1967 בישראל

«««  1966 1965 1964	דגל ישראל	1967 בישראל	»»» 1968 1969 1970
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1967 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1967

1967 בישראל הייתה השנה בה חגגה 19 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בשנה זו היה מלחמת ששת הימים, המתיחות שקדמה לה, ושחרור יהודה ושומרון וחבל עזה, סיני ורמת הגולן לאחריה.

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל השלוש עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת השישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – יצחק רבין
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

קריקטורה של דיין לאחר המלחמה

המתיחות הבטחונית טרם מלחמת ששת הימים, ותוצאות המלחמה, נתנו איתותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל - הבטחונית. החל מאפריל התגברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה (ב-7 באפריל התנהלו קרבות אוויר מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי; באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו"מ מסיני (22 במאי), סגירת מצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי.

בשל המתיחות, מגויסים כוחות מילואים וכמעט כל הגברים מגויסים, מצב המשפיע קשות על המצב הכלכלי, המדורדר בלאו הכי.

ב-23 במאי התמוטט הרמטכ"ל רבין בשל המתיחות למשך 48 שעות, ועזר ויצמן החליפו. ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הבטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי "הנאום המגומגם", מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).

ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה נכבשו שטחי יהודה, שומרון, ומזרח ירושלים (6-7 ביוני) מירדן; חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים (8 ביוני; ורמת הגולן מסוריה (10 ביוני). במהלך הקרבות מתרחשת (8 ביוני) תקרית ליברטי: מטוסי חיל האוויר הישראלי מפציצים ספינת ביון של חיל הים האמריקאי.

לאחר המלחמה, ב-28 ביוני מספחת מדינת ישראל את מזרח ירושלים והרמטכ"ל יצחק רבין נואם את נאום הר הצופים. מוקמת תנועה חברתית, אשר חורטת על דגלה את החזקת השטחים שנכבשו - "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ותנועה נוספת לחזרה להר הבית, "נאמני הר הבית". לעומת זאת, יש הסוברים כי יש להשתמש ב"שטחים" לקידום הסכם בין ישראל לשכנותיה, למשל באמצעות תוכנית אלון.

בתחום יחסי החוץ, המלחמה משנה את מעמדה של מדינת ישראל ודימויה הבינלאומי. ב-1 בספטמבר מכנסות מדינות ערב את ועידת חרטום, בה מנוסחים "שלושת הלאווים" ביחס לישראל: לא לשלום עימה; לא להכרה בה; ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל. גם מדינות אחרות קוראות למדינת ישראל לסגת מן השטחים שכבשה: ב-22 בנובמבר מתקבלת החלטה 242 של מועצת הבטחון של האו"ם.

אירועים נוספים בתחום הפוליטי:

• התפצלות של גח"ל: בעקבות הדי הכישלון בבחירות 1966, פורשים שמואל תמיר, אליעזר שוסטק ותומכיהם ומקימים מפלגה בשם "המרכז החופשי"
• ב-15 באוקטובר נדקר ונפצע מאיר וילנר בניסיון התנקשות של איש חירות נגדו
• בדצמבר 1967 קיבלו מוסדות רפ"י החלטה ברוב קטן להתאחד עם מפא"י ואחדות העבודה למפלגה אחת שתקרא "מפלגת העבודה".
• לאחר שמשפחות מעולי יהדות תימן, להן נמסר כי ילדיהן נפטרו, קיבלו צווי גיוס, מתעורר לחץ ציבורי לחקירת פרשת ילדי תימן האבודים. מוחלט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת בהלול-מינקובסקי.

צבא ובטחון

קצינים ישראלים בוחנים מטוס מיג 21 מצרי אשר התרסק בחצי האי סיני, יוני 1967

רכבי צמ"ה ישראלים בעת פינוי הריסות שכונת המוגרבים אשר הייתה במקום בו נמצאת כיום רחבת הכותל המערבי, יולי 1967

למעשה, כבר עם תום מלחמת ששת הימים הבהירו המצרים כי אינם מתכוונים לוותר על הניסיון להשיב את השטחים שאיבדו במלחמה. ב-1 ביולי, שלושה שבועות לאחר סיום המלחמה, החלו פעולות קומנדו נגד מוצבים ישראליים לחוף תעלת סואץ. התגובה הישראלית החריפה (הפגזת ערי התעלה והפיכת אלפי אזרחים לפליטים) הובילה להסלמה.

במקביל, מתמודדת ישראל גם עם ניצני הטרור הפלסטיני.

אירועים נוספים בתחום הצבאי והבטחוני:

• 7 באפריל התנהל יום של קרבות ברמת הגולן
• 15 ביוני – אסון בית המכס העליון בו נהרגים 11 חיילים בהתפוצצות בונקר תחמושת
• 8 באוקטובר – התרחש ניסיון הפיגוע הראשון בסדרת הפיגועים של ארגון פת"ח בקולנוע ציון בירושלים, אך המטען שהונח בבית הקולנוע אותר והפיגוע סוכל.
• 21 באוקטובר – הוטבעה המשחתת אח"י אילת במטח טילים שנורו אליה מספינות טילים מצריות, 47 מאנשי צוותה נהרגו.
• 24 באוקטובר – בתגובה לטיבוע אח"י אילת, הפגיזה ישראל את בתי הזיקוק בעיר סואץ והחריבה אותם. למשק המצרי נגרם נזק כספי רב.
• 21 בנובמבר – טנקים ירדניים פותחים באש על כוחות צה"ל ממערב לירדן. בתגובה פתחו כוחות צה"ל באש על מקורות הירי והופעל חיל האוויר. לצה"ל ארבעה הרוגים כולל טייס מיסטר שמטוסו הופל.
• 11 בדצמבר – נוסדת החזית העממית לשחרור פלסטין
• 29 בדצמבר – נפתחת טייסת 102 בצה"ל, טייסת העיט השנייה בחיל האוויר.

כלכלה

מטבע של לירה ישראלית אחת - מעוטר בדוגמת רימונים על פי מטבע שקל מתקופת המרד הגדול

מלחמת ששת הימים חילצה את המשק באחת ממצב המיתון שבו הוא היה שרוי באמצע שנות השישים. בסמוך לאחר המלחמה הודיע שר האוצר פנחס ספיר כי המלחמה אמנם הגדילה את הוצאות הממשלה אולם מנגד יצרה מקורות הכנסה נוספים באופן שאינו מצריך היערכות כלכלית מיוחדת. אירועים בתחום הכלכלי:

• 17 בספטמבר – נכנס למחזור מטבע של לירה ישראלית אחת.[1]

חברה ותרבות

בתחום החינוך והחברה, מוקמת ישיבת הכותל זמן קצר לאחר כיבוש הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים.
בתחום הספרות, התפרסם הספר "שיח לוחמים", אשר הכיל ראיונות עם לוחמים במלחמת ששת הימים ועורר תהודה רבה.

• חתני פרס ישראל: אריה ליאו אוליצקי (רפואה); בנימין אקצין (מדעי המשפט); מרסל ינקו (ציור); עקיבא ארנסט סימון (חינוך); ואברהם שלונסקי (ספרות יפה)
• עיריית ירושלים מתחילה להעניק את אות "יקיר ירושלים"

נפטרו

• 28 בינואר – בכור-שלום שטרית, חבר כנסת מטעם מפא"י ושר המשטרה הראשון של ישראל (נולד ב-1895)
• 12 בפברואר – שלום זיסמן, חבר הכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים (נולד ב-1914)
• 2 באפריל – אברהם אלמליח, מנהיגי הקהילה הספרדית ביישוב, כיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה (נולד ב-1876)
• 2 ביוני – יעקב זרובבל, מראשי הציונות המרקסיסטית ומנהיג פועלי ציון שמאל (נולד ב-1886)
• 5 ביוני – נחמיה כהן, "החייל המעוטר ביותר בצה"ל" (נהרג בקרב; נולד ב-1943)
• 8 ביוני – נחום לוין, חבר כנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-1905)
• 21 בדצמבר – יעקב כ"ץ חבר כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1906)
• יצחק אבנון, מחבר ספרי מדע פופולרי לילדים ולנוער (נולד ב-1909)
• 7 במאי – אריה אלואיל, צייר (נולד ב-1901)
• יצחק דב ברקוביץ, י"ד ברקוביץ, סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי (נולד ב-1885)
• 13 בפברואר – שלום עשת, יועצו הצבאי של ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן-גוריון בימי מלחמת העצמאות (נולד ב-1914)
• אריה תגר, ראש עיריית אשקלון בין 1956 ל-1965 (נולד ב-1900)

ראו גם

• ספרו של תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, כתר, 2005.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0