נורמן קייס

נורמן קייס
Norman Case
	קייס, 1930.
לידה	פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
פטירה	וייקפילד, רוד איילנד, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סוואן פוינט, פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
שם מלא	נורמן סטנלי קייס
מדינה	ארצות הברית
	11 ביולי 1934 – 30 ביוני 1945; (11 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית	פרנקלין דלאנו רוזוולט ; הארי טרומן
	→ התפקיד נוצר ויליאם הנרי וילס ←
	2 ביולי 1930 – 27 באפריל 1932; (שנה)
	→ ג'ורג' דרן ג'ון גרלנד פולארד ←
	4 בפברואר 1928 – 3 בינואר 1933; (4 שנים)
סגן מושל רוד איילנד	ג'יימס קונלי
	→ ארם פותייר תאודור גרין ←
	ינואר 1927 – 4 בפברואר 1928; (כשנה)
	→ נתניאל סמית' ג'יימס קונלי ←
שירות צבאי
השתייכות	צבא ארצות הברית
דרגה	קפטן
	יוני 1916 – יולי 1919; (כ־3 שנים)

נורמן סטנלי קייס (באנגלית: Norman Stanley Case;‏ ‏11 באוקטובר 1888 – 9 באוקטובר 1967) היה פוליטיקאי אמריקאי מרוד איילנד, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כסגן מושל רוד איילנד בשנים 1927–1928, ולאחר מכן ועד 1933 כמושל רוד איילנד ה-56. הוא לחם בשורות צבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה, והיה התובע הפדרלי של מחוז רוד איילנד בשנים 1921–1926. קייס היה חבר האגודה הכללית של צאצאי המייפלאואר, חבר הבונים החופשיים ובפטיסט באמונתו. בשנים 1934–1945 הוא היה חבר ועד רשות התקשורת הפדרלית.

ראשית חייו

נורמן קייס נולד בפרובידנס שברוד איילנד, כבנם של ג'ון וורן קייס, ושל לואיז מריה (לבית וייט) קייס. הוא למד באוניברסיטת בראון, שם סיים את לימודיו ב-1908, והמשיך בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. הוא עזב את לימודיו בהרווארד כדי ללמוד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת בוסטון, שם הוא קיבל תואר במשפטים ב-1912.

קייס פתח משרד עורכי דין בפרובידנס, ועד מהרה נבחר למועצת העיר מטעם המפלגה הרפובליקנית.

שירות צבאי

כחבר המשמר הלאומי של רוד איילנד, נקרא קייס לשירות פעיל ביוני 1916, ושירת על גבול ארצות הברית-מקסיקו כקפטן במחלקה A של גדוד הפרשים הראשון עד שהיחידה שוחררה משירות פדרלי בנובמבר. זמן קצר לאחר כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה באפריל 1917 גויסו קייס ויחידתו לשירות פדרלי ב-25 ביולי. ב-20 באוגוסט התארגנה מחלקתו של קייס כפלוגה A של גדוד מכונות הירייה ה-103 שהוצב במסגרת הדיוויזיה ה-26.

ב-2 באוקטובר הוא הפליג לאירופה, ושירת בצרפת עם יחידתו. ב-1 בינואר 1918 הוא הוצב מחדש כפרקליט צבאי של הדיוויזיה ה-26, וב-13 בפברואר מונה כמפקד המשטרה הצבאית של כוחות האספקה. ב-11 באוגוסט מונה קייס לשרת בחטיבה המנהלתית של מפקדת שירותי האספקה, ובחטיבת האספקה ב-20 באפריל 1919.

קייס שב לארצות הברית ב-17 ביולי 1919, ויומיים לאחר מכן שוחרר מהשירות. כאות הערכה לשירותו העניקה לו ממשלת צרפת את מסדר הכוכב השחור של בנין (אנ'). במהלך שירותו הצבאי המשיך קייס להיות היועץ המשפטי של עירו.^[1]

קריירה פוליטית

ב-1921 מינה הנשיא וורן הרדינג את קייס כתובע הפדרלי של מחוז רוד איילנד. ב-1926 הוא פרש מתפקידו זה כדי להתמודד על משרת סגן מושל רוד איילנד. הוא ניצח בבחירות, וב-1927 הושבע לתפקידו. כשנה לאחר מכן, ב-4 בפברואר 1928, נפטר המושל ארם פותייר בעת כהונתו, ועקב כך הושבע קייס כמושל רוד איילנד ה-56. ב-1928 נבחר קייס לתקופת כהונה כמושל בזכות עצמו, וב-1930 נבחר לתקופת כהונה נוספות.

במהלך תקופת כהונתו כמושל, הייתה לקייס השפעה מועטה יחסית, שכן הפוליטיקה המדינתית נשלטה בעיקר על ידי איש הפיננסים פרד פק, ועל ידי יושב ראש הרפובליקנים ברוד איילנד, ויליאם סי. פלקי. החל מ-1929 התמודד קייס עם השפעות השפל הגדול על רוד איילנד. הוא האמין שהמחויבות העיקרית לדאגה למובטלים ולנזקקים רבצה לפתחם של גופי הממשל המקומי. בהמשך הוא קידם חוק שהתיר לערים ולעיירות ללוות כספים מאוצר המדינה בריבית של 3 אחוזים.

ב-1932 ניסה קייס להתמודד לתקופת כהונה נוספות כמושל, והובס על ידי הדמוקרט תאודור גרין. מערכת בחירות זו סימנה את השינוי הסוחף בפוליטיקה של רוד איילנד ממדינה שנשלטה באופן מוחלט על ידי הרפובליקנים לכזאת שהמפלגה הדמוקרטית הפכה לדומיננטית בה. בבחירות אלו התכחשו אליו מצביעיו, והשקפותיו של גרין תאמו לאלו של הנשיא רוזוולט.

ב-1934, כאשר הוקמה רשות התקשורת הפדרלית, מינה הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט את קייס כאחד מחברי הוועד הראשונים של הסוכנות, וב-1938 האריך את כהונתו בתפקיד לתקופה מלאה של שבע שנים. ב-1945 התנגד תאודור גרין, שאז כבר היה סנאטור, להמשך כהונתו של קייס ברשות, והנשיא הארי טרומן לא המשיך את מינויו. את מושבו של קייס ברשות ירש מושל ורמונט לשעבר ויליאם הנרי וילס. לאחר מכן שב קייס לעיסוקו בעריכת דין במגזר הפרטי, והצטרף לפרנק ו. ווזנקרפט (אנ'), לשעבר היועץ המשפטי הראשי של RCA, בשותפות במשרד שהקימו בוושינגטון די. סי. בשם קייס וווזנקרפט. בשנים 1951–1958 הוא היה חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בראון.