שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכז היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן יש 29 ימים בחשוון ו-30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג גכז היא שנה מעוברת ויש בה 384 ימים, הכוללים 55 שבתות.

שנת גכז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום שני בשעה 18 (12:00 בצהריים) ליום שלישי בשעה 18 (12:00 בצהריים). מכך נובע ששנת גכז חלה בכ-5.26% מהשנים בלוח העברי. השנה שאחרי שנת גכז היא תמיד שנת בשה.

בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשי"א, ה'תשל"ח, ה'תשנ"ה, ה'תשפ"ב, ה'תת"ו, ה'תת"ט, ה'תתל"ג, ה'תתל"ו.

לוח שנה

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

יום צום או זיכרון

מועדים

• בשנה מסוג גכז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש ניסן חל בשבת וראש חודש אלול חל בשבת וראשון.
• צום גדליה חל ביום חמישי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם ליום ראשון.
• חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
• ט"ו בשבט חל ביום שני.
• פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
• שבועות חל ביום ראשון.

קריאה בתורה והפטרות

בשנת גכז 55 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. מכיוון שיש 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת ביחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן הם מחברים את פרשות מטות ומסעי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

• פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רוני ושמחי"
• פרשת ויקהל - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
• פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
• פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור
• פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת פרה
• פרשת תזריע - שבת ראש חודש ניסן, קוראים את הפטרת פרשת החודש
• פרשת מצורע - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
• פרשת קדושים - קוראים הפטרת מחר חודש
• פרשת ראה - האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש.

בשנה זו, קוראים את ההפטרה ה"רגילה" לפרשת צו, תופעה נדירה באותן הקהילות שנוהגות לקרוא בכל שנה את ההפטרה של שבת הגדול (ולא רק בערב פסח).

בשנה זו, נקראות פרשיות מטות ומסעי בשבתות נפרדות וההפטרה "דברי ירמיהו", הראשונה מתלת דפורענותא, נקראת בפרשת מטות. כתוצאה מכך, נקראת בפרשת פנחס, באופן נדיר למדי, ההפטרה השייכת אליה, ולא "דברי ירמיהו" כבברוב השנים.

לנוהגים על פי דעת השולחן ערוך (ולא כהרמ"א) שבראש חודש אלול החל בשבת, אין קוראים את הפטרת "השמים כסאי", הפטרה זו אינה נקראת כלל במהלך השנה.

לוח הפרשות (אם מופיעים שני תאריכים השמאלי הוא בחו"ל)

חומש בראשית		חומש שמות		חומש ויקרא			חומש במדבר			חומש דברים
פרשה	תאריך	פרשה	תאריך	פרשה	תאריך		פרשה	תאריך		פרשה	תאריך
בראשית	כ"ו בתשרי	שמות	כ"א בטבת	ויקרא	ט' באדר ב'		במדבר	כ"ז באייר	ה' בסיוון	דברים	ט' באב
נח	ג' בחשוון	וארא	כ"ח בטבת	צו	ט"ז באדר ב'		נשא	ה' בסיוון	י"ב בסיוון	ואתחנן	ט"ז באב
לך לך	י' בחשוון	בא	ו' בשבט	שמיני	כ"ג באדר ב'		בהעלתך	י"ב בסיוון	י"ט בסיוון	עקב	כ"ג באב
וירא	י"ז בחשוון	בשלח	י"ג בשבט	תזריע	א' בניסן		שלח	י"ט בסיוון	כ"ו בסיוון	ראה	ל' באב
חיי שרה	כ"ד בחשוון	יתרו	כ' בשבט	מצרע	ח' בניסן		קרח	כ"ו בסיוון	ג' בתמוז	שפטים	ז' באלול
תולדת	ב' בכסלו	משפטים	כ"ז בשבט	אחרי מות	כ"ב בניסן	כ"ט בניסן	חקת	ג' בתמוז	י' בתמוז	כי תצא	י"ד באלול
ויצא	ט' בכסלו	תרומה	ד' באדר א'	קדשים	כ"ט בניסן	ו' באייר	בלק	י' בתמוז	י"ז בתמוז	כי תבא	כ"א באלול
וישלח	ט"ז בכסלו	תצוה	י"א באדר א'	אמר	ו' באייר	י"ג באייר	פינחס	י"ז בתמוז	כ"ד בתמוז	נצבים	כ"ח באלול
וישב	כ"ג בכסלו	כי תשא	י"ח באדר א'	בהר	י"ג באייר	כ' באייר	מטות	כ"ד בתמוז	ב' באב	וילך	ה' בתשרי
מקץ	ל' בכסלו	ויקהל	כ"ה באדר א'	בחקתי	כ' באייר	כ"ז באייר	מסעי	ב' באב	מחוברת	האזינו	י"ב בתשרי
ויגש	ז' בטבת	פקדי	ב' באדר ב'							וזאת הברכה	שמחת תורה
ויחי	י"ד בטבת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32451896שנת גכז