tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
א' באדר הוא היום הראשון בחודש השישי
בשנה העברית , למניין החודשים מתשרי , והיום הראשון בחודש השנים עשר
למניין החודשים מניסן .
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת, והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תרומה . אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת משפטים .
עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה , ברב השנים, היא פרשת פקודי . אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג ) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא .
חגים ומועדים בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מכריזים בכל תפוצות ישראל בתאריך זה על גביית תרומת מחצית השקל, לצורך קרבנות הציבור שבמקדש (מסכת שקלים , פרק א, משנה א)
בתקופת חז"ל היו מכריזים בתאריך זה, שיש לעקור את הכלאיים . זאת משום שבתאריך זה הם גדלו במידה מספקת כדי שיהיו ניכרים (מסכת שקלים , פרק א, משנה א) אירועים נולדו נפטרו ד'תתקכ"ד או ד'תתקכ"ז (אדר א') – רבי אברהם אבן עזרא .ה'תכ"ג (אדר א') – רבי שבתי כהן , "הש"ך ", רב ופוסק הלכה , מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך . (נולד ה'שפ"ב )ה'ת"ס – רבי שמואל בן יוסף , מחבר הפירושים "עולת שבת" ו"עולת תמיד" על השולחן ערוך .ה'תק"ג – רבי עמנואל חי ריקי , פרשן ומקובל . נודע על שם חיבורו משנת חסידים .ה'תק"ד – רבי מאיר הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין , על שם עיירת רבנותו) רבן של העיירות בוליחוב , זלוטשוב וטיקטין . נחשב לאחד מגדולי פולין.ה'תקל"ב (אדר א') – רבי אברהם מאיר אפשטיין , רב העיירה ליסקובי ומוש-חדש .ה'תק"ס – רבי יצחק אייזיק מסאפרין , צדיק חסידי , ראש שושלת חסידויות זידיטשוב וקומרנה .ה'תקס"ח – רבי ברוך משקלוב , דיין ומקובל , מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות " של אוקלידס .ה'תרט"ו – רבי יצחק מאיר השיל , אדמו"ר חסידי , השני בשושלת אפטא-ז'ינקוב.ה'תרל"א – רבי רפאל קצין מחכמי ארם צובא , החכם באשי בבגדאד , ומחבר הספר "דרך החיים".ה'תרנ"ג – רבי הלל פולק , רבה של ססרגן (אנ' ) (בצפון טרנסילבניה ).ה'תרס"ו – רבי ברוך הלברשטאם , האדמו"ר הראשון מגורליץ , בנו החמישי של רבי חיים מצאנז .שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: רבי ברוך הלברשטאם מגורליץה'תר"ע – רבי שלום מויאל , רב בעיר מנאוס , בירת מדינת אמזונס שבצפון ברזיל .ה'תרע"ו – רבי אהרן מרקוס מחבר ספר "החסידות" (נולד י"ב בשבט תר"ג ).ה'תרע"ו (אדר א') – רבי שלמה אסבאג , אב בית הדין ורבה של מרקש .ה'תרע"ז – אליעזר קלונסקי , מראשי קהילת חב"ד בחברון .ה'ת"ש – רבי ישראל פריינד , רבה של הוניאד וראש הישיבה בעיר.ה'תש"ג (אדר א') – הדרשן הירושלמי רבי בן ציון נסים פרדס (נולד ה'תרכ"ב )ה'תשכ"א – רבי צדקה חוצין , דיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים ומייסד בית הכנסת "שמש צדקה" בעיר, מתלמידיו של הרב יוסף חיים מבגדאד .ה'תשל"ב (אדר א') – רבי מנחם מרדכי פרנקל , ראש ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין , רב וראש ישיבה בפילדלפיה ומחבר תורני פורה. ממנהלי בית היתומים דיסקין , ממקימי סניף אגודת ישראל ו"ועד העיר האשכנזי " בירושליםה'תשנ"ב – רבי יוסף ליס , תלמיד חכם , איש חינוך והוגה דעות חרדי ה'תשס"ד – רבי ברוך רוזנברג , ראש ישיבת סלבודקה וחבר מועצת גדולי התורה ה'תשפ"א – רבי גרשון מנדל גרליק , אב"ד קהילת 'אוהל יעקב' ומרבני מילאנו , מייסד ועד כשרות רבנות מילאנו EK והעומד בראשו, שליח חב"ד הראשי לאיטליה , מייסד של מרכז רבני אירופה וחבר נשיאות ויו"ר ועד הפועל של המרכז.
