אדגר אלן פו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
אדגר אלן פו (באנגלית: Edgar Allan Poe; 19 בינואר 1809 - 7 באוקטובר 1849) היה משורר וסופר אמריקני. אבי סיפור האימה, סיפורת המתח והספרות הבלשית.
ביוגרפיה
ילדותו
אדגר פו נולד ב-19 בינואר 1809 בעיר בוסטון, לדייוויד ואליזבת פו, זוג שחקנים. אביו היה בן למשפחה מכובדת מן הדרום, אך שיכור מועד שהתפרנס כשחקן נודד, ואימו הייתה בת למשפחת שחקנים ממוצא אנגלי. בהיות פו בן שנה נטש אביו את משפחתו וכעבור 15 חודשים נפטר. שנה אחרי כן התייתם פו גם מאימו, לאחר שמתה משחפת ב-8 בדצמבר 1811. פרנסיס אלן, שהייתה מיודדת עם אליזבת פו, ובעלה ג'ון, סוחר טבק אמיד מריצ'מונד, החליטו לגדל את פו משום שהיו חשוכי ילדים, אם כי לא אימצו אותו לבן לפי הדין. נראה שיראת הבריות שפקדה את פו מאוחר יותר בחייו צמחה מיחסו המשפיל של אביו המאמץ אליו כשהיה בגיל רך. יחד עמם עזב לאנגליה בשנת 1815 כדי לקדם את עסקיו של אלן. הוא נשלח על ידי אביו המאמץ ללמוד בסקוטלנד, אך הוחזר משם ללונדון על ידי אמו המאמצת כדי שילמד בקרבתה, בבית הספר המקומי בסטוק ניוינגטון.
תקופת לימודיו
בשנת 1820 שבו לריצ'מונד, וירג'יניה, לאחר שציפיותיו העסקיות של האב המאמץ לא נתגשמו. אז החל כותב שירים בחקותו את סגנונם של משוררים ידועים. בגיל 15 הכיר את אהבת חייו, אלמירה רויסטר. השניים בילו יחדיו שעות ארוכות. כדי שילמד דרך ארץ וגינוני נימוסין ביקשו אביו שיעשה את לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה אשר בשרלוטוויל, לשם נסע בשנת 1826 ללמוד שפות, שירה ומתמטיקה. כבר אז סבל פו ממצוקה כספית משום שאביו לא נתן לו די ממון לכל צרכיו. בשנתו הראשונה החל לשתות לשוכרה ונקלע לחובות לאחר שהפסיד כספים במשחקי קלפים, עד כי אביו המאמץ סירב כי ימשיך ללמוד שם. לעונש זה הצטרפה הידיעה כי אהובתו, אלמירה, שנשבר ליבה מהיעדרו של פו, התארסה לבסוף עם בחור אחר, וכל זאת משום שאביה הסתיר מפניה את מכתבי האהבה ששלח לה פו. כדי לגאול עצמו מרגשי נחיתות התחיל פו מתרברב שסיים את לימודיו בהצטיינות וכי סבו פרש מן הצבא בדרגת גנרל.
שירותו בצבא
מלא מרירות, עזב פו את ביתו בשנת 1827 ושב לבוסטון, כדי לפרסם את קובץ שיריו הראשון, ובהם "טמרליין" - המספר על מלך הטטארים שביקש להדביר את העולם כולו לרגלי אהובתו, אך בשובו כמנצח ממסעות כיבושיו גילה שאיבד את מולדתו. על מנת להתקיים התגייס לצבא בשם הבדוי אדגר אלן פרי והוצב במחנה בפורט מולטריי. ב-2 במרץ 1829 נסע לבקר את הוריו בריצ'מונד, אז נודע לו שאמו המאמצת מתה משחפת. אביו המאמץ ששמע על כך שבנו המאומץ היה לחייל פשוט, סייע לו להתקבל ללימודי קצונה ושלחו במאי 1830 לאקדמיה הצבאית "וסט פוינט" כדי שיקודם בדרגה, אך זאת רק לאחר תחנונים ארוכים מצדו של פו.
את ביתו קבע פו בבולטימור אצל דודתו מריה קלם, שם התגוררו גם ילדיה וירג'יניה והנרי, וסבתו ואחיו הנרי. אחותו, רוזלי, שנטרפה עליה דעתה לא נמצאה עוד עימם. בשנת 1831 הוא גורש מהצבא בשל בעיות משמעת. בעת ההיא כבר נשא אביו המאמץ אישה חדשה, אך שנה מאוחר יותר מת גם הוא, מבלי שהזכיר את פו בצוואתו.
צרותיו ומחלתו
בשנת 1832 התיישב פו בריצ'מונד והתפרנס מעריכת עיתון מקומי. ב-22 בספטמבר 1835 נשא את דודניתו בת ה-13, וירג'יניה קלם. הוא החל לפרסם ספרי שירה וכתב סיפורים קצרים בעודו משתמש מדי פעם באופיום ובאלכוהול. מחמת עוניו החל מבקש לו משרה בנדודיו מעיר לעיר. תחילה נסע הזוג הצעיר לניו יורק ואחר עברו לגור בפילדלפיה, שם עבד גם כמבקר ספרות ופרסם רשימות בעיתונים אחדים. בשנת 1842 חלתה רעייתו בשחפת ופו לקח אותה עמו לגור בניו יורק כדי להקטין את מצוקתם, אך הדלות לא עזבה אותם. בשל מצבו הרעוע, החלה הידרדרות בנפשו והוא התמכר לשתיית משקאות חריפים וסבל מכך עד מותו.
למעט אושר זכה כאשר התפרסמה בהצלחה הפואמה "העורב" בשנת 1845, אולם ממון רב לא ראה מכך, והזוג המשיך להתקיים בעוני רב. כדי להקל על סבלה של אשתו, עברו השניים להתגורר בפורדהאם, אולם ב-30 בינואר 1847 היא נפטרה ממחלתה. ביולי 1849 שב לריצ'מונד ובחודשים האחרונים של חייו עוד הספיק להתרועע עם אהבת נעוריו, אלמירה שלטון, שהתאלמנה מבן זוגה, ואף זכה להתארס לה, אולם הרעלת הכוהל בגופו הביאה לבסוף גם למותו.
עד ימינו לא ברור דיו מה התחולל בימיו האחרונים. ידוע כי ב-27 בספטמבר נכח בהרצאה בעיר בוסטון. בדרכו לניו יורק התעכב בבולטימור. שישה ימים אחרי כן, ב-3 באוקטובר, הובהל מכר ותיק שלו לבית החולים, שם סופר לו כי מצאו את פו שרוע באחד הרחובות לבוש בבגדים לא-לו על גופו וממלמל מילים חסרות פשר. ב-7 באוקטובר 1849 נפטר בבית החולים (the Washington Medical College) בגיל 40. בעיתונים נכתב כי מת בעקבות דלקת במוח, מה שהיה מקובל באותה עת כלשון נקייה למוות "לא מכובד" כתוצאה מאלכוהוליזם.
יצירותיו
אדגר אלן פו ייזכר לעד בשל שירי האהבה שכתב והסיפורים הקודרים ומלאי המסתורין שחיבר. שירתו מעוררת רגשות עזים, ומתאפיינת בקצב מיוחד עד כי שארל בודלר, אבי השירה המודרנית, נהג לעיין בה מדי יום. הסבל והבדידות בחייו באו לידי ביטוי ביצירה אחוזת ביעותים ודמוית חלום בלהות. סיפוריו מלאי הזיות וחודרים לעולמם של טרופי הדעת, מביעים את פחדם וכאבם ומתארים סיוט מתמשך שלא נגמר. תחת השפעת האופיום נבר בתת הכרתו ושלף מתוכה חרדות עמוקות אודות השתוללות מגפות, עינויים במערות קבורה וכאב חסר גבולות בעולם הזה.
סיפוריו של אדגר אלן פו זכו לפרסום רב, והשפיעו על סופרים ומשוררים כגון ארתור קונאן דויל וגי דה מופאסאן.
מסיפוריו הידועים:
- "חיפושית הזהב" ובו מסופר על אדם אחד שגילה כתב עתיק ועליו הודעה שנכתבה בלשון סודית ומשפענח את כתב הסתרים גילה מטמון של שודדי ים.
- "הרציחות ברחוב מורג", הסיפור הבלשי הראשון שנכתב אי פעם ובו מסופר על בלש החוקר פרשת רצח מסתורי ומוזר.
- "הבור והמטוטלת" ובו מסופר על אדם הנמצא במרתף עינויים ומרותק למיטתו כאשר מעליו נעה מטוטלת בעלת להב חד היורדת מטה אט אט ומאיימת להורגו.
- "מסיכת המוות האדום" ובו מסופר על נשף המתקיים בעולם רדוף אסונות ומחלות עד אשר חודרת למסיבה מגפה מבחוץ.
- "תעלומת מארי רוז'ה" ובו מסופר על רצח אשה בפריס, על בסיס תעלומת הירצחה של מארי רוג'רס בניו-יורק. פו הציע את פתרונו לתעלומה ולאחר שהוכיח את אמיתותו, הסתייעה המשטרה בניו-יורק בחישוביו כדי ללכוד את הרוצח.
- "הרפתקאותיו של ארתור גורדון פים" (The Narrative of Arthur Gordon Pym).
- "חבית האמונטילאדו" בו המספר, מנטרסור, משכר את אורחו ביין נדיר ואז, כנקמה על עוול מלפני שנים רבות, כולא אותו ומותירו למות בתוך כוך במרתף מאחורי קיר שהוא בונה.
- "מפלת בית אשר" בו מוצג קשר וזהות חולניים בין בית אשר - הבניין עצמו, ובית אשר - המשפחה. חברו של האחרון לבית אשר בא לבקרו, ושם מגלה שאשר עצמו ואחותו חולים שניהם במחלה נטולת הסבר. הוא מסרב לקבל את הסברו של אשר שזוהי גסיסתו של בית אשר כולו, ומפציר בו לנטוש את הבית. בסיום, אחרי שאחותו של אשר (שנפטרה בינתיים) קמה מקברה ומהלכת בבית, המספר נמלט ומאחוריו בית אשר מתמוטט ברעש גדול. הסיפור היווה בסיס לסרט ואופרה.
- "הלב המסגיר" סיפור המספר על אדם מטורף (המספר) אשר התוודה כי רצח אדם זקן שהכיר ואהב, רק משום שעינו שלדעתו נראתה כמו עין נשר, החרידה אותו. המספר טוען שהוא לא מטורף ומספר על מעשיו עד להתוודותו.
עם שיריו הנודעים נמנים:
באחת הפעמים חיבר פו פרק משלו בעלילות סינבאד המלח, כהמשך לאגדות "אלף לילה ולילה". הנסיכה שחרזאדה הייתה מתחילה לספר למלך בכל לילה סיפור דמיוני חדש ורווי פלאות וממשיכה אותו רק בליל המחרת כדי שלא יערוף את ראשה כדרך שנהג עם כל נשותיו. פו התחכם לאגדה ושזר בסיפורו המצאות פרי תקופתו כמו קטר הרכבת, כדור פורח ושאר גילויים חדשים. בראות המלך - לפי פו - כי הסיפור דמיוני מדי, ציווה לערוף את ראשה של אשתו בטענה כי נפשה התערערה והיא חוזה, במוחה רדוף השדים, בדותות דמיוניות מדי. הייתה זו דרכו של פו להסב את תשומת לבה של החברה בדבר האמיתות שכביכול נותנת היא בהן את אמונה וכי לא כל דבר אשר נראה לגבינו כמעוות, דמוי טירוף או שאינו אחוז היטב במציאות הקיומית, רחוק הוא, בסופו של דבר, גם מן האמת של חיינו.
אדגר אלן פו חיבר גם מאמרים רבים בנושאים מגוונים ומסות ביקורת נוקבות. שניים מן המאמרים המפורסמים שלו בנוגע לשירה הם:
- "העקרון הפואטי" – "האני מאמין" של פו בנוגע לכתיבת שירה.[1]
- "הפילוסופיה של החיבור"[2] – הסבריו של פו בדבר הדרך בה כתב את "העורב", תוך כדי שימוש בעקרונות כתיבת השירה שלו.
בתרבות
דמותו של פו היוותה השראה לדמות הבינה המלאכותית בסדרה פחמן משודרג.[3]
תרגומים לעברית
- העורב, בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
- אנבל לי, בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
- העורב ושירים אחרים, תרגמה חנה ניר, הקיבוץ המאוחד, 1997.
- הבור והמטוטלת - סיפורי אימה ומסתורין, תרגם אברהם יבין, אחרית דבר: בתיה גור, הוצאת עם עובד, 1997.
- הרציחות ברחוב מורג וסיפורים אחרים, תרגמה שירלי אגוזי, הוצאת עם עובד ואמנות לעם, 2008.
- מצב ביש וסיפורי אימה אחרים, תרגם עודד וולקשטיין, הוצאת פרדס, 2010.
- המכתב הגנוב ואחרים, תרגמה אלינוער ברגר, הספריה החדשה, 2010.
- מעשיה ירושלמית, תרגמו אלעד אהרן, יהודה ויזן, אחרית דבר והערות: אלעד אהרן, "דחק" ג', 2013.
- הפילוסופיה של הרהיטים, תרגמה ענת שפירא, "דחק" ג', 2013.
- העקרון הפואטי - שלוש מסות, תרגם ידידיה פלס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
- סיפורים ושירים בתרגום אהרן אמיר, דליה אפרת ועמיחי גיל, "שבו" 4, 2000.
לקריאה נוספת
- עודד וולקשטיין, אני אומר לכם שאני מת! מסה על אדגר אלן פו, רסלינג, 2016[4]
- דוד גורביץ', הבלש כגיבור תרבות: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, פרק ב - תבונה, שיגעון ופיוט בעולמו של אדגר אלן פו, עמ' 62–86.
- שמעון אדף, מצולת הצל והצלילות - אחרית דבר בספר "הרציחות ברחוב מורג וסיפורים אחרים", הוצאת עם עובד, 2007
ראו גם
- העורב
- אנבל לי
- חלום בתוך חלום
- פו - מכתש פגיעה שנקרא על שמו
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: אדגר אלן פו |
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:אדגר אלן פו |
- כתבי אדגר אלן פו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אדגר אלן פו, באתר אימגו
- גיטה אבינור, "העורב השחור והאהובה המתה", הפורטת על הפסנתר הכחול: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1974.
- אריאנה מלמד, המוות יאה לו, באתר ynet, 16.10.03
- רות אלמוג, בא מן החושך ונעלם בחושך, באתר הארץ, 26/02/09
- דורי מנור, על אדגר אלן פו וסטפאן מלארמה, מבוא לשירת מלארמה, מתוך הספר "הרעם האילם - מבחר משירי סטפאן מלארמה", תרגם והוסיף מבוא והערות: דורי מנור, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011
- שלמה שמיר, עכבר העיר אונליין, שנה אחרי מותו, אדגר אלן פו זכה להלווייה מכובדת, באתר הארץ, 12.10.2009
- סטפאן מלארמה, קבר אדגר אלן פו, באתר הארץ, 06/11/09
- דרור משעני, אדגר אלן פו והחלומות האפלים של המודרניות, באתר הספריה החדשה, 10/05/10
- יצחק לאור, נקמת הפנטסיה בקוראיה הנאורים, באתר הארץ, 27/08/10
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אדגר אלן פו, באתר iCast, 21 בפברואר 2012
- טרנס רפרטי, ניו יורק טיימס, בעקבות "העורב": סרטים בהשראת יצירות אדגר אלן פו, באתר הארץ, 15 במאי 2012
- נועה מנהיים, אדגר אלן פו - האיש שהמציא את הבלש, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2013
- קרן אלקלעי גוט, תעלומת מותו וקבורתו של אדגר אלן פו, באתר הארץ, 16 בפברואר 2014
- רשימת תרגומים לשירים של אדגר אלן פו באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
מכּתביו בתרגום לעברית:
- ארץ החלומות, בתרגומו של ראובן אבינעם באתר עוזי דורנאי.
- אדגר אלן פו, המכתב שנגנב, באתר ynet, 25 בדצמבר 2007
- nrg מעריב, פרק מספר: "החתול השחור", אדגר אלן פו, באתר nrg, 10 במאי 2010
- מאנגלית: יהונתן דיין, דממה; מעשייה מאת אדגר אלן פו, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 1 ביוני 2017
על תרגומי כתביו לעברית:
- דרור משעני, החקירה תימשך, באתר הארץ, 06/02/08
- יצחק לאור, למצוא את האמת הגלויה, באתר הארץ, 20/08/10
- לילך לחמן, אדגר אלן פו, אמן המוות, באתר הארץ, 22/09/10
הערות שוליים
- ^ Edgar Allan Poe, The Poetic Principle
- ^ Edgar Allan Poe, The Philosophy of Composition
- ^ "Poe". Altered Carbon Wiki (באנגלית). נבדק ב-2018-03-04.
- ^ מוטי פוגל, בתהומות של אדגר אלן פו, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2016
25891734אדגר אלן פו