו הרבה במקורות המשפט העברי ניתן ללמוד מן הספרים הרבים שכתב, העוסקים על פי רוב בחקר תקופת הגאונים. בנוסף כתב ספר העוסק במשפט הפלילי במשפט העברי.

ביולי 1948 מונה לשופט בבית המשפט העליון, על מנת לתת ייצוג גם לחוגים הדתיים, אף שלא היה בעל השכלה משפטית רשמית. לשם הכשרת מינויו נחקק חוק לאישור מינויי שופטים של בית המשפט העליון, שנתן תוקף למפרע למינוי זה, חוק זה זכה לכינוי "חוק הרב אסף" והוא אחד המקרים הראשונים של חקיקה פרסונלית בישראל. הרב אסף נמנה עם חמשת השופטים הראשונים של בית המשפט העליון במדינת ישראל. חודשים מספר לאחר הקמת בית המשפט העליון צורף אליו השופט משה זילברג, ששילב גם הוא בפסיקותיו בצורה נרחבת את עקרונות המשפט העברי. אחד מפסקי הדין המרכזיים שכתב אסף היה פסק דין מילר, שלימים נודע כציון דרך בדיני ירושה.

הרב אסף היה מוכר כבעל כושר רטורי גבוה ושיעוריו היו פופולריים. הוא העביר שיעור יומי בתלמוד ברדיו קול ישראל. היה פעיל בתנועת המזרחי ובמערכת החינוך הדתי בישראל. ייצג את תנועת המזרחי בוועד הלאומי והיה חבר בית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית העולמית.

הרב אסף היה חבר ועד הלשון העברית למן שנת ה'תרפ"ו (1926) ועד למותו. נבחר לוועד הבוחר של האקדמיה ללשון העברית לקראת הקמתה ואחר כך הוצע גם כנציג מטעם הממשלה לוועד הבוחר, אך נפטר כחודש לפני ישיבתה הראשונה של האקדמיה (התכנסה בכסלו תשי"ד, נובמבר 1953).

הרב אסף נפטר בי' בחשוון ה'תשי"ד (18 באוקטובר 1953) ונטמן בהר המנוחות.

ארכיונו האישי נמצא בספרייה הלאומית.

ספריו

ברשימה של כתביו מאת יצחק רפאל ב"ספר אסף" שיצא לזכרו מופיעים (בעמ' יב–לב) 288 מחקרים מאמרים וספרים, העוסקים בגאונים, בחינוך העברי, במשפט העברי ובהיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים. בין ספריו:

• החינוך והיישוב בארץ ישראל.
• מקורות לתולדות החנוך בישראל, ארבעה כרכים, תל אביב: דביר, תרפ"ה-תש"ג. עוסק בחינוך היהודי לדורות, בעיקר בהבאת מקורות.
• ספר היישוב, אוצר הידיעות והרשומות הכתובות והזכרונות, שנשתמרו בישראל ובעמים בלשון העברית ובשאר לשונות על ישוב ישראל ותולדותיו בארצו מימי חרבן בית שני עד ראשית ההתיישבות החדשה בימי חבת ציון; כרך ב', מימי כבוש ארץ ישראל על ידי הערבים עד מסעי הצלב, בעריכת ש’ אסף ול"א מאיר, ירושלים: מוסד ביאליק על ידי דביר, תש"ד.
• באהלי יעקב, פרקים מחיי התרבות של היהודים בימי הביניים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ג (הדפסה שנייה: תשכ"ה).
• מקורות ומחקרים בתולדות ישראל, כרך א', ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ו.
• עם הספר והספר, צפת: המוזיאון לאמנות הדפוס, תשכ"ד.

ספרים במשפט עברי

• העונשין אחר חתימת התלמוד,ירושלים, תרפ"ב.
• בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד, דפוס הפועלים, ירושלים, תרפ"ד.

ספרות הגאונים

• תשובות הגאונים ולקוטי ספר הדין, להרב ר’ יהודה ברצלוני, דפוס המדפיס, ירושלים, תרפ"ז.
• תשובות הגאונים מתוך 'הגניזה', עם מבואות, הערות, השוואות, ומראי-מקומות, מאת שמחה אסף, הוצאת דרום, תרפ"ט.
• קובץ של אגרות, ר’ שמואל בן עלי ובני דורו, דפוס עזריאל, ירושלים, תר"ץ.
• ספר השטרות, לרב האי בר שרירא גאון, י"ל ע"פ כ"י לנינגרד ואוכוספורד עם מבוא והערות ונספחות, מאת שמחה אסף, דפוס עזריאל, ירושלים, תר"ץ.
• מספרות הגאונים, תשובות הגאונים ושרידים מספרי ההלכה מתוך כתבי-יד של ה"גניזה" ומקורות אחרים, יו"ל עם מבואות, הערות ומראי-מקומות מאת שמחה אסף, הוצאת דרום, ירושלים, תרצ"ג
• ספרן של ראשונים, תשובות ופסקים ומנהגות, יו"ל בפעם הראשונה מכתבי-יד עם מבואות והערות, מאת שמחה אסף, מקיצי נרדמים, ירושלים, תרצ"ה.
• סדור רב סעדיה גאון, כתאב גאמע אלצלואת ואלתסאביח, יוצא לאור על ידי ישראל דודזון, שמחה אסף, יששכר יואל, חברת מקיצי נרדמים, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תש"א.
• תשובות הגאונים, מכתבי יד שבגנזי קיימברידג', עם מבואות והערות, מאת שמחה אסף, הוצאת מקיצי נרדמים בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ב.
• ספר המקצועות, שרידיו יוצאים לאור מתוך כתבי-יד וספרי ראשונים, עם מבוא והערות מאת שמחה אסף, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ז.
• תקופת הגאונים וספרותה, הרצאות ושיעורים (ערוכים על ידי ד"ר מרדכי מרגליות), הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשט"ו.

שונות

• שעורים אוניברסיטאיים למורים, ספרות רבנית, הרצאות הרב ש’ אסף, ירושלים, ת"ש.
• מנחה ליהודה, מוגש להרב יהודה לייב זלוטניק ליובלו הששים מאת חבריו וידידיו, בעריכת שמחה אסף יהודה אבן שמואל ור’ בנימין, ירושלים, בסיוע מוסד הרב קוק וההסתדרות העברית באפריקה הדרומית, תש"י.

ספר יובל לכבודו

• ספר אסף: קובץ מאמרי מחקר מוגש לכבוד הרב פרופ’ שמחה אסף על ידי ידידיו חבריו ותלמידיו למלאת לו ששים שנה, בעריכת משה דוד קאסוטו, יוסף קלוזנר, יהושע גוטמן, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"ג. בתחילת הספר יש מאמר של יוסף קלוזנר: "הרב הפרופיסור שמחה אסף, חייו ופעולותו המדעית והציבורית".
• כמו כן הוקדש לכבודו לרגל מלאת לו 50 המאסף 'יבנה', מאסף שנתי ב', ת"ש. שם אף הופיעה סקירה קצרה של תולדותיו וכתביו.

לקריאה נוספת

• 'אסף (אוסובסקי), שמחה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 54–55. (הספר בקטלוג ULI)
• גצל קרסל, שמחה אסף, סתרי ספר וסופר (מחקרים ומסות), צפת: הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, תשל"ה-1975, עמ' 101–104.
• אברהם מאיר הברמן, הרב שמחה אסף החוקר והמסביר, מסכת סופרים וספרות, תולדות סופרים וחוקרים, דברי ביקורת, מאמרים, רשימות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז-1976, עמ' 78–82.

קישורים חיצוניים

• הספרים של הרב שמחה אסף, באתר "סימניה"
• מידע על הרב שמחה אסף בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של הרב שמחה אסף באתר רמב"י
• שמחה אסף (1889-1953), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון שמחה אסף, בספרייה הלאומית

עליו

• דוד תדהר (עורך), "הרב שמחה אסף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 769.
• י. גוטמן, הרב פרופ. שמחה אסף, דבר, 19 באוקטובר 1953.
• שמחה אסף, באתר האקדמיה ללשון העברית
• ש. בן ניסן, איש ההלכה והמדרש - לדמותו של הרב שמחה אסף, זמנים, 23 באוקטובר 1953
• ארנון סגל, ‏בלי שום השכלה משפטית, הרב שמחה אסף היה אחד מחמשת שופטי בג"ץ הראשונים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2023

מספריו

• העונשין אחרי חתימת התלמוד, תרפ"ב, באתר היברובוקס.
• חלופי מנהגים והוראות בין ישיבות סורא ופומבדיתא, תרפ"ב, באתר היברובוקס. הדפסה מיוחדת מ"התור".
• מקורות לתולדות החינוך בישראל א', תרפ"ה, באתר היברובוקס.
• מקורות לתולדות החינוך בישראל ב', תרצ"א, באתר היברובוקס.
• מקורות לתולדות החינוך בישראל ג', תרצ"ו, באתר היברובוקס.
• מקורות לתולדות החינוך בישראל ד', תש"ח, באתר היברובוקס. מהדורה שנייה.
• התקנות והמנהגים השונים בירושת הבעל את אשתו, תרפ"ו, באתר היברובוקס. הוצאה מיוחדת מן הקובץ "מדעי היהדות".
• תשובות הגאונים ולקוטי ספר הדין, להרב ר’ יהודה ברצלוני, תרפ"ז, באתר היברובוקס.
• תשובות הגאונים מתוך ה'גניזה', תרפ"ט, באתר היברובוקס.
• קובץ של אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תר"ץ, באתר היברובוקס.
• מספרות הגאונים, תשובות הגאונים ושרידים מספרי ההלכה מתוך כתבי-יד של ה"גניזה" ומקורות אחרים, תרצ"ג, באתר היברובוקס.
• באהלי יעקב, תש"ג, באתר היברובוקס.
• ספר המקצועות, תש"ז, באתר היברובוקס.
• סדור רב סעדיה גאון, תשכ"ג, באתר היברובוקס. מהדורה שנייה.
• ספרן של ראשונים.

ממאמריו

• בטולה של כתובת בנין דכרין, הצופה לחכמת ישראל, שנה עשירית; וזאת ליהודה, קבץ מאמרים בחכמת ישראל, אשר חברו אוהבים ורעים ידידים ותלמידים לכבוד החכם יהודה אריה בלוי , מורה ומנהל בבית המדרש לרבנים בבודאפעשט ביום מלאת לו ששים וחמש שנה לימי חייו וארבעים שנה לעבודתו בספרות (נערך על ידי דר. צדוק העוועשי, דר. דב העללער, דר. מרדכי קליין), בודאפעשט, דפוס אוניון, תרפ"ו-1926, עמ' 18 - 30, באתר היברובוקס.
• לחיי המשפחה של יהודי ביצאנץ, ספר היובל לפרופיסור שמואל קרויס למלאת לו שבעים שנה, מנחה היא שלוחה מאת חבריו, ידידיו ותלמידיו, יצא לאור על ידי ועד היובל בירושלים; ירושלים: הוצאת ראובן מס, תרצ"ז, עמ' 169 - 177, באתר היברובוקס
• משהו לתולדות מהרש"ל, הופיע בתוך ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' מ"ה - ס"ג, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37903340שמחה אסף