אזור התעשייה ארז
אזור התעשייה ארז היה אזור תעשייה בסמוך למעבר ארז, אשר פונה בתוכנית ההתנתקות.
היסטוריה
בשנת 1970 הוקם ליד מעבר הגבול ארז (דאז מחסום ארז) אזור תעשייה, אזור התעשייה ארז על מנת לספק כוח עבודה זול למעסיקים הישראלים במקום וגם כדי להציע לתושבי רצועת עזה חלופת תעסוקה אשר באה עם שכר שהיה גבוה פי 3 מהמקובל ברצועה באותה תקופה.[1] באזור התעשייה הועסקו פועלים ישראלים ופלסטינים. בשנת 1972 היו באזור 11 מפעלים שבהם הועסקו כ-200 פועלים.[2]
בדצמבר 2003 הציג שר החוץ, סילבן שלום בוועידת המדינות התורמות תוכנית בשם "האג'נדה החיובית" שתוכננה במסגרת שיתוף פעולה עם מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, משרדי התמ"ת והחוץ, עיקרי התוכנית הייתה להקים סדרה של שבעה פארקים תעשייתיים בעזרת שיתוף פעולה בין ישראל להרשות הפלסטינית שיהיו מבסוסים על מודל אזור התעשייה ארז. דבר זה נבע בגלל העובדה שבניגוד לציפיות של גורמי מקצוע רבים באזור תעשייה ארז נוספו במהלך שלוש שנות האינתיפאדה השנייה (אשר באותה תקופה הייתה בשיאה) כ-50 מפעלים.[3]
בשיא פעילותו של אזור התעשייה היו בו כ-210 מפעלים, בתי מלאכה ומוסכים שהעסיקו כ-4,500 עובדים מרצועת עזה עם זאת בימים בהם הייתה מתיחות או במקרים בהם קיימת תקלה במחשבי מסוף הגבול בסמוך לאזור התעשייה מצטמצם המספר לכ-200 עובדים בלבד.[4]
בינואר 2004 התפוצצה מחבלת מתאבדת בכניסה לטרמינל מעבר הגבול ובכך גרמה למותם של 5 ישראלים אשר שהו במקום, בעקבות האירוע נסגר אזור התעשייה והעובדים אשר עבדו בו באותו הזמן נאלצו לחזור לביתם.[5]
במרץ 2004 הוחלט לסגור את אזור התעשייה לעובדים הפלסטיניים אשר היו חלק נכבד מכוח העבודה באזור התעשייה לאור המצב הביטחוני שהדרדר, חודשיים לאחר מכן נפתח מחדש אזור התעשייה לעובדים הפלסטיניים אך תוך זמן קצר נסגר בשנית. בגלל דברים אלו נגרמו למפעלים באזור נזק של כ-80 מיליון שקלים חדשים. בעקבות דברים אלו שר התמ"ת, אהוד אולמרט (לימים ראש ממשלת ישראל) החליט ביוני 2004 לפנות את אזור התעשייה ולפזר במספר אזורי תעשייה בדרום הארץ את המפעלים אשר איכלסו אותו, הדבר בא לאחר אישורה של ההחלטה על תוכנית ההתנתקות על ידי ממשלת ישראל ולאחר תקופה ממושכת של אי ודאות ביטחונית.[6]
נכון ליוני 2004 כמחצית מ-201 המפעלים שהיו באזור התעשייה היו בבעלות ישראלית אך העסיקו יחד עם היזמים הפלסטינים כ-4,000 עובדים פלסטינים וכן כ-350 עובדים ישראליים בכל אזור התעשייה.
תוכנית ההתנתקות
במקור שטח אזור התעשייה היה אמור להיות בחלקו בשליטה ביטחונית ישראלית (כמו השטח של יישובי צפון השומרון אשר פונו אזרחית אך לא צבאית), כך למשל במסמך שהציג חגי שובל, בעבר ראש ענף במפקדת תיאום וקישור ארז (אשר בסיסה היה צמוד לשטח אזור התעשייה) שאף הגיע לידי מספר בעלי עסקים, במסמך נקבע כי לפחות חלקו הצפוני של אזור התעשייה מתוכנן להישאר בשליטה ביטחונית ישראלית גם במסגרת הסדר קבע.
ביוני 2005 נפגש המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס עם מספר בכירים בלשכת המסחר הטורקית וכן עם אנשי עסקים מטורקיה אשר היו מעוניינים בניהולו וכן בהפעלתו של אזור התעשייה ארז לאחר שתבוצע תוכנית ההתנתקות, הגורמים לא שללו אפשרויות בהם הדבר יכלול העברת שלוחות של מפעלים בטורקיה אל אזור התעשייה, באזור התעשייה רצו הטורקים להכשיר אלפי עובדים פלסטיניים וכן עשרות מנהלים לעבודה במפעלים הטורקיים, הנושא עלה לראשונה בשיחות שקיים רג'פ טאיפ ארדואן (אז כיהן כראש ממשלת טורקיה) עם פרס במהלך ביקורו של ארדואן בישראל.[7]
כפיצוי לפינוי המפעלים בעת תוכנית ההתנתקות ניתנו כ-18 הלוואות לבעלי עסקים מתוך קרן מיוחדת שמינהלת סל"ע ניהלה, עם זאת לטענתו של אבי דואן, אשר באותה תקופה היה ראש צוות המשימה ליזמות ותעסוקה למפוני חבל עזה וצפון השומרון, דואן טען כי לא כולם קיבלו את הפיצויים אשר הובטחו להם, דואן הציג נתונים בהם צוין כי רק כ-5 מפעלים היו מטופלים באמצעות הלוואת גישור של מט"י, כ-4 מפעלים נוספים נמצאים בטיפול של רואה חשבון עצמאי בעזרת מימון מטעם מט"י ושני מפעלים נוספים קיבלו סיוע מול הבנקים לאחר שהפכו ללקוחות מוגבלים.[8]
במאי 2019 פורסם כי מספר גורמים במערכת הביטחון ממליצים על הקמת אזור תעשייה משותף אשר מפעליו יוכלו להעסיק כ-5,000 עובדים פלסטיניים במיקום אשר יהיה קרוב לאזור התעשייה במעבר קרני אשר ננטש כמה שנים קודם לכן, אזור התעשייה יהיה דומה לאזור התעשייה שהיה בעבר במעבר הגבול בארז שפונה במהלך תוכנית ההתנתקות, עם זאת לאור שיקולים ביטחוניים אם אכן יוחלט להקים מחדש אזור תעשייה מסוג זה הוא לא יוקם בשנית במעבר ארז אלא באזור מעבר קרני.[9]
קישורים חיצוניים
- דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: השיתוף באזורי התעשייה נכשל, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ יצחק יעקבי, עזה ללא יהודים, דבר, 8 באוקטובר 1970.
- ^ דוד מושיוב, התרחבות בתעשיה בגדה, דבר, 13 ביוני 1972.
- ^ קחו את ארז כדוגמה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2003
- ^ ניר חסון, באזור תעשייה ארז הישראלים והפלשתינאים כבר מרגישים את תוכנית ההתנתקות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2004
- ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, מחבלת מתאבדת התפוצצה במעבר ארז; 4 הרוגים, באתר ynet, 15 בינואר 2004
- ^ תני גולדשטיין ואטילה שומפלבי, אולמרט סוגר את אזור התעשייה ארז, באתר ynet, 8 ביוני 2004
- ^ הארץ, אנשי עסקים טורקיים מעוניינים בהפעלת אזור התעשייה ארז; נפגשו אתמול עם פרס, באתר TheMarker, 29 ביוני 2005
- ^ יעל גרוס, געגועים לארז, באתר nrg, 6 בספטמבר 2005
- ^ טל לב רם, חשיפה: מערכת הביטחון ממליצה להקים מחדש אזור תעשייה בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 1 במאי 2019
29058814אזור התעשייה ארז