1980 בישראל

«««  1979 1978 1977	דגל ישראל	1980 בישראל	»»» 1981 1982 1983
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1980 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1980

1980 (ה'תש"ם - ה'תשמ"א) הייתה השנה בה חגגה ישראל 32 שנה מיום היווסדה.

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק נבון
• ראש ממשלת ישראל השמונה עשרה – מנחם בגין
• יושב ראש הכנסת הכנסת התשיעית עד 12 במרץ – יצחק שמיר, מאז – יצחק ברמן
• נשיא בית המשפט העליון – יואל זוסמן עד 5 במרץ, מאז משה לנדוי
• ראש המטה הכללי – רפאל איתן
• מפכ"ל המשטרה – הרצל שפיר

פוליטיקה

• 30 ביולי – חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל מתקבל בכנסת
• 13 באוגוסט – בעקבות התפטרותו של שמואל תמיר מתפקיד שר המשפטים, ממונה משה נסים לתפקיד
• לקראת הבחירות לכנסת העשירית (שהתקיימו ב-1981), נבחר בדצמבר ראש המערך ושמעון פרס זוכה ב-71% מן הקולות מול יצחק רבין
• מספר מפלגות קטנות וסיעות יחיד מוקמות בכנסת. ב-8 ביולי מקימים שלושה חברי כנסת, שניים מחברי התנועה הדמוקרטית ועקיבא נוף (שפרש קודם לכן מאותה תנועה) את סיעה אחווה. ב-11 בנובמבר פורש חבר הכנסת יצחק יצחקי מן הליכוד ומקים סיעת יחיד: "ישראל אחת"
• כתב אישום מוגש נגד שר הדתות אהרן אבוחצירא בגין קבלת שוחד. היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר מבקש להסיר את חסינות השר.

יחסי חוץ

• 10 במרץ – יצחק שמיר ממונה לשר החוץ בממשלת בגין במקום משה דיין שהתפטר בסוף 1979
• באפריל טסה אל על לראשונה לקהיר; אליהו בן-אלישר ממונה לשגריר הראשון של ישראל במצרים

צבא ובטחון

טנק המרכבה נכנס לשירות בצה"ל

• 8 בפברואר – שר הבטחון עזר ויצמן מודיע על השקת פרויקט הלביא. הפרויקט מאושר על ידי ועדת השרים ב-20 בפברואר.
• 16 בפברואר – התרחש פיגוע שבמהלכו הוטלו רימוני יד על קבוצה של ישראלים ברצועת עזה. שני ישראלים נהרגו חמישה נפצעו.
• 7 באפריל – הפיגוע במשגב עם: 2 אזרחים ישראלים נרצחים בפעולת טרור של החזית העממית לשחרור פלסטין בקיבוץ משגב עם.
• 17 באפריל – בתגובה לפיגוע במשגב עם מבצעת שייטת 13 את מבצע מתח גבוה נגד בסיס המחבלים שממנו יצאו המחבלים.
• 2 במאי מחבלים תוקפים קבוצת מתנחלים תלמידי ישיבה מקריית ארבע שהיו בדרכם לבית הדסה בחברון. שישה נרצחו ו-16 נפצעו.
• 3 במאי ישראל מגרשת ללבנון את ראש עיריית חברון, פהד קוואסמה, ראש עיריית חלחול, מוחמד מילחם, והקאדי של חברון, השיח' רג'ב אל-תמימי.
• 25 במאי – שר הבטחון עזר ויצמן מתפטר על רקע חילוקי הדעות שלו עם ממשלת בגין. בגין לא ממנה שר בטחון חדש, אלא ממלא בעצמו את התפקיד עד הבחירות של 1981
• 2 ביוני – הפעולה הראשונה של המחתרת היהודית: ניסיון התנקשות בחייהם של ראשי הערים שכם, רמאללה ואל-בירה
• 20 ביולי – תאונה בעת ניסוי של התעשייה הצבאית במרכז הארץ, שישה בני אדם נהרגו
• מתחילה מתיחות בין ישראל לסוריה על רקע השליטה על העיר הנוצרית זחלה בלבנון
• טנק ה"מרכבה" נכנס לשירות פעיל בצה"ל
• אברהם שלום מחליף את אברהם אחיטוב כראש השב"כ

כלכלה ותשתיות

מטבע של שקל ישראלי ישן

• האינפלציה מגיעה לשיעור של 131% (בהשוואה ל-34% ב-1977)
• 24 בפברואר – השקל מחליף את הלירה הישראלית
• נסגר בית החולים הממלכתי דונלו ביפו ; המרכז הרפואי שערי צדק עובר למשכנו החדש מן המבנה הישן שלא התאים לצרכיו; חרף מחאות ציבוריות הורסת עיריית ירושלים את בית טליתא קומי ומשאירה לו רק שריד בדמות חזית הקומה השנייה.
• הפסדיה הכלכליים של חברת "ארקיע" מובילים להפרטתה והעברתה לידי משקיעים פרטיים

חברה ותרבות

• 5 באוקטובר, לאור החלטתו של ראש עיריית תל אביב שלמה להט, נסגר גן החיות של תל אביב
• נסגר קפה רוול ברחוב דיזנגוף

תנועות חברתיות

• פעילים חברתיים בשכונת הקטמונים בירושלים (בראשות ימין סוויסה) מקימים את תנועת האוהלים, כמחאה על מצב הדיור בשכונות המצוקה וכמחאה על הפניית תקציבים להתנחלויות במקום לשכונות
• "אוהל נחלאות"-אגודה לקידום השכונה והקהילה, הוקמה בשנת-1978, בשנת 1979 התקיימו בחירות דמוקרטיות ראשונות בעיר, על ידי המחלקה הקהילתית העירונית. ליו"ר "אוהל נחלאות" נבחר יוסי חוברה (ממייסדי תנועת האוהלים-מרכז האוהל).
• יצחק קדמן מקים את המועצה הלאומית לשלום הילד
• חסידות בעלז פורשת מן העדה החרדית
• דתיים לאומיים: בעקבות פרסומים של הרב שלמה אבינר בזכות הפרדה בין בנים לבנות בפעילויות בני עקיבא מוקמת תנועות נוער חדשה - "אריאל" - המהווה את ניצני החרדים-לאומיים

חוק ומשפט

• 8 בפברואר – ילד בשם אורון ירדן נחטף מביתו בסביון על ידי עבריין שניסה לסחוט כספים עבור שחרורו. הפרשה, שמסתיימת בגילוי גופתו של ירדן ביוני מזעזעת את המדינה והיא המקרה הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל, של חטיפה עבור כופר.
• 5 במרץ – משה לנדוי ממונה לנשיא בית המשפט העליון.
• משה בן זאב עומד בראש ועדת בן זאב, שחקרה מקרים של התנכלויות לעובדי מדינה שחשפו שחיתות במקום עבודתם.

חינוך ומחקר

• נשלמת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה העברית (עם הכרך "שם, שמיים - תשרי"), מאוחר יותר יפורסמו "כרכי מילואים" כמו גם עדכונים
• אברהם אבן-שושן משלים את הקונקורדנציה החדשה לתנ"ך
• חתני וכלות פרס ישראל: ברוך אורן (פרס מיוחד לתרומתו להנצחה, יחד עם יד לבנים); עזריה אלון, אמוץ זהבי ויואב שגיא יחד עם החברה להגנת הטבע; יוסל ברגנר; אנה טיכו; חיים כהן; יעקב כ"ץ; פנחס ליטבינובסקי; דוד פלוסר; חיים לייב פקריס
• מתגלה "מערת תלפיות"
• מוקמת ישיבת ההסדר קרני שומרון

נפטרו

• 7 בינואר – דב יוסף, המושל הצבאי של ירושלים בזמן מלחמת העצמאות, שר וחבר כנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1899)
• 22 בינואר – יצחק בער, היסטוריון (נולד ב-1888)
• 2 בפברואר – חנה רובינא, "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי" (נולדה ב-1892)
• 19 בפברואר – נתן ילין מור, ממנהיגי הלח"י וחבר כנסת בכנסת הראשונה (נולד ב-1913)
• 29 בפברואר – יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה ושר בממשלות ישראל (נולד ב-1918)

נפטר איש הצבא והפוליטיקאי יגאל אלון

• 3 במרץ – אברהם רקנאטי, איש ציבור, חבר כנסת, בן למשפחת רקנאטי (נולד ב-1880)
• 7 במרץ – צבי רותם, איש ציבור, עיתונאי (נולד ב-1903)
• 14 באפריל – שמעון דז'יגאן, שחקן תיאטרון, בדרן וזמר יידישאי (נולד ב-1905)
• 23 באפריל – אברהם ארנן, מייסדה ומפקדה הראשון של סיירת מטכ"ל (נולד ב-1930)
• אפריל - איזי דורות, ראש השב"כ השני וסגן ראש המוסד (נולד ב-1916)
• יצחק קנב - ממנהיגי הסתדרות העובדים הכללית וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י (נולד ב-1896)
• 8 ביוני – אברהם חלפי, משורר ושחקן ישראלי (נולד ב-1904)
• 6 או 7 ביולי (כ"ג בתמוז) - גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי חסידות ברסלב (נולד ב-1921)
• 26 ביוני – עקיבא גוברין, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל (נולד ב-1902)
• 20 ביולי – מנחם מורשת, בלשן (נולד ב-1927)
• 27 באוגוסט – אהוד אבריאל, פעיל בהגנה, ח"כ, שגריר ויושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית (נולד ב-1917)
• ספטמבר - צפניה כרמל, שייט ישראלי ואלוף עולם בשיט מפרשיות מדגם 420 (נולד ב-1940)
• 24 בנובמבר – צאלח סלימאן איש ציבור וחבר כנסת (נולד ב-1888)
• 28 בנובמבר – נחום גוטמן, צייר וסופר ישראלי (נולד ב-1898)
• דצמבר (6 או 7 בדצמבר, כ"ט בכסלו) - אברהם מאיר הברמן, חוקר הספרות העברית בימי הביניים ומשורר (נולד ב-1901)
• עזריאל אוכמני, מתרגם ומשורר (נולד ב-1907)
• אברהם איכר, ממייסדי ההגנה (נולד ב-1899)
• יהושע אלוף, ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה (נולד ב-1900)
• לוי בן-אמתי, משורר ועורך (נולד ב-1901)
• אנה טיכו, ציירת (נולדה ב-1894)
• יעקב טלמון, היסטוריון (נולד ב-1916)
• יעקב יקיר, סופר (נולד ב-1908)
• יוסף ישובי, מחנך (נולד ב-1887)
• אהרן כהן, חבר מרכז מפ"ם שהורשע ונאסר באשמת מסירת מידע לסוכן זר (נולד ב-1910)
• אריה לובין, צייר (נולד ב-1897)
• שלום מושקוביץ', צייר (נולד ב-1896)
• יוסף נויפלד, אדריכל (נולד ב-1899)
• יוסף סטרומזה, מפעילי התנועה הציונית ביוון ובארץ ישראל, שופט (נולד ב-1888)
• מרדכי עובדיהו, עורך, סופר, עיתונאי (נולד ב-1909)
• אבשלום עוקשי, צייר (נולד ב-1916)
• אהרון שידלובסקי, איש העלייה השנייה, ממייסדי קבוצת כנרת (נולד ב-1892)
• הנרי שלזניאק, אמן (נולד ב-1938)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0