שביעי של פסח
| שמות נוספים | יום וַיּוֹשַׁע |
|---|---|
| סוג | חג יהודי |
| סיבה | זיכרון יציאת מצרים וקריעת ים סוף |
| מנהגים | שירת הים קריעת ים סוף |
| חוגגים | סעודת משיח |
| מועד | |
| תאריך | כ"א בניסן בארץ ישראל וכ"ב בניסן בחוץ לארץ |
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן[1]. ביום זה, אירעה קריעת ים סוף אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם יצאו ממצרים. מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, הוא יום טוב לכל דבר, שבו אסורים בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל נפש.
בעבר כונה יום זה יום וַיּוֹשַׁע, על שם הפסוק ”וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא” (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק ל') הפותח את שירת הים, קריאת התורה של היום.[2]
מקור החג
המקור הראשון בתורה לחג שביעי של פסח מופיע עוד לפני מעמד הר סיני בו קיבלו עם ישראל את מצוות התורה עליהם, ואף עוד קודם יציאת מצרים.
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.
גם בפרשיית המועדות בפרשת אמור שבספר ויקרא מוזכר חג זה: ”וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ... בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ויקרא, כ"ג, ו'-ח') גם בספר דברים נצטוו ישראל לחג את היום השביעי של פסח כיום טוב: ”שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹוהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.” (דברים, ט"ז, ח') לפיכך ביום שביעי של פסח ישנה מצווה מדאורייתא לשבות ממלאכה, אולם מלאכת אוכל נפש מותרת בו - כבכל יום טוב.
מנהגים
לימוד ותפילה בלילה
מנהג המקובלים בצפת, בתקופת האר"י הקדוש, היה לומר במהלך ליל שביעי של פסח, לאחר חצות הלילה, לימודים שונים ושירות, כשבכללם שירת הים, שנאמרה באשמורת הבוקר. בספר חמדת ימים הובא 'תיקון' שייאמר במשך הלילה כולו, והוא נדפס לימים בספר 'קריאי מועד'. אולם יש מהאחרונים שהתנגדו לכך. כיום המנהג בכמה קהילות לומר את 'שירת הים' בלבד בלילה זה, בחצות הלילה, או לפני כן.[3] במקומות שסמוכים לשפת הים היו שנהגו לשיר את השירה ליד הים.[4] בחסידות חב"ד נהגו להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.
סעודת משיח
ערך מורחב – סעודת משיח
מנהג נוסף הנוהג ביום שביעי של פסח ובחו"ל באחרון של פסח, הוא לערוך סעודה נוספת. בחסידויות מסוימות מכנים אותה סעודת הבעל־שם־טוב, על פי תקנת הבעש"ט לאכול סעודה זו היות שאורו של משיח מאיר ביום זה. בחב"ד מכנים סעודה זאת סעודת משיח, ורבי שלום דובער שניאורסון הורה משנת תרס"ו–1906 לשתות גם ארבע כוסות של יין. חלק מהליטאים נוהגים אף הם לאכול סעודה זו, בעקבות הנהגת הגאון מווילנה לערוך סעודת פרידה מהמצה.
תפילה
קריאת התורה
קריאת התורה של יום זה עוסקת בנס קריעת ים סוף, שעל פי מסורת חז"ל אירע בליל שביעי של פסח,[5] וכן בשירת הים שנאמרה בעקבותיו (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ז - פרק ט"ו, פסוק כ"ו). בהפטרה קוראים את 'שירת דוד' (ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'-נ"א) שאף היא שירה כשירת הים, ונס קריעת ים סוף מרומז בה.[6]
ביום טוב שני של גלויות, קוראים "כל הבכור" (ספר דברים, פרק ט"ו, פסוק י"ט עד פרק ט"ז, פסוק י"ז), ואם חל בשבת (שאין מספיק פסוקים לחלק את הקריאה הנ"ל לשבע עליות), מתחילים ברוב הקהילות "עשר תעשר" (פרק י"ד, פסוק כ"ב), והאיטלקים מתחילים "כי ימכר" (פרק ט"ו, פסוק י"ב).[7] מפטירים ב"עוד היום בנב לעמד" (ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב עד פרק י"ב, פסוק ו'), ובנוסח רומניא הפטירו בשירת דבורה (ספר שופטים, פרק ה', פסוקים א'-ל"א).
יזכור
- ערך מורחב – יזכור
בבתי הכנסת מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לומר יזכור בשביעי של פסח (בחו"ל באחרון של פסח), לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש. במנהג אשכנז המערבי, לא נוהגים לומר יזכור ברגלים כלל,[8] אך הוא הונהג בכמה קהילות מנהג זה בתקופה מאוחרת.[9]
פיוטים
בליל שביעי של פסח, אומרים במנהג אשכנז המערבי מערבית "אורי וישעי על הים נגלה" לרבי מנחם בן יעקב איש וורמייזא, הכולל ביכור "מתי אבוא ואראה" המדבר על עליה לרגל. במנהג אשכנז המזרחי אומרים מעריב "ויושע ה' אום למושעות" לרבי יוסף בן יעקב. ביום טוב שני בחו"ל, ברוב קהילות אשכנז המערבי אומרים מערבית "אמונת אומן לעם זו רם זכרת" לרבי אליעזר מגרמייזא, ובקצת קהילות אומרים "אור לשביעי גש" לראב"ן. במנהג המזרחי אומרים "ויושע אומר אשכולות" לרבי יקותיאל בן יוסף.
בשני מנהגי אשכנז, אומרים ביום שביעי יוצר "ויושע שושני פרח" וזולת "אי פתרוס", שניהם לרבי שמעון בן יצחק. בקהילות אשכנזי המזרחי אומרים גם אופן "ידועי שם" החתום יעקב, ובקצת קהילות אומרים במקומו "ויושע אל אמונה", אבל במנהג אשכנז המערבי לא נוהגים לומר אופן.[10] בקהילות אשכנז המזרחי וקצת קהילות אשכנז המערבי, אומרים גם "גאולה" יום ליבשה לר' יהודה הלוי.
בכל הקהילות, נוהגים שכשחל יום שביעי בשבת, אומרים את כל הפיוטים בברכות קריאת שמע של שבת חול המועד, דהיינו היוצר על סדר שיר השירים של רבי שמעון בן יצחק. בקצת קהילות המנהג המזרחי, נוהגים במקרה זה לומר "יום ליבשה" לפני "שירה חדשה שבחו גאולים". ביום טוב שני של גלויות, אומרים יוצר קדום אנונימי "אתה הארת" וחוזרים על זולת "אי פתרוס" כדאתמול. במנהג המזרחי, אומרים אופן "מחוללת מהללת" לרבי משה בן יצחק, ובקצת קהילות אומרים במקומו "לבעל התפארת" לבנימין בן זרח. גם ביום טוב שני שחל בשבת, נוהגים לומר את כל הפיוטים בברכות קריאת שמע של שבת חול המועד.
בחזרת הש"ץ של שחרית, אומרים קרובת "אותותיך אז ראינו בעין" לר' שמעון בן יצחק, והיו קהילות שאמרו "אימת נוראותיך בשדה צוען כהשלחת" לר' משה בן קלונימוס בשביעי ואת קרובת שמעון בן יצחק ביו"ט שני, ויש נוהגים להחליף את הסדר כשחל שמיני של פסח בשבת. שתי הקרובות מאריכות בפיוטים עם מדרשים על קריעת ים סוף. בחו"ל, ביום טוב שני אומרים את הקרובה השנייה שלא אמרו אתמול.
במנהג איטליה, אומרים יוצר "אתה הארת",[11] וביום טוב שני "אפל המוני נגה לעיני",[12] ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד "אפל המוני נגה לעיני".[13]
באשכנז ובאיטליה, נהגו עד סוף ימי הביניים לעשות תרגום בקריאת התורה רק בשביעי של פסח ושבועות.[14] פייטני אשכנז כתבו הרבה פיוטים לתרגומים אלו,[15] אך בסוף נתבטל כל עניין התרגום, והיום לא נוהגים לומר אף אחד מהפיוטים לתרגום בשביעי של פסח.
שהחיינו
- ערך מורחב – ברכת שהחיינו
שביעי של פסח הוא החג היחיד מהתורה שלא מברכים בו את ברכת "שהחיינו" (ברכת הזמן), וזאת מפני שאין הוא חג בפני עצמו אלא חלק מחג הפסח.
צאת החג
ליל מוצאי שביעי של פסח (או שמיני בחוץ לארץ) מכונה רומפלנאכט (ליל הבלגן) בפי חלק מיהודי אשכנז. בקרב חלק מבני עדות המזרח, ובעיקר מקרב יהודי מרוקו, נהוג לחגוג את המימונה בליל מוצאי החג, בו נוהגים לאכול מופלטה.
מנהג נוסף של יוצאי עדות המזרח, ובעיקר יהודי תוניסיה, הוא טקס ה"כדרנא ולעאם אכדאר" (ערבית: פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה) בצאת החג. בטקס זה מפזרים עלי ירק ברחבי הבית בשירת "כדרנא ולעאם אכדאר".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאמרים על שביעי של פסח באתר חב"ד
- מה עניינו של שביעי של פסח?, מאת ערן דאום, באתר כיפה
- שביעי של פסח – קריעת ים סוף, מאת יואב פלדמן, באתר ישיבת ברכת משה
- אמירת שירת הים ואמירת תיקון בליל שביעי של פסח, מאת שמואל ישמח, ירחון האוצר, גיליון יד, ניסן תשע"ח, עמ' קלד.
- הקשר בין שירת דוד לקריעת ים סוף, מאת הרב יאיר וייץ, באתר ישיבת הר ברכה
הערות שוליים
- ^ בחוץ לארץ החג נמשך יומיים, שביעי ושמיני/אחרון של פסח - יום טוב שני של גלויות, בכ"ב בניסן.
- ^ עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים: כותר, 1975, עמ' 179
- ^ שמואל ישמח, אמירת שירת הים ואמירת התיקון בליל שביעי של פסח, האוצר יד, ניסן תשע"ח, עמ' קלד
- ^ "שירת הים" על חוף ים סוף תיערך הערב על ידי חיילי צה"ל, מעריב, 8 באפריל 1969; תושבי אילת ואורחיה יחגגו הלילה את נס קריעת ים סוף
- ^ סדר עולם רבא פרק ה. רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב עמוד ב' דיבור המתחיל "שירה על הים" ורש"י על ספר שמות, פרק י"ד, פסוק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א עמוד א'.
- ^ מחזור שד"ל, חלק א, דף קכח ע"א.
- ^ "מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז" בתוך ירושתנו י (תשע"ט), עמ' 23.
- ^ כגון קהל עדת ישורון בניו יורק.
- ^ בספר מהרי"ל (סדר התפילות של פסח סי' יג) מובא נימוק לכך משום שכתוב "ויסר את אופן". לכאורה עמקות הדברים הוא שאופן הוא שירת המלאכים, ולא ראוי לומר אופן משום "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה".
- ^ מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, עמ' 217
- ^ מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, עמ' 219
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לפסח כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ה, עמ' 78.
- ^ יונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' כ-כא בהקדמה.
- ^ הפיוטים מובאים במחזור פרנקל.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
31024638שביעי של פסח