שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג החא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא חסרה (ח) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש רק 29 ימים, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג החא היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר.
שנת החא היא אחת מסוגי השנים הנדירות ביותר[1] והיא מתרחשת בערך ב-3.87% מהשנים[2], כלומר בממוצע אחת לכעשרים ושש שנים. אורך שנת החא היא 383 ימים ויש בה 55 שבתות. שנות ה'תשס"ה וה'תשס"ח היו שנים מסוג החא. לפי הלוחות שעל-פי החשבון, הפעם הבאה תהיה בשנת ה'תתי"ב.
השנה שלפני שנת החא היא תמיד שנת זשג והשנה שאחרי שנת החא היא תמיד שנת גכה.
לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום או זיכרון |
מועדים
- בשנה מסוג החא חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת (פרשת נח), ראש חודש אדר ב' חל בשישי ושבת (פרשת פקודי) וראש חודש אב חל בשבת (פרשת מסעי).
- צום גדליה נדחה ליום ראשון, עשרה בטבת חל ביום רביעי, תענית אסתר חלה ביום חמישי, תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום ראשון.
- חנוכה חל בימים רביעי עד רביעי, הדלקת נר ראשון היא ביום שלישי בערב.
- פורים חל ביום שישי ובירושלים מתקיים פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
- תענית שני בתרא חל בפסח שני, ונחלקו המנהגים אם לומר סליחות ולצום.[3]
- ל"ג בעומר חל ביום שישי והמדורות מתקיימות ביום חמישי בלילה.
- שבועות חל ביום שני.
קריאה בתורה והפטרות
שנת החא מתייחדת בכך שאין בה אף שבת בה קוראים שתי פרשות מחוברות, לא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. בשנת החא 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת החא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת נח - קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת תולדות - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת מקץ - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי".
- פרשת פקודי - שבת ראש חודש ושקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים.
- פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור.
- פרשת צו - בירושלים (פורים משולש) קוראים את ההפטרה לשבת פורים (הזהה לההפטרה של שבת זכור מהשבוע שעבר). בשאר המקומות קוראים את ההפטרה ה"רגילה", שהיא גם יחסית נדירה (במקומות שקוראים את הפטרת שבת הגדול בכל שנה ולא רק בערב פסח).
- פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת תזריע - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת אחרי - בקהילות שנהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול בערב פסח קוראים את הפטרת שבת הגדול.
- פרשת מסעי - נחלקו הראשונים והקהילות אם הפטרת "שמעו" (ההפטרה השנייה של תלת דפורענותא) דוחה גם את הפטרת ראש חודש; בק"ק פראג הפטירו שמעו,[4] וכן נוהגים היום ברוב הקהילות, ואילו בק"ק פוזנא הפטירו הפטרת שבת ר"ח.[5]
- פרשת ראה - יש נוהגים לקרוא את הפטרת מחר חודש.
בשנת החא יש כמה קריאות יחסית נדירות. בשנה מסוג זה קוראים את ההפטרות הרגילות של פרשת משפטים על שילוח עבדים מספר ירמיהו, של פרשת ויקהל, של פרשת צו (חוץ מבירושלים, וכנ"ל) ושל פרשת פינחס על ביקור אליהו בהר חורב. כמו כן, קוראים את פרשת אחרי מות לפני חג הפסח.
הערות שוליים
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
30925410שנת החא