כריסטופר דל ססטו
 | |||||||
| לידה | פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנט אן, קרנסטון, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
כריסטופר דל ססטו (באנגלית]: Christopher Del Sesto; 10 במרץ 1907 – 27 בדצמבר 1973) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מרוד איילנד, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל רוד איילנד ה-64 בשנים 1959–1961.
ראשית חייו
כריסטופר דל ססטו נולד בפרובידנס שברוד איילנד, כבנם של ארקליו דל ססטו ושל רוזה (לבית גרמיה) דל ססטו. הוא סיים לימודים באוניברסיטת בוסטון ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ובהמשך למד לימודים מתקדמים במיסוי באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת מיאמי והוסמך כרואה חשבון. הוא עסק בעריכת דין בפרובידנס והתמחה במיסוי ובפיננסים. הוא גם לימד באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטת נורת'איסטרן בסוף שנות ה-30.
ראשית הקריירה הפוליטית
משרתו הפוליטית הראשונה של דל ססטו הייתה פקיד ראשי בלשכתו של הגזבר הראשי בממשלו של המושל הדמוקרטי תאודור גרין בשנים 1933–1935. בינואר 1935 הוא מונה כעוזר למנהל התקציב של המדינה, תומאס פ. פקוי. ארבעה חודשים לאחר מכן הדיח גרין את מקוי, ודל ססטו מונה במקומו כמנהל התקציב. בהמשך הוא היה לעוזר מיוחד לתובע הפדרלי שטיפל במקרים שהיו קשורים למונופולים של תעשיית החלב בשנים 1938–1940, לאחר מכן ועד 1942 מנהל מחלקת הפיננסים של רוד איילנד, ולאחר מכן ועד 1945 מנהל משרד המחירים של רוד איילנד.
הבחירות למשרת המושל 1956
לראשונה נבחר דל ססטו כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל רוד איילנד ב-1956. הייתה זו מערכת בחירות שנויה במחלוקת. יריבו הדמוקרטי היה המושל המכהן דניס רוברטס.
אף על פי שדל ססטו זכה ברוב קולות, הוא לא היה למושל באותה שנה. ועדת הבחירות השלימה את ספירת הקולות ב-18 בדצמבר. לכאורה נראה שדל ססטו ניצח בהפרש של 427 קולות. אך במה שנודע כ"הספירה הממושכת", פסל בית המשפט העליון של רוד איילנד 5,000 קולות של מצביעים מרחוק ושל קולות שהוטלו טרם יום הבחירות על רקע תיקון לחוקה שדרש שקולות כאלו יימסרו לא לפני יום הבחירות. ההחלטה, שהתקבלה ב-1 בינואר 1957, הובילה לרוב של 711 קולות לטובתו של רוברטס. אחיו של רוברטס היה שופט בבית המשפט העליון, ופסל עצמו מהדיון, אך שניים מארבעת השופטים הנותרים שדנו בתיק, נשיא בית המשפט אדמונד ו. פלין, והשופט פרנסיס קונדון (אנ'), שניהם דמוקרטים, נבחרו לבית המשפט העליון בנסיבות מפוקפקות במהלך "המהפכה חסרת הדם" של 1935.[1]
מושל רוד איילנד
ב-1958 התמודד דל ססטו שוב על משרת המושל, והפעם הביס את רוברטס בהפרש של 6,230 קולות. הוא כיהן כמושל מינואר 1959 ועד ינואר 1961.
במהלך שנתו הראשונה כמושל, קבע דל ססטו שיא של הטלת וטו ב-98 צעדי חקיקה שעברו בבית המחוקקים המדינתי שהיה בשליטת הדמוקרטים. במהלך תקופת ממשלו יושמה תוכנית מואצת לסלילת כבישים, הסיוע לחינוך בערים ובעיירות עבר ליברליזציה, והוקמה תוכנית מדינתית למלגות.
ב-1960 התמודד דל ססטו לתקופת כהונה שנייה כמושל, אך נוצח על ידי סגן המושל הדמוקרטי ג'ון נוטה הבן בהפרש של 53,274 קולות. באותה שנה הוא היה נציג לוועידה הארצית של הרפובליקנים, ונשא את נאום התמיכה השני למועמדותו לנשיאות של סגן הנשיא ריצ'רד ניקסון.
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, מונה דל ססטו ב-1966 על ידי המושל ג'ון צ'ייפי כשופט בבית המשפט הגבוה של רוד איילנד, תפקיד בו הוא כיהן עד מותו.
ב-1933 נשא דל ססטו לאישה את לולה אלדה פראון, ולשניים נולדו שלושה ילדים.
כריסטופר דל ססטו נפטר בפרובידנס ב-27 בדצמבר 1973. הוא נטמן בבית הקברות סנט אן שבקרנסטון, רוד איילנד.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, Raimo, John, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1378-1379
קישורים חיצוניים
- https://www.nga.org/governor/christopher-del-sesto/ כריסטופר דל ססטו] באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- כריסטופר דל ססטו באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- כריסטופר דל ססטו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Roberts' Rules of Order". TIME. January 14, 1957. Archived from the original on June 28, 2008.
כריסטופר דל ססטו42730943Q1086629