פאול קור
 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1926 כ"א באב ה'תרפ"ו |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 2001 (בגיל 74) ב' בסיוון ה'תשס"ב בית העלמין קריית שאול, תל אביב, ישראל |
פאול קור (קורנובסקי) (1 באוגוסט 1926, כ"א באב ה'תרפ"ו - 24 במאי 2001, ב' בסיוון ה'תשס"ב) היה צייר, מעצב גרפי, סופר ילדים ומאייר ישראלי.
ביוגרפיה
נולד בשם פאול קורנובסקי בפריז שבצרפת למשפחה שהיגרה לשם מפולין. הוא גדל בבית יהודי-חילוני. אביו, יצחק, חייט במקצועו, נספה בשואה ופאול הנער הוברח במהלך המלחמה, יחד עם אחיו, לז'נבה שבשווייץ, שם שהה כפליט בבית מחסה לילדים יהודים עד לסיום המלחמה.
בזמן זה למד ציור וגרפיקה בבית הספר הגבוה לאמנות בז'נבה ובהמשך בבית הספר לאמנויות-יפות בפריז שם למד ציור כרזות אצל פול קולן (אנ').[1]
עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 עלה לישראל, וגויס לצה"ל כמתנדב מח"ל. הוא נשאר בישראל לאחר שנישא לפנינה טובבין, אותה הכיר בצבא. פאול קור שמר על שם משפחתו "קורנובסקי" אך השתמש בשם "קור" כשמו האמנותי.
קריירה
פאול קור היה אומן רב-גוני. התמונות המאפיינות אותו מביעות תנוחות גוף מסוגננות, הפנים מביעים צער, שמחה, חרדה, עצב, פליאה ושמחת חיים. במלאת 10 שנים למותו הוצגה תערוכה מציוריו ועבודותיו השונות ב"יד לילד" בקיבוץ לוחמי הגטאות.
מבקר האמנות אליק מישורי כתב על סגנון ציוריו של קור כי "הציור של פאול קור גורם לשוב ולהיזכר בהגדרה הרנסאנסית הרואה בציור "שירה אילמת", הדמויות המאכלסות את ציוריו מנגנות מוזיקה אילמת" (הכוונה לדמויות הפנטומימאים בציוריו)[2].
ציוריו הוצגו בפריז עיר הולדתו, באוסלו שבנורווגיה, בלונדון, בישראל בגלריה רוזנפלד, ביד ושם, במוזיאון פתח תקווה וב"יד לילד" שבמוזיאון בית לוחמי הגטאות.
בנוסף לפעילותו כצייר, עסק קור שנים רבות באיור ובעיצוב גרפי. הוא עיצב חלק משטרות הכסף של מדינת ישראל ובוליה, ועסק גם בעיצוב ובהפקת חוברות של כרזות בישראל ובצרפת. ב-1968 זכה ספרו המאויר ונטול הטקסט Tete a queue בפרס "הספר היפה" בצרפת, ואף הוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בפריז.
תמונת השמן "הצ'ליסט" מוצגת ב"יד לילד", מוזיאון בית לוחמי הגטאות, ליד כל ספרי הילדים שסיפר וצייר. במוזיאון יד ושם בירושלים נמצאות מספר עבודות, תמונות שמן וגרפיקה שיצר בנושא השואה. באוסף מוזיאון ישראל ירושלים נמצאים שני מונוטייפים שלו מ-1995.
פאול קור זכה במספר פרסים בארץ ובעולם. בין היתר זכה עבור כרזה לקידום תיירות שיצר, בפרס "סירנת הזהב" בתחרות הבינלאומית הרביעית לכרזות תיירות במילנו, איטליה ב-1966.[3]
בתחילת שנות ה-70 צייר ועיצב קור את הסדרה האחרונה של שטרות הלירה הישראלית, שהייתה הבסיס לסדרת השטרות הראשונה של השקל. על השטרות שעיצב מופיעים דיוקנותיהם של דמויות חשובות במימוש החלום הציוני: הנרייטה סאלד (5 לירות ישראליות), משה מונטיפיורי (10 לירות ישראליות), חיים ויצמן (חמישים לירות ישראליות) והרצל (מאה לירות ישראליות).
ספרי ילדים
החל משנת 1974 התמקד קור בציור ואיור ספרי ילדים. משנות השמונים נחשב קור לאחד מסופרי הילדים הפופולריים והאהובים בישראל[4]. המאפיין הבולט בספרי הילדים של קור הוא שילוב בין הטקסט שכתב לבין החזות הוויזואלית הצבעונית. ב-1986 הוציא בהוצאת כתר את הספר "הדג שלא רצה להיות דג", המשלב אפקט של דמויות משתנות. בהמשך כתב ואייר את "סיפור הנץ". בספרו הידוע ביותר "כספיון הדג הקטן" בהוצאת "דביר" כיכב לראשונה דג קטן ומוכסף שהיה לדמות המזוהה ביותר עם פועלו כסופר ילדים. על הרעיון לספר אמר:
על השולחן בסטודיו שלי הייתה מונחת קופסת סיגריות פתוחה, וקרן שמש נפלה על נייר כסף ונצצה בתוכו ובאלפית שנייה נולד אז הרעיון לכתוב סיפור על דג כסף
— [5]
"כספיון" זכה בפרס האיור ע"ש בן יצחק באגף הנוער של מוזיאון ישראל בירושלים. הספר הפך בהמשך לסדרה בת שלושה ספרים (הספרים הנוספים בסדרה הם "כספיון בסכנה" ו"המסע הגדול של כספיון").
בנוסף, הוציא פאול קור בהוצאת "זמורה ביתן" את הספר "גן החיות הקסום" שקיבל את פרס נחום גוטמן לאיור מעיריית תל אביב. לאחר מכן התפרסמו בהוצאת "כנרת זמורה ביתן" ספרי ילדים נוספים פרי עטו. אל "כספיון" הצטרפו, בין השאר, "בן בן והגוזל", "הפיל שרצה להיות הכי", "השולטן שרצה לעוף", "הילד שאהב את הירח", "פרח פרח, אל תבכה", "צפרדעון לך לישון", "הצבע הכי יפה בעולם", "המטפס הקטן והפרח הזוהר" וסיפורים מאוירים נוספים. מספר ספרים הפכו לקלטות DVD והומחזו להצגות ילדים.
חיים אישיים
פטירתו
בשנת 2001 נפטר פאול קור מסרטן הריאות, בגיל 75. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול שבתל אביב. הותיר אחריו את אשתו פנינה ושני בנים ושמם יורם ורן.
הנצחתו
ביוני 2008 נקרא על שמו רחוב בתל אביב, העיר בה יצר ופעל רוב ימי חייו.
לאחר פטירתו הפיקה משפחתו שני סרטי אנימציה המבוססים על ספריו: "הפיל שרצה להיות הכי" ו"כספיון".
בשנת הלימודים התשע"ד, הקימה עיריית פתח תקווה בית ספר על שמו, בשכונת אם המושבות. טקס הפתיחה המרשים היה במעמד הנהלת עיריית פתח-תקווה, מנהלת ומורי בית הספר, ומשפחת קורנובסקי-קור.
ספרים שכתב
- Tete a queue מראש ועד זנב (בצרפתית).
- בן-בן והגוזל
- לפעמים
- הפיל שרצה להיות הכי
- הילד שאהב את הירח
- גן החיות הקסום
- כספיון הדג הקטן
- כספיון בסכנה
- המסע הגדול של כספיון
- הדג שלא רצה להיות דג
- היכן העכבר?
- פרח, אל תבכה
- הסולטאן שרצה לעוף
- סיפור הנץ
- יופי של עולם
- העורב והשועל
- הצבע הכי יפה בעולם
- צפרדעון לך לישון
- המטפס הקטן והפרח הזוהר
- 2 ספרים עבור חברת התרופות מרק. לקידום תרופות לילדים.
- ילד פלסטר
לקריאה נוספת
- דוד טרטקובר (עורך), פאול קור - מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים, הוצאת כנרת - זמורה ביתן, 2006.
- סבינה שביד, "פאול קור - האמן ויצירתו", מעגלי קריאה 27, עמ' 81-77.
- "פאול קור - האיש שצייר חלומות", הארץ 26/5/2006.
-
בול "כור המחקר הגרעיני" משנת 1960 בעיצובו -
שטר בן 10 לירות בעיצובו -
כרזת יום העצמאות 1963 בעיצובו
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פאול קור |
אתר האינטרנט הרשמי של פאול קור- רשימת הפרסומים של פאול קור, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פאול קור -התערוכה לזכר השואה. 6 תמונות לזכר ששת המליונים.בחסות מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית)
- אוסף הכרזות של פאול קור
- הבולים שעיצב קור
- פאול קור מצייר - תערוכה במוזיאון פתח תקווה לאומנות בבית יד לבנים.
- "התמונות של פאול קור" - תערוכה ב"יד לילד" מוזיאון בית לוחמי הגטאות
- פאול קור בתערוכת "כאן ביתי: ניצולי השואה בישראל", באתר יד ושם
ז'נאן בסול, ספר ילדים מאויר מציג את המתח שבין שלום למלחמה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2017
הערות שוליים
- ^ סופי קאן, פאול קור - המיליונר על הנייר, מעריב, 19 בינואר 1979
- ^ אליק מישורי, "שירה אילמת" - הציור של פאול קור, בתוך: דוד טרטקובר (עורך), פאול קור - מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים, 2006, עמ' 77
- ^ רשימה מלאה של הפרסים ב: דוד טרטקובר,"פאול קור מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים", עמוד 23
- ^ ראו: דוד טרטקובר (עורך), פאול קור - מעצב, צייר ומחבר ספרי ילדים, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2006, עמוד 165
- ^ ע' כהן-ורדי, אבא של כספיון, ידיעות אחרונות, 23 בפברואר 2003
25545800פאול קור