מקור ברוך

מקור ברוך
	תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1930
על שם	ברוך הירשנוף
קואורדינטות	31°47′18″N 35°12′43″E / 31.788320755796764°N 35.21186828613281°E
	שכונות נוספות בירושלים

ערך זה עוסק בשכונה בירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מקור ברוך (פירושונים); או מקור (פירושונים).

מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.

גבולות השכונה הם רחוב מלכי ישראל בצפון, רחוב שרי ישראל במערב, רחוב יפו בדרום וגוש גאולה (זיכרון משה, שכונת אחוה) במזרח, הנתחם על ידי רחוב יוסף בן מתתיהו. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב רש"י. הוקמה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20.

תולדות השכונה

השכונה נבנתה כשכונה מתוכננת לאוכלוסייה גדולה (3,000 נפש), בתבנית שתי-וערב עם רחובות "ישרים, כמידת זה כן מידת זה [כלומר, שווים ברחבם], נקיים ומסודרים" ובתי מידות "יפים וממוספרים".^[1] השטח לשכונה נרכש מבית היתומים שנלר ב-1929 על ידי קבוצת סוחרים וקבלנים פרטיים. למרות שלא זו הייתה הכוונה מראש, נבנתה השכונה בקצב מואץ כדי לאכלס פליטים יהודים ממאורעות תרפ"ט שנמלטו מהעיר העתיקה ומחברון. בניית הבתים מומנה ממקורות שונים ובכללן הלוואות מבנק אפ"ק, הון פרטי של משקיעים ונדבות נדבנים. על בתים רבים בשכונה מונצח שם הנדבן (שהקדיש בניית בית לזכר יקיריו) או שם המממן (אז רשום על השלט שמו ותאריך ההקמה של הבית).

מקור שם השכונה אינו ברור, הוא מבוסס על הפסוק מספר משלי (ה', י"ח): "יְהִי-מְקוֹרְךָ בָרוּךְ" ונקרא על שם מייסדה, ברוך הירשנוף,^[2] ויש סבורים שקשור לספרו של יחיאל מיכל אפשטיין ובנו ברוך 'מקור ברוך' שנתפרסם שנה קודם,^[3] או על שם אחד מכמה ספרים בשם זה שהיו ידועים באותה תקופה.^[4]

השכונה נבנתה, כאמור, כשכונה מודרנית מפוארת, אולם לאחר 1948 התדרדרה והפכה לשכונת עוני, עקב קליטת פליטים רבים משכונות מזרחיות יותר של העיר שנמלטו מאזור הקו העירוני, הזנחה שמקורה בחוסר מימון לתחזוקה נאותה של הבתים וחוסר מודעות סביבתית של התושבים. למן שנות ה-60 הפכה השכונה לחרדית, דבר שהצריך תוספות בנייה כדי לשכן משפחות גדולות, תוספות שטשטשו את המבנה האלגנטי המקורי. בנוסף, הרחובות בגבול השכונה הפכו לרחובות מסחריים הומים והרחובות שבתוכה לחנייה.

רוחמה

מדרום-מזרח לרחוב אלפנדרי נמצא אזור הקרוי "רוחמה". אדמות רוחמה נרכשו עוד ב-1908 על ידי אפרים כהן-רייס מברלין (איש חברת עזרה של יהודי גרמניה) למטרתך בניית בית מדרש לרבנים. התוכנית בוטלה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ועד לאחד מלחמת העולם הראשונה נותר השטח שומם. בשנת 1921 מכר ישעיהו פרס מנהל בית הספר למל את הקרקע, כדי לשלם פיצויים למורים שמקומות עבודתם נסגרו, אחד הבתים הראשונים שנבנה בשכונה בשנת 1924, היה בית הספר לבנות רוחמה ברחוב יהודית 6, היום יש במבנה בית ספר חרדי לבנות בשם "ירים משה". כבר ב-1948 כותב יצחק שפירא שזו "מובלעת שאינה ניכרת". כיום לא ניכר כל הבדל בין "רוחמה" ל"מקור ברוך".

הרחובות המרכזיים של שכונת רוחמה הם רחוב דוד ילין ורחוב מיכל פינס.

אחד הבתים הראשונים בשכונת רוחמה נבנה על ידי ר' יעקב חי בן רבי רחמים, אחיו של הראשון לציון רבי יצחק נסים. הבית הוא בהצטלבות הרחובות דוד ילין ומיכל פינס. על הבית נבנה היום בניין גבוה השייך לחברה קדישא. מהבניין המקורי, שהיה בן 2 קומות בלבד, נותרה רק המעטפת של 2 הקירות החיצונים אחד מרחוב דוד ילין והשני מרחוב מיכל פינס.

שכונת כרם

בתחומי מקור ברוך של היום בסביבות רחוב דון יוסף נשיא שכנה עד שנות ה-50 שכונת צריפים ופחים דלה בשם "שכונת כרם". במקום בו הייתה השכונה נבנו באז מבנים מודרניים יותר. מועד תחילת ההתיישבות ב"כרם" אינו ברור אך סביר כי היא 1889-1890 בערך.^[5]

עם זאת יהושע בן אריה סבור^[6] כי ייתכן שעל על שכונה זו כותב אברהם משה לונץ את הדברים הקשים הבאים בשנת 1889:

השכונה...הנשקפת לכל עובר בדרך יפו, תעורר זוועה וגועל נפש מאד, כי מרבית יושביה הם עניים מרודים יתר הרבה מהראשונים, וסוכותיהם אשר בידיהם בנו להם לא תואר ולא הדר להם, עשויים משברי לוחות ומכוסים בחתיכות פח ישנים, אין רצפה ואין גג וגם בארות למקווה מי המטר ובתי מרחצאות אין להם, ויושביהם נתונים כמעט בסכנה בימי הקור והגשם, עד כי כל המבקר את השכונה הזאת יישום וישרוק ויאמר אך שכונת יהודים צוענים היא השכונה הזאת.

— אברהם משה לונץ, לוח ירושלים ג' תרמ"ט עמוד 205

בתקופת קום המדינה היה בשכונה ריכוז של תלמידי חכמים בולטים. רב השכונה היה רבי יונה ראם ולאחר פטירתו כיהן אחיו רבי אליהו ראם. עוד התגוררו בשכונה, רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, רבי יעקב משה ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ, רבי חיים אהרן טורצ'ין ראש ישיבת "מצוינים", רבי שמואל אהרן יודלביץ, רבי אלעזר מנחם שך (לימים ראש ישיבת פוניבז'), רבי זונדל קרויזר, הרב אברהם ברוך גרינבלט (אביו של רבי אפרים גרינבלט), רבי שמחה בונים אלתר (לימים האדמו"ר מגור), רבי אשר פריינד, רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים ורבי חיים גריינימן.

מוסדות מרכזיים

בית הספר תחכמוני, מנהל בית הספר ב-1929, מרדכי צבי אילן, העביר את מבנה בית הספר של תנועת "תורה עם דרך ארץ" מרחוב הרב קוק (שם נוסד ב-1909) למבנה חדש בשכונת מקור ברוך אשר יועד בתחילה עבור בית היתומים דיסקין. במוסד נמצא אולם אשר שימש להופעות, הרצאות וקונצרטים בשם "אהל שם". בנוסף שימש האולם כבית הכנסת האשכנזי. כיום נקרא אולם זה "אוהל מרדכי" על שמו של מרדכי צבי אילן.^[7] כיום משמשים מבני בית הספר לתלמוד תורה "המסורה".בעתיד מיועד המקום למגורים.

בלב השכונה (ברחוב יוסף בן מתתיהו) הוקם ב-1945 סניף של ישיבת שפת אמת שנועד לקלוט תלמידי חכמים מחצרות חסידות גור וחסידויות קרובות שנותרו לפליטה לאחר השואה.^[8]

ברחוב יוסף בן מתתיהו נמצאת ישיבת "פורת יוסף" שלאחר מלחמת השחרור עברה מהעיר העתיקה לשכונה.

מכון רוקח לחקר מחלת השחפת ולטיפול במחלה בקהילה (שם גם ניתנות זריקות חיסון כנגד המחלה ליוצאים לחו"ל)

לשכת הגיוס הירושלמית.

ברחוב יהודה המכבי קיים אזור תעשייה הנקרא "אזור תעשייה מקור ברוך" ובו מפעלים בעיקר בתחום הדפוס. ברח' בר גיורא, התנוסס בניין טיגרט בריטי, ששימש במשך עשרות שנים כ"בית השוטרים". בבניין גרו קצינים של משטרת ישראל ומשפחותיהם. ברחוב הטורים היו מועדון ומגרשי משחקים וספורט ע"ש גוגנהיים. כיום מוסדות ומגורים חרדיים.

ברחוב רש"י נמצאת ישיבת המקובלים שער השמים. ברחוב דוד ילין שוכנים מוסדות ישיבת מאור התורה, ברחוב רשב"ם יש שטיבלאך מרכזיים לשכונה. ברחוב בר גיורא פינת הטורים הוקם מרכז חסידות סקווירא בישראל. הבניין כולל בית כנסת, שטיבלאך, אולם לימוד הכולל ספרייה תורנית, מקווה לגברים ותלמוד תורה.

בשכונה פועלת קופת צדקה בשם "ועד עזרה וצדקה מקור ברוך" המחלקת כסף למשפחות נצרכות מהשכונה, וכן מחזיקה גמ"חים שונים.