א' בכסלו
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בכסלו
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש התשיעי למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חגים ומועדים
בספר ירמיהו, פרק ל"ו נכתב כי בזמן יהויקים ערכו צום בחודש התשיעי וקראו את מגילת ברוך בן נריה, ולאחר שהוקראה לו, שרף יהויקים את המגילה. יום זה נקבע ליום צום במגילת תענית. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור "הגה דר"ע" (רבי עובדיה הנביא) והגהות "סוד ישרים" (ספר ירמיהו, פרק ל"ו) שהודפסו בתנ"ך אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום צום[1], כיוון שהוא ארבעים יום לאחר הושענא רבה[2], ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של קבלת התורה. החת"ם סופר בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החת"ם סופר מציין שלפי זה יש לעשות חג בד' בכסלו שהוא כנגד חג הסוכות החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החת"ם סופר מפרש בזה גם פסוק בספר זכריה, פרק ד', שבו הוא מוצא רמז לצום זה.
מנהג דומה למנהג זה, הוא חג הסיגד.
אירועים היסטוריים
- ה'תר"ץ – נוסדה העיר נתניה
- ה'תש"ד – מלחמת העולם השנייה - שלושת מנהיגי בעלות הברית, וינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין רוזוולט ויוסיף סטלין, נפגשים יחדיו לראשונה בוועידת טהראן לדון בפלישה לנורמנדי
נולדו
- ה'תר"ד – הרב דוד צבי הופמן - פרשן המקרא ומראשי הנאו-אורתודוקסיה הגרמנית (נפטר ב-ה'תרפ"ב)
- ה'תר"ן – זלמן שזר, נשיא מדינת ישראל (נפטר ב-ה'תשל"ה)
- ה'תרנ"ח – הרב שמריהו גוראריה, חתנו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון (נפטר ב-ה'תשמ"ט)
- ה'תרס"ח - רבי שלמה הלברשטאם (השני); האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב (נפטר ב-ה'תש"ס)
- ה'תרצ"ב – אורי סבג, הנדסאי ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, מחבר הספר "אין לי ארץ אחרת".
- ה'תשי"ד – הרב אמנון יצחק, מהבולטים בין המחזירים בתשובה בישראל, ראש ארגון "שופר"
- ה'תשל"ג - הרב יגאל כהן - רב חרדי-ספרדי, מחזיר בתשובה, ראש מוסדות "יביע אומר" בבני ברק וראש ארגון "ענפים" לקירוב רחוקים.
נפטרו
- ה'ר"ב – רבי אפרים אנקווה, רב בתלמסאן שבאלג'יריה ומחבר הספר "שער כבוד ה'" (נולד ב-ה'קי"ד)
- ה'רפ"ה - רבי יצחק הכהן שולאל; נגיד יהודי מצרים וראש המטבעה של הסולטנות הממלוכית. לאחר ביטול הנגידות, שימש כראש ישיבה בירושלים.
- ה'שי"ט – רבי שלום שכנא מלובלין, רבה של לובלין ורבם של המהרש"ל והרמ"א
- ה'תס"ד – הרב יוסף שמואל מקראקא, ממחברי מסורת הש"ס על תלמוד בבלי
- ה'תרנ"ג – הרב חיים נתן דמביצר, ראב"ד קרקוב, ההיסטוריון של הקהילה היהודית בלבוב ומחבר הספר "כלילת יופי" (נולד ב-ה'תק"פ)
- ה'תרס"א – רבי יוסף כנאפו ממוגדור, רב ומקובל במרוקו ומחבר הספר "זך ונקי" (נולד ב-ה'תקפ"ד)
- ה'תרס"ב – רבי משה הגר, האדמו"ר מרדוביץ, מחבר ספר "ויקח משה"
- כ"ט בחשוון - (ל' בחשוון) - ב' בכסלו
- כסלו
הערות שוליים
- ^ ולא כמבואר בראשונים שהיה זה צום לקראת קריאת מגילת התוכחה של ברוך בן נריה.
- ^ במקור נאמר יום כיפור, אך החת"ם סופר כותב שזו טעות דפוס.
26944710א' בכסלו