1972 בישראל

«««  1971 1970 1969	דגל ישראל	1972 בישראל	»»» 1973 1974 1975
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1972 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1972

1972 בישראל הייתה השנה בה חגגה 24 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים בשנה זו עמדו מספר מפיגועי הטרור הקשים ביותר נגד ישראלים: חטיפת מטוס סבנה (מאי); הטבח בנמל התעופה לוד (מאי); טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (ספטמבר) והשתלטות על שגרירות ישראל בבנגקוק (דצמבר).

הנהגה

דוד אלעזר הרמטכ"ל התשיעי

• נשיא המדינה - זלמן שזר
• ראש הממשלה - גולדה מאיר
• ממשלה - ממשלת ישראל החמש עשרה
• יושב ראש הכנסת - ראובן ברקת עד 9 במאי, מאז ישראל ישעיהו
• הכנסת - הכנסת השביעית
• נשיא בית המשפט העליון - שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי - חיים בר-לב עד 1 בינואר, מאז דוד אלעזר
• מפכ"ל המשטרה - פנחס קופל עד 31 ביולי. החל מה-1 באוגוסט - אהרון סלע עד 23 בספטמבר, מאז שאול רוזוליו

פוליטיקה

• אסתר וילנסקה מקימה את "פורום השמאל"
• מוקמת האגודה לזכויות האזרח בישראל
• ב-28 במרץ נערכו (לראשונה תחת שליטת ישראל) בחירות לרשויות המקומיות הפלסטיניות ביהודה ושומרון.

צבא ובטחון

אחד המחבלים באירוע הטרור באולמפיאדת מינכן

האירועים הבטחוניים הבולטים בשנת 1972 היו פיגועי טרור קשים נגד ישראלים בזירה הבינלאומית.

• 1 בינואר – התמנה דוד אלעזר לרמטכ"ל במקום חיים ברלב.
• 4 בינואר – 13 מעטפות נפץ הגיעו לישראל ונוטרלו על ידי חבלני משטרת ישראל. אחת המעטפות התפוצצה ופצעה קשה חבלן.
• 8 במאי – נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית סבנה לנמל התעופה לוד.
• 9 במאי, יום המחרת, פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל למטוס ושחררו את החטופים.
• 30 במאי אירע הטבח בנמל התעופה לוד. 3 מחבלים מארגון הצבא האדום היפני פותחים באש באולם הנוסעים של נמל התעופה, רוצחים 24 בני אדם ופוצעים 71. בין הנרצחים המדען הבינלאומי אהרון קציר.
• ביולי מתפוצץ מטען חבלה שהונח בשירותי התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.
• 5 בספטמבר אירע רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן. מחבלים מארגון ספטמבר השחור פרצו לכפר האולימפי, הרגו שני ספורטאים ישראלים, ונטלו תשעה נוספים כבני ערובה. למחרת נרצחו התשעה במהלך ניסיון-חילוץ כושל של משטרת גרמניה. לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן הורתה ראש הממשלה גולדה מאיר על המוסד להוציא את מבצע זעם הא-ל לפועל, במסגרתו ניסה המוסד לחסל את האחראים לטבח. שני אירועים נוספים בשנה זו היו רצח דיפלומט ישראלי באמצעות מעטפת נפץ שנשלחה לשגרירות ישראל בלונדון (19 בספטמבר) והשתלטות על שגרירות ישראל בבנגקוק.
• 21 בנובמבר התרחש יום קרבות ברמת הגולן במהלכו הופצצו מוצבים וסוללות טילים סוריות. בקרבות אוויר הופלו 6 מטוסי מיג 21 סוריים.
• 8 בדצמבר נחשפה חולייה של ישראלים-יהודים, בראשות בן קיבוץ בשם אודי אדיב שריגלה למען סוריה. פרשיית הריגול של יהודים למען סוריה זעזעה את הציבור בישראל.
• 18 חיילים נהרגים בהתנגשות משאית צבאית ברכבת באזור הקריות.

כלכלה ותשתיות

• האינפלציה מגיעה לכדי 14%, והגרעון בתקציב לכדי 12.5% מהתוצר.
• מתחילה בניית דיזנגוף סנטר
• מוקם הבנק הבינלאומי הראשון, מאיחוד של מספר בנקים קטנים

חברה ותרבות

• תקשורת: מתפרסם "מסמך נקדי", הקובע אמות מידה אתיות לפעולת עיתונאי רשות השידור; מק"י סוגרת את "קול העם"
• בין חתני פרס ישראל: יעקב רכטר (אדריכלות); דוד גינצבורג (מדעים מדויקים)

משפט ופלילים

• 19 בנובמבר – הרב שלמה גורן מפרסם את פסק דין האח והאחות ומאפשר את חתונתם של חנוך ומרים לנגר לבחירי לבם
• 14 במרץ – "מבצע החלב" של הפנתרים השחורים: גניבת חלב והעברתו לשכונות עוני בירושלים

צריכה

• נפתח הסניף הראשון של רשת המזון המהיר "בורגראנץ'"
• חברת שטראוס מתחילה לשווק את מעדן החלב "דני"

נפטרו

• 1 בפברואר – ברל לוקר, יו"ר הסוכנות היהודית וחבר כנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1887)
• 26 בפברואר – יוסף ספיר, ראש עיריית פתח תקווה, שר וחבר כנסת מטעם הציונים הכלליים וגח"ל (נולד ב-1902)
• 1 במרץ – משה סנה, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, חבר כנסת, מנהיג ופובליציסט (נולד ב-1909)
• 9 בפברואר – יעקב הרצוג, רב, משפטן ודיפלומט ישראלי (נולד ב-1921)
• (23 או 24 במרץ, ט' בניסן) - רבי חיים מאיר הגר, בעל "האמרי חיים", האדמו"ר ה-6 לשושלת החסידית קוסוב-ויז'ניץ (נולד ב-1887)
• 25 במרץ – שלום נתן רענן, ראש ומנהל ישיבת מרכז הרב (נולד ב-1900)
• (25 או 26 במרץ, י"א בניסן), אליהו פרדס, הרב הראשי לירושלים (נולד ב-1893)
• 5 באפריל – ראובן ברקת, חבר כנסת ויו"ר הכנסת לשעבר (נולד ב-1906)
• 14 באפריל – יוסף ברסלבי, חוקר ארץ ישראל (נולד ב-1896)
• 19 באפריל – אלכסנדר פן, משורר (נולד ב-1906)
• 30 במאי – אהרון קציר, מדען, נהרג בטבח בנמל התעופה לוד (נולד ב-1914)
• (7 או 8 באוגוסט, כ"ח באב) - הרב דוד כהן, "הנזיר הירושלמי" (נולד ב-1887)
• 23 בספטמבר – אהרון סלע, המפכ"ל הרביעי של משטרת ישראל (נולד ב-1919)
• 12 בדצמבר – שרה דבורצקי, מתרגמת ישראלית וכלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (נולדה ב-1915)
• בנימין אידלסון, אדריכל ישראלי וחתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1968 (נולד ב-1911)
• יוסף אריכא, סופר עברי, מהבולטים במספרים הארצישראלים וממבשרי הספרות העברית החדשה (נולד ב-1907)
• עידוא בן-גוריון, סופר ומחזאי עברי, במאי תיאטרון ופזמונאי (נולד ב-1938)
• אלישבע גולדשמידט, מחלוצות המחקר הגנטי בישראל (נולד ב-1912)
• יחיאל הופר, סופר יידיש, מסאי ומשורר (נולד ב-1906)
• מאיר הרניק, איש רדיו ומוזיקאי ישראלי (נולד ב-1927)
• עדיה חורון, הוגה דעות, חוקר, היסטוריון ומבקר תרבות, מהאבות הרעיוניים של תנועת הכנענים (נולד ב-1907)
• נפתלי יבין, שחקן, במאי תיאטרון עברי, מחזאי וסופר (נולד ב-1936)
• ברוך קורצווייל, חוקר ספרות ושירה (נולד ב-1907)
• גרשון שופמן, סופר עברי המשתייך לדור התחייה, צייר (נולד ב-1880)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0