זלדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זלדה
לידה כ"ו בסיוון תרע"ד
יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה כ"ח בניסן תשמ"ד (בגיל 69)
ישראל ישראלישראל
שם לידה שיינא זלדה שניאורסון
עיסוק שירה
יצירות בולטות לכל איש יש שם
פרסים והוקרה פרס ביאליק לספרות יפה
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
כתובת השיר "לכל איש יש שם", אחד משיריה הנודעים, בבית הקברות בשפיים

שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי (כ"ו בסיוון תרע"ד, 20 ביוני 1914כ"ח בניסן תשמ"ד, 30 באפריל 1984), המוכרת בשם זֶלדָה, הייתה משוררת ישראלית. היא מוכרת, בין השאר, בזכות שירה לכל איש יש שם.

ביוגרפיה

שנותיה הראשונות

זלדה נולדה בעיר יקטרינוסלב שבאימפריה הרוסית (בימינו דניפרו שבאוקראינה) לרחל, בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"ץ) מחשובי רבני חב"ד ובנו של רבי פרץ חן מרבני משפחת חן, ולרבי שלום שלמה, רב ידוע מצ'רניגוב, בנו של רבי ברוך שניאור שניאורסון[1].

דמות אביה, שהיה צאצא של ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי של חב"ד[1], ואחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של האדמו"ר השביעי והאחרון של חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ודמות סבה (הרד"צ חן) שנפטרו בעודה צעירה, השפיעו רבות על נפשה. זלדה הייתה בת יחידה, ולפיכך אמרה בכל בוקר בשנת האבל קדיש על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מליובאוויטש האחרון, היא גדלה בחצר חב"דית ושמרה על קשר הדוק עם בן דודה.

בארץ ישראל

ב-17 במאי 1925, כשהייתה זלדה בת 11 עלתה המשפחה לארץ ישראל דרך נמל יפו באונייה "איליץ'", שהפליגה מאודסה ועליה כ-250 עולים. המשפחה התיישבה בירושלים, את הבקשה לעלייתם של הסב, ההורים וזלדה הגיש ביולי 1924 קרוב משפחתם, עו"ד ד"ר א. הילמן, דרך הרבנות הראשית לארץ ישראל וזו פנתה מיד למושל המחוז לאור הבטחת הנציב העליון לתת לרבנים הנמצאים תחת לחץ הסובייטים רישיון לעלייה. הילמן לקח על עצמו גם לדאוג למחייתו של הסב בן ה-75. בירושלים למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה במשפחה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות "מזרחי", שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. בהמשך, עסקה בהוראה בירושלים. לימדה בבתי הספר "רוחמה" ו"חברת הילד". היא עברה לתל אביב ולמדה ציור, אחר כך עברה לחיפה ולימדה ילדים בעלי צרכים מיוחדים, יחד עם פרופסור נחמה ליבוביץ. בכרמל פגשה את חיים מישקובסקי, בעלה לעתיד.

ב-1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי, בנו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי ונכדו של הרב יצחק בלאזר, מראשי תנועת המוסר. הוא היה בוגר ישיבת חברון, שעבד כפקיד וכרואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים. השניים התגוררו בירושלים בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם – בבית האבן הישן, שעל אודותיו כתבה מספר שירים. לאחר מחלה ממושכת נפטר בעלה ב-1971 בגיל 62[2]. היא הקדישה לו רבים משירי הקובץ השני, "הכרמל האי-נראה", שם פגשה אותו לראשונה. בשנת 1976 עברה זלדה להתגורר ברחוב הקליר, בשכונת שערי חסד בעיר[3].

זלדה נפטרה במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשמ"ד (1984).

יצירתה

שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון במדורים ספרותיים של עיתונים בישראל. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא לאור קובץ שיריה הראשון, פנאיהוצאת הקיבוץ המאוחד). קובץ זה הודפס ב-14 מהדורות ובאלפי עותקים (7). חלק מיצירותיה נלמדות במסגרת תוכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים בישראל (למשל השיר מקום של אש).

בשונה מבני דורה, כגון נתן אלתרמן ולאה גולדברג, שירתה של זלדה איננה מחורזת ושקולה, אלא כתובה בסגנון חופשי. השפעת תנועת החסידות ניכרת בשיריה, המאופיינים באווירה של חתירה לקדושה ולנשגב, שאותם ביקשה למצוא בחיי היומיום, כמו ברגעי הארה והתגלות פנימית. בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של הסיפור החסידי.

זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות העברית לדורותיה, לאנשים צעירים שבאו להתעניין ביצירתה, ובכלל זה, ידידים חילוניים רבים.

באמצעות עזה צבי נוצר קשר בין זלדה ליונה וולך הצעירה, ולמעשה וולך היא זו שהביאה להדפסת שיריה של זלדה[4].

וולך וזלדה הופיעו יחד בערבי הקראת שירים בצוותא. אולם בעקבות שירה של וולך "תפילין", בעיתון 77, שבו אוזכרו תשמישי קדושה בהקשר לא ראוי, ולאחר חילופי דברים סוערים ומתוקשרים, נותק ביניהן הקשר.

זלדה שלחה ידה גם בציור והרבתה בציורי דיוקנאות.

בסוף שנת 2020 התגלו שמונה שירים מפרי עטה ובכתב ידה של זלדה אשר לא פורסמו מעולם[5].

ספריה

ספרי השירה של זלדה, שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו), ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב. הקבצים "פנאי", "הכרמל האי-נראה" ו"אל תרחק" ראו אור גם בכרך אחד שראה אור במספר מהדורות מ-1975. לאחר מותה קובצו כל הספרים לכרך אחד, שכותרו: שירי זלדה.

פרסים

הנצחה

לאחר מותה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה ("המשוררת זלדה") בשכונת רמות שבעיר. רחובות נוספים קרויים על שמה בפתח תקווה, בכפר סבא, בקרית-גת ובתל אביב-יפו.

בשנת 2022 עמותת משיב הרוח, בשיתוף עיריית ירושלים, ייסדה את "פרס זלדה", פרס ספרותי למשוררים צעירים וותיקים על שמה.

אילן יוחסין

אילן יוחסין מצד האבא

אילן יוחסין מצד האמא

הרב פרץ חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מאיר חןהרב משה לייב לייןהרב אברהם אהרן חןהרב דוד צבי חן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שמואל דובער חן
 
ר' מנחם מענדל ליין
 
חיים דוד
 
מר פרץ חן
 
חנה
 
ר' ישראל נח קפלן
 
ר' דוד
 
הרב אברהם חן
 
הרב מנחם מנדל חן
 
רחל
 
ר' שלום שלמה שניאורסון
 
מוסיא דוברוסקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריה רפאלי (צנציפר)
 
לאה רפאלי (צנציפר)
 
יהושע ליין
 
שולמית לסקוב
 
חיים לסקובגרשון חןזלדהמרים דבורה
 
 
 
 
 
דוד צבי הילמן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סבה ברוך שניאור, הוא בנו של רבי לוי יצחק, בנו של רבי ברוך שלום, בנו של ה"צמח צדק".
  2. ^ דליה קרפל, ודמי הדחוס משחיר, באתר הארץ, 25 במאי 2007
  3. ^ חמוטל בר-יוסף, על שירת זלדה, הקיבוץ המאוחד, 1988, עמ' 15
  4. ^ יגאל סרנה, יונה וולך, כתר הוצאה לאור, ירושלים 2009, עמ' 198-196.
  5. ^ השירים הסודיים של זלדה, באתר ynet, ‏2020-12-28השירים הנסתרים של זלדה
  6. ^ "פרס שפירא" – למשוררת זלדה ולנתן גרדי, מעריב, 20 באפריל 1973
  7. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  8. ^ בנו הבכור של הצמח צדק, וענף זה מתמקד בצאצאיו
  9. ^ יש דעות שהוא היה צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | קישור לפריט בויקינתונים | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון מנוחין
  10. ^ פריט Q83736572 בוויקינתונים
  11. ^ פריט Q93431272 בוויקינתונים
  12. ^ פריט Q83736519 בוויקינתונים
  13. ^ לעץ משפחת אשתו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34682583זלדה