נתניאל הות'ורן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. נתניאל הות'ורן (באנגלית: Nathaniel Hawthorne‏; 4 ביולי 1804 - 19 במאי 1864) היה סופר אמריקאי.

ביוגרפיה

נתניאל הות'ורן נולד בסיילם, מסצ'וסטס למשפחה פוריטנית ותיקה בניו אינגלנד. הוא צאצא של ויליאם הות'ורן שהיה ידוע ברדיפתו את הקווייקרים, ושל בנו, ג'ון הות'ורן, שהיה אחד השופטים במשפטי ציד המכשפות בסיילם בשנת 1692^[1]. מעשיהם של אבות-אבותיו העיקו על מצפונו של הות'ורן. תחושות האשם שחש באו לידי ביטוי בהתקפותיו על הפוריטניות ובנושאים בהם עסק בסיפוריו, כגון מוסר, חטא, עונש וכפרה.

אביו של הות'ורן היה קברניט באונייה והוא מת בים בשנת 1808 מקדחת צהובה. אימו גידלה אותו בבדידות יחסית. בין השנים 1821–1824 למד בקולג' בודואין שבמיין, שם התיידד עם הנרי וואדסוורת' לונגפלו ועם פרנקלין פירס שהיה לימים הנשיא ה-14 של ארצות הברית. בקולג' החל הות'ורן לכתוב את הרומן הראשון שלו Fanshawe, רומן בוסר אשר הגיבור בו דומה מבחינות רבות לסופר עצמו.

כשסיים את לימודיו ב-1825 חזר הות'ורן לחיות עם משפחתו בסיילם. הוא התחיל לכתוב רשימות היסטוריות וסיפורים אלגוריים. ב-1828 פרסם בעילום שם ועל חשבונו את הרומן Fanshawe, אבל מאוחר יותר התחרט על כך וניסה להשמיד את העותקים שלא נמכרו. הרומן לא זכה להתייחסות כלל, והות'ורן לא הצליח למצוא מוציא לאור לאוסף הסיפורים שכתב Seven tales of my native land.

ב-1836 עבר הות'ורן לבוסטון. לתקופה קצרה היה עורך של כתב עת שלרוע מזלו הגיע באותה שנה לכדי פשיטת רגל. שנה אחר כך השתפר מצבו הכלכלי בזכות פרסום קובץ הסיפורים Twice-Told Tales, שנמכרו ממנו יותר מאלף עותקים תוך שנה. הוא התחיל לרכוש מוניטין כסופר, אך למרות זאת התחיל לעבוד בבית המכס, תחילה בבוסטון ואחר כך בסיילם, משרה שפוטר ממנה בשנת 1849. הרומנים שכתב, בייחוד "אות השני", ביססו את מעמדו של הות'ורן כסופר חשוב בתקופתו.

ב-1842 נשא לאישה את סופיה פיבודי, מאיירת במקצועה ובעלת השקפה טרנסצנדטליסטית. הם חיו במשך שלוש שנים בקונקורד שבמסצ'וסטס, כשבין שכניהם בקונקורד היו ראלף וולדו אמרסון והנרי דייוויד תורו. לזוג נולדו שלושה ילדים, ובנם ג'וליאן היה לסופר בעצמו, שבין יצירותיו ניתן למנות את "גיזת הזהב".

במרץ 1853 קיבל את משרת הקונסול בליברפול ובמנצ'סטר והוא נסע לאנגליה עם משפחתו. בזמן שהותו באנגליה לא כתב רומנים נוספים, אך ניהל רשימות מפורטות על חייו באנגליה ועל מסעותיו בצרפת ובאיטליה. בשנת 1860 חזר למסצ'וסטס, והמשיך לכתוב עד מותו. הות'ורן מת ב-19 במאי 1864 בפלימות', ניו המפשייר כשהיה במסע בהרים עם ידידו פרנקלין פירס. כמה מספריו הלא גמורים פורסמו לאחר מותו.

יצירתו

הות'ורן ידוע כיום בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים הרבים וארבעת הרומנים העיקריים שכתב בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19. הרומנים הם: "אות השני" (1850), "הבית בעל שבעת הגמלונים" (1851), The Blithedale Romance שיצא ב-1852, וThe Marble Faun שפורסם ב-1860.

לסיפורים הקצרים שלו קרא "מעשיות" (Tales). הות'ורן פרסם מספר רב של סיפורים בעילום שם ובשמות עט בכתבי-עת כמו The New-England Magazine ו- The United States Democratic Review. בשמו חתם על יצירתו רק ב-1837 כשיצא לאור קובץ הסיפורים Twice-Told Tales.

עיקר יצירתו של הות'ורן ממוקמת בניו אינגלנד. ניתן לקרוא רבים מסיפוריו הקצרים כאלגוריות מוסריות המושפעות מהרקע הפוריטני שלו. הסיפור Ethan Brand מספר על אדם היוצא לחפש את החטא שאין עליו מחילה, ותוך כדי חיפוש מבצע אותו. אחד הסיפורים היותר מפורסמים שלו "כתם הלידה" The Birth-Mark הוא על רופא אשר מסיר סימן לידה מפניה של אשתו, ניתוח שמביא למותה. הסיפור The Maypole of Merrymount מתאר מפגש בין פוריטנים לכוחות אנרכיה והדוניזם.

הות'ורן היה מיודד תקופה קצרה עם הסופר הרמן מלוויל. הם נפגשו בפיקניק שערך ידיד משותף ב-5 באוגוסט 1850. מלוויל קרא זמן קצר לפני כן קובץ סיפורים של הות'ורן, Mosses from an Old Manse, ושיבח אותו במאמר "הות'ורן ומשה שלו". מלוויל העריץ את הות'ורן והקדיש לו את הרומן מובי דיק. המכתבים של מלוויל להות'ורן מספקים הבנה לגבי חיבור "מובי דיק". המכתבים של הות'ורן למלוויל לא שרדו.

אדגר אלן פו כתב ביקורת חשובה אך לא מחמיאה על קובצי הסיפורים של הות'ורן. הסופר הנרי ג'יימס כתב ביוגרפיה וביקורת ספרותית על יצירתו של הות'ורן.

ספריו שתורגמו לעברית

"אות השני" (The Scarlet Letter)

תרגם דב יחיאלי (תל אביב: עם עובד, תש"י)
תרגמה אביבה גורן (תל אביב: בר, 1984)
תרגמה סיגל אדלר (ירושלים: כרמל, תשס"ג 2003)

"ראש נוצה" - סיפור קצר (Feathertop)

עיבדה טלי רוזין (תל אביב: זמורה-ביתן, תשנ"ח 1998)

"גן העדן של הילדים" (The Paradise for Children)

תרגם מ' בן-אליעזר (תל אביב: אגדת הסופרים על ידי מסדה, 1945)
תרגם יותם ראובני (תל אביב: נמרוד, 2002)

"סיפורים מופלאים מספורי אנגלווד" (Tanglewood Tales)

תרגמה ג' אריוך, ציורים: ואן אבה (ירושלים – תל אביב: מ' ניומן, תשכ"ט 1968)

שלושה סיפורים שסופרו : הניסוי של דוקטור היידגר, השטן בכתב היד, גודמאן בראון הצעיר

תרגום: יהונתן דיין, רישומים: סולומון כרמי, (רעננה: אבן חושן, תשע"ח 2018)

לקריאה נוספת

נתניאל הות'ורן, שאר בשרי רב-סרן מולינו (תרגם מאנגלית, העיר והוסיף אחרית-דבר: אריאל קריל), "דחק" - כתב עת לספרות טובה, כרך ב'
הרמן מלוויל, נתניאל הות'ורן - האיש הקטן של אתמול (מאנגלית: ענת שפירא), "דחק" - כתב עת לספרות טובה, כרך ב'

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נתניאל הות'ורן
טקסט בוויקיטקסט: כתם הלידה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתניאל הות'ורן