בית הדסה
 |
בית הדסה הוא מבנה מגורים ומרכז מבקרים הממוקם בלב היישוב היהודי בחברון. בעבר שימש המבנה כבית חולים בשם "חסד לאברהם".
היסטוריה
הבניין הוקם בשנת 1893 בידי ר' חיים רחמים יוסף פרנקו, המכונה החרי"ף. המבנה שימש כבית חולים שנקרא "חסד לאברהם" ונתן משירותיו ליהודי וערביי חברון והסביבה ללא תשלום. על פי כוכבה גרשון, אביה, בן ציון גרשון, ניהל בקומה היחידה של המבנה בית מרקחת ומרפאה. הנרייטה סאלד בקשה לבנות על המבנה קומה נוספת לצורך מרפאה של הדסה, וגרשון הסכים בתנאי שיוקם גם בית כנסת[1]. בשנת 1912 נוספה קומה שנייה לבניין. בהמשך נפתחה במקום מרפאה של ארגון הדסה.
בטבח חברון במאורעות תרפ"ט בשנת 1929, נרצחו מנהל בית החולים בן ציון גרשון ומשפחתו יחד עם עוד יהודים רבים. כמו כן נבזז הבניין ונפגע בחלקו.
לאחר גירוש הקהילה היהודית מחברון, הפך הבניין לבית ספר ערבי לבנות אשר פעל במקום עד להחזרת העיר בידי צה"ל בשנת 1967.
אחרי מלחמת ששת הימים
עם תום מלחמת ששת הימים, נמסר הקושאן על בית הדסה על ידי נכדו של החרי"ף - עו"ד אברהם פרנקו לרב משה לוינגר[2]. הממשלה בינתיים החכירה את הבניין לאונר"א[3] שהשתמש בו כמחסן[4]. במאי 1975 עזב אונר"א את המבנה[5] והוא היה מוזנח, חלונותיו מנופצים ודלתותיו נעולות ומכוסות באבק[6].
עם הקמת קריית ארבע פעלו המתנחלים לשוב גם לחברון עצמה והיעד הראשון שלהם היה בית הדסה[7], אולם הממשלה התנגדה לשיבת היהודים לתוך העיר[8]. לקראת יום הזיכרון לטבח חברון (תרפ"ט) במהלך מאורעות תרפ"ט בשנת 1975, תכננו המתנחלים להיכנס לבית הדסה כדי להקים בו ישיבה, אך חיילים שהוצבו בסביבות המבנה מראש, מנעו זאת[9].
ב-16 באוגוסט 1976 נכנסו כ-20 בחורי ישיבה לבית הדסה, החלו בניקויו וקבעו בו מזוזות, אך הם פונו בידי הצבא ללא התנגדות[10]. למחרת שבו המתנחלים למבנה ולאחר שפונו שוב[11] שבו בשלישית. הפעם נעצרו כ-20 מהתנחלים והוחזקו מספר ימים במעצר בניסיון לשים סוף לכניסות למבנה, אולם המתנחלים מצדם המשיכו בניסיונות הכניסה וכשלא הצליחו להיכנס למבנה עלו על גגו[12][13]. בהמשך קיימו המתנחלים תפילות יומיות מחוץ למבנה[14]. שישה מהמתנחלים הועמדו לדין על הסגת גבול במשפט שזכה להתעניינות תקשורתית רבה בתחילת 1977[15]. באופן חריג, המשפט התנהל בפני שלושה שופטים בגלל הרגישות הציבורית[16]. לקראת הבחירות שכך המאבק להתיישבות יהודית בתוך חברון, בין השאר לאור הסכמות עם הממשל הצבאי על שיפוץ בית הכנסת אברהם אבינו[17].
ב-26 בפברואר 1978 חדשו אנשי תנועת כך את המאבק על בית הדסה[18].
באפריל 1979 נכנסה למקום קבוצה של נשים יהודיות עם ילדיהן[19][20], כתגובה להקפאת הבנייה בקריית ארבע בעקבות עתירה לבג"ץ[21]. ראש הממשלה, מנחם בגין, אמר לאחר מכן: "גם חברון היא ישראל. לא אתן לאף מקום בישראל להיות 'יודענריין'"[22]. הוא הורה שלא לפנות את הנשים, אך למנוע כניסת אנשים נוספים, וכן למנוע את כניסת מי שיצא משם. כתוצאה מכך נשארו הנשים והילדים מספר חודשים לבדם. בתחילה אפשר הצבא הכנסת רק אוכל ומים, אך לאחר מספר ימים הותרה גם הכנסת ציוד[23][24]. בסוף יוני 1979 נפגש יועצו הצבאי של ראש הממשלה עם נציגות של הנשים בבית הדסה ואמר להן שאם יפנו את בית הדסה תעלה סוגיית ההתיישבות היהודית בחברון בישיבת הממשלה הבאה[25]. באוגוסט 1979 הוצע למתנחלים שבבית הדסה תוקם ישיבה ללא מגורים, אך המתנחלים דחו את ההצעה[26]. לקראת החורף שופץ המקום כדי לאפשר את המשך שהות הנשים במקום בחורף[27][28]. במהלך השהות של הנשים בבית הדסה הגיעו אנשי שמאל לבניין למחות על שהותן במקום[29].
על פי החלטת הממשלה ב-23 במרץ 1980, על הקמת ישיבה ובית ספר שדה בחברון, בית הדסה יועד לשמש כבית ספר שדה ל-50 תלמידים, ולצורך כך תוכנן לבנות על שתי הקומות שהיו בו אז, קומה נוספת[30].
ב-2 במאי 1980 אירע הפיגוע בבית הדסה, בה תקפו מחבלים אנשי פת"ח, באמצעות מקלעים ופצצות קבוצת גברים שבאה בליל שבת לברך את הנשים ששהו בבית הדסה, ורצחו שישה מהם. בעקבות זאת החליטה ממשלת ישראל על חידוש היישוב היהודי בחברון, והתרת המגורים בבית הדסה בקובעה: "אין מניעה שיהודים יהיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל"[31]. באוגוסט 1980 התחתנו בבניין אביגדור אסקין ומזל כהן. באותה עת התגוררו בבניין שש משפחות ו-15 בחורי ישיבה[32][33].
בהמשך שוקם הבניין, תוכנן מחדש על ידי האדריכל דוד קאסוטו ונחנך מחדש ב-20 בינואר 1986. במבנה מתגוררות כ-30 משפחות ישראליות.
במפלס הקרקע של הבניין הוקם בית כנסת המשרת את תושבי המקום ואורחיו. במפלס תת-קרקעי ממוקם מוזיאון היישוב היהודי בחברון. בחצר הבניין מגרש משחקים לילדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הטוענת לבעלות על "בית הדסה" תובעת פינוי המתנחלים מהבנין, מעריב, 7 ביולי 1980
- ^ אהרן דולב, חברון: הכניסה ליהודים אסורה, מעריב, 20 באוגוסט 1976
- ^ ססותולאנד, מעריב, 24 באוגוסט 1976
- ^ דני רובינשטיין, פקודת מעצר נגד אנשי קרית־ארבע לאחר התקרית במערת המכפלה, דבר, 28 ביולי 1975
- ^ שלמה גבעון, הממונה על הרכוש הנטוש בחברון מעיד על בנין הדסה, מעריב, 26 בינואר 1977
- ^ רשמי סיור בחברון ובמערת המכפלה, דבר, 5 בספטמבר 1975
- ^ יוסף צוריאל, נוטשי חברון בתרפ"ט דנו בשיקום הרובע היהודי, מעריב, 8 באוגוסט 1975
- ^ דני רובינשטיין, דיין מתווה דו קיום בחברון, דבר, 21 ביוני 1973
- ^ יוסף צוריאל, ח"כים ידונו היום עם פרס על תקריות מערת המכפלה, מעריב, 29 ביולי 1975
- ^ תלמידי ישיבה פונו מהרובע היהודי חישן של חברון, דבר, 17 באוגוסט 1976
- ^ אנשי קריית־ארבע קיימו תפילות בבית "הדסה" בחברון, דבר, 18 באוגוסט 1976
- ^ יהושע ביצור, ח"כים ידרשו מפרס להתיר איוש 3 בניינים בחברון העיר, מעריב, 22 באוגוסט 1976
- ^ שוב נעצרו אנשי קרית ארבע בחברון, דבר, 23 באוגוסט 1976
- ^ מעצרים בחברון, דבר, 22 בספטמבר 1976
- ^ בבאר־־שבע נפתח משפט הצעירים שחדרו לבנין "הדסה" בחברון, דבר, 11 בינואר 1977
- ^ שלמה גבעון, יהודים בעלי "הדסה" בחברון הירשו למתפללים להיכנס למבנה, מעריב, 13 בדצמבר 1976
- ^ ויצמן - לביקור בחברון ובשכם, דבר, 27 ביוני 1977
- ^ היום ניסיון להיאחז בבית : הדסה בחברון, דבר, 26 בפברואר 1978
יוסף צוריאל, הרב כהנא וחסידיו פונו בכוח מחברון, מעריב, 27 בפברואר 1978
הרב כהנא סולק מגג הדסה בחברון, מעריב, 24 במרץ 1978 - ^ יוסף צוריאל, תושבי קרית ארבע החליטו להישאר בבניו הדסה לתמיד, מעריב, 27 באפריל 1979
- ^ יהודית קצובר, הנשים הסתננו מסולם שהוצב על גב המעלית, 23 במאי 2017, באתר ריבונות
- ^ יוסף צוריאל, תושבי קרית ארבע נערכים לתגובה על הקפאת הבנייה, מעריב, 25 באפריל 1979
- ^ עפר גרוזברד, מנחם בגין דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה, הוצאת רסלינג, 2006. עמוד 242
- ^ יוסף צוריאל ואברהם תירוש, ערביות הציעו מזון ל"מתנחלות" ב"הדסה" בחברון, מעריב, 30 באפריל 1979
- ^ נשות הדסה במצור, מעריב, 4 במאי 1979 המשך
- ^ בגין מציע עסקה - הנשים יפנו בנין הדסה - הממשלה תדון ביישוב חברון, דבר, 28 ביוני 1979
- ^ בבנין הדסה בחברון תוקם ישיבה - אך לא מגורים למתנחלים, דבר, 13 באוגוסט 1979
- ^ דני רובינשטיין, האשה שבגוש, דבר, 14 בדצמבר 1979
- ^ מיכל מירון-שקד, ביקרתי אצל הנשים בבית הדסה בחברון, מעריב, 8 בפברואר 1980
- ^ יוסף צוריאל, "מזבח" ו"ראשי עגל" בהפגנת אמנים בחברון, מעריב, 11 ביולי 1979
- ^ יוסף וקסמן, כל האתרים שייבנו - בחוברת של דוד לוי, מעריב, 24 במרץ 1980
- ^ החלטת ממשלה 438
- ^ סמדר שיר, בבית זה נהרגו ששה חברים שלנו ואנחנו מקימים כאן בית חדש, מעריב, 28 באוגוסט 1980
- ^ סמדר שיר, חתונה יהודית בעיר האבות, מעריב, 1 בספטמבר 1980
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות • בית התקומה | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון • | ||||
| שונות | ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||
38677447בית הדסה