שנת בחג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחג היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג בחג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 353 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 5.7% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בחג[1]. שנת ה'תשנ"ג הייתה שנת בחג וכן השנים ה'תשע"ג וה'תשע"ז. שנת בחג צפויה שוב בה'תשצ"ז ובה'תת"ד.

לוח שנה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום צום או זיכרון

מועדים

קריאה בתורה והפטרות

בשנת בחג 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי, פרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בחג.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

אין קוראים הפטרת "מחר חודש" בכלל בשנה זו.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ז בתשרי שמות כ"ג בטבת ויקרא ה' בניסן במדבר ב' בסיוון דברים ו' באב
נח ד' בחשוון וארא א' בשבט צו י"ב בניסן נשא ט' בסיוון ואתחנן י"ג באב
לך לך י"א בחשוון בא ח' בשבט שמיני כ"ו בניסן בהעלתך ט"ז בסיוון עקב כ' באב
וירא י"ח בחשוון בשלח ט"ו בשבט תזריע ג' באייר שלח כ"ג בסיוון ראה כ"ז באב
חיי שרה כ"ה בחשוון יתרו כ"ב בשבט מצרע מחוברת קרח ל' בסיוון שפטים ד' באלול
תולדת ג' בכסלו משפטים כ"ט בשבט אחרי מות י' באייר חקת ז' בתמוז כי תצא י"א באלול
ויצא י' בכסלו תרומה ו' באדר קדשים מחוברת בלק י"ד בתמוז כי תבא י"ח באלול
וישלח י"ז בכסלו תצוה י"ג באדר אמר י"ז באייר פינחס כ"א בתמוז נצבים כ"ה באלול
וישב כ"ד בכסלו כי תשא כ' באדר בהר כ"ד באייר מטות כ"ח בתמוז וילך מחוברת / ו' בתשרי
מקץ ב' בטבת ויקהל כ"ז באדר בחקתי מחוברת מסעי מחוברת האזינו י"ג בתשרי
ויגש ט' בטבת פקדי מחוברת וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי ט"ז בטבת

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30925347שנת בחג