קריית מטלון
"ינשופים", פסל מחומרים ממוחזרים ויציקת בטון, מאת אמיליו מוגילנר | |
מידע | |
---|---|
עיר | פתח תקווה |
תאריך ייסוד | 1945 |
על שם | משה יצחק מטלון |
שכונות נוספות בפתח תקווה | |
קריית מטלון היא שכונת מגורים ותיקה בפתח תקווה עם בנייה כפרית בחלקה המערבי של השכונה ואזור תעשיית היי-טק בשם רמת סיב בחלקה המזרחי של השכונה. השכונה נמצאת בסמוך לצומת גהה, מדרום לציר ז'בוטינסקי, מצפון לגבעת שמואל ולשכונת כפר גנים ג', וממערב לדרך רבין ולשכונת נווה עוז.
היסטוריה
קריית מטלון הוקמה על ידי משפחת מטלון אשר רכשו את האדמות מהברון מנשה. משפחת מטלון העסיקה את משפחת פנחס לניהול הפרדס מתחילת שנות ה-30 עד סוף שנות ה-40. בפברואר 1935 פורסמו מודעות על פתיחת הרשמה לרכישת מגרשים בשכונה אותה כינו המייסדים, משה קרסו, משה מטלון, יהודה מוזס ומרקו כהן, "גן ברון מנשה"[1]. יוזמה זאת כנראה לא הבשילה, ולקראת סוף 1944 שווקה חברה א"י לבניין וקבלנות[2], של מטלון וקרסו וילות מוכנות מוקפות עצי פרי על מגרשים פרטיים של חצי דונם[3]. תוכנית השכונה, שנכללה בתוכנית בניין ערים של פתח תקווה, כללה 300 בתים[4] ואיזור מסחר מרוכז[5], עם אפשרות להרחבה לאלפי משפחות[6]. לפרדס הייתה באר פרטית שסיפקה מים לפרדס ולתושבי השכונה. הרוכשים היו ברובם הגדול ספרדים[7], רבים מהם עולים חדשים מבולגריה. בספטמבר 1945 דווח שבשכונה כ-50 משפחות ושבאותה עת נקבעה חוקה לשכונה[6]. בתחילת 1946 דווח שבשכונה 125 בתים העומדים על תילם[4]. בספטמבר 1946 נפתחו בשכונה שתי כיתות, לילדי כיתות א-ב, כסניף של בית הספר יק"א פיק"א[8]. במרץ 1947 הונח אבן פינה לבית כנסת בשכונה. בשכונה התגוררו אז כ-200 משפחות[5]. ביוני 1947 נפתח בשכונה בית פועלים[9]. במרץ 1952 נחנך בשכונה מבנה בית ספר בן ארבע כיתות[10]. בספטמבר 1952 התרחש עימות על השימוש במבנה בין הזרם הכללי שהשתמש בבניין עד אז, ולמדו בבית ספרו כ-200 תלמידים, לבין זרם העובדים שביקש להשתמש במבנה בתמיכת עיריית פתח תקווה שהיתה בידי מפלגות השמאל[11].
בסוף שנת 1976, הבאר הועברה לעיריית פ"ת ביחד עם הבית אשר בו התגוררה משפחת פנחס אשר נקרא עד היום "בית הבאר".
פתיחת גשר אם המושבות הביאה לעניין רב במגורים בשכונה ובעשור השני של המאה ה-21 החלה בה בנייה מחודשת של בתים צמודי-קרקע.
אזור התעשייה
אזור התעשייה נקרא על-שם שכונת המגורים בפתח תקווה השוכנת ממערב לו, ונקראה על שמו של משה יצחק מטלון, שנמנה עם מקימיה. שם נוסף של אזור התעשייה הוא "רמת סיב", עקב ריבוי מפעלי הסיבים ששכנו במקום בעבר. מאותה סיבה, אחד הרחובות הראשיים באזור התעשייה נקרא "הסיבים". האזור הוקם במחצית השנייה של שנות ה-40 של המאה ה-20 ביוזמת התאחדות התעשיינים בישראל[12].
אזור התעשייה משתרע על שטח של כ-2,000 דונם ופועלים בו כ-800 חברות ועסקים. אזור תעשייה זה הוא השלישי בהיקפו בפתח תקווה, אחרי קריית אריה וסגולה.
בין החברות הפועלות בקריית מטלון ניתן למנות את AIG, שומרה, בזק בינלאומי, 012, ECI, פורשה ישראל ושטראוס גרופ, טבע.[13]
לאחרונה התפתח בקריית מטלון מתחם בילוי ונפתחו בו פאבים, בתי קפה ומסעדות רבות. לב המתחם נמצא במזרח אזור התעשייה, ב"יכין סנטר", שמרכז מספר רב של בתי קפה ומסעדות.[14]
הערות שוליים
- ^ גן ברון מנשה, הארץ, 26 בפברואר 1935
גן ברון מנשה, דבר, 1 במרץ 1935 - ^ מר קרוסבי בפתח תקווה, הבוקר, 13 ביולי 1945
- ^ וילה מוכנה, הארץ, 13 באוקטובר 1944
רק וילות אחדות נותרו, הארץ, 6 בנובמבר 1944 - ^ 4.0 4.1 קרית מטלון, הבוקר, 6 בפברואר 1946
- ^ 5.0 5.1 הונח היםוד לבנין בית הכנסת בקרית מטלון, הבוקר, 26 במרץ 1947
- ^ 6.0 6.1 קרית מטלון, הד-המזרח, 7 בספטמבר 1945
- ^ פתח תקווה, שיעורי ערב לעברית, הד-המזרח, 27 באפריל 1945
- ^ ב"אם המושבות", הצופה, 5 בספטמבר 1946
- ^ נפתח בית פועלים בקרית מטלון, קול העם, 23 ביוני 1947
- ^ חונך בית ספר בקרית מטלון, חרות, 26 במרץ 1952
- ^ זרם העובדים חדר בכוח לביה"ס הכללי בקרית מטלון, חרות, 10 בספטמבר 1952
חוסל הסכסוך בקריית מטלון, מעריב, 14 בספטמבר 1952 - ^ סיור בבתי־חרושת בפתח־תקוה, קול העם, 18 בדצמבר 1947
- ^ יעל גל-און, רמת סיב: משרדים למכירה החל בגודל של 25 מ"ר ברוטו, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2018
- ^ אורי חודי, אושר בוועדה המחוזית: מרכז מסחר ותעסוקה בפתח-תקווה, באתר גלובס, 17 ביוני 2018
36814743קריית מטלון