לדלג לתוכן

הרברט לאד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הרברט לאד
Herbert W. Ladd
הדיוקן הרשמי של לאד בבית המדינה של מדינת רוד איילנד
הדיוקן הרשמי של לאד בבית המדינה של מדינת רוד איילנד
לידה ניו בדפורד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סוואן פוינט, פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
שם מלא הרברט וורן לאד
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל רוד איילנד ה־40 וה-42
26 במאי 189131 במאי 1892
(שנה)
סגן מושל רוד איילנד הנרי סטרנס
28 במאי 188927 במאי 1890
(0 שנים)
סגן מושל רוד איילנד דניאל ליטלפילד

הרברט וורן לאדאנגלית: Herbert Warren Ladd;‏ 15 באוקטובר 184329 בנובמבר 1913) היה פוליטיקאי אמריקאי מרוד איילנד, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל רוד איילנד ה-40 וה-42 בשנים 18891890, ובשנים 18911892, בהתאמה.

ראשית חייו

הרברט לאד נולד בניו בדפורד שבמסצ'וסטס, כאחד מחמשת ילדיהם של וורן לאד, שהיה פעיל בפוליטיקה העירונית, ושל לוסי וושברן קינגמן.

לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון הוא החל לעבוד בבית מסחר. במלחמת האזרחים האמריקנית הוא היה לכתב בשירות העיתון ניו בדפורד מרקורי, וכיסה את פעילותם של הרגימנטים של מסצ'וסטס. לאחר תום המלחמה הוא שב לעיסוקו במסחר, בתחילה בבוסטון, ולאחר מכן ברוד איילנד. החברה שלו נקראה "לאד ודייוויס", ובהמשך שונה שמה ל"חברת ה. ו. לאד".

ב-1870 נשא לאד לאישה את אמה בורוז, ולשנים נולדו שישה ילדים עד לפטירתה ב-1889.[1] הוא היה פעיל בבונים החופשיים.[2]

מושל רוד איילנד

בחירתו

ב-1889, כאשר התמודד לאד לראשונה על תפקיד מושל רוד איילנד, מעט מאוד היה ידוע עליו. במרוץ שבו התמודדו שלושה מועמדים, הוא קיבל פחות קולות בהשוואה למועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ון דייוויס. המועמד השלישי, שקיבל עוד פחות קולות, התמודד מטעם מפלגת האיסור. על פי חוקת רוד איילנד באותה תקופה, אם אף אחד מהמועמדים לא זכה ברוב מוחלט של קולות הבוחרים, הבחירה במושל הייתה עוברת לאספה הכללית של רוד איילנד, שאז הייתה בשליטת הרפובליקנים, והיא בחרה בלאד כמושל.

למעשה, מספר הקולות שקיבל דייוויס היה גדול ממספר הקולות של לאד בכל מערכות הבחירות של 1889, 1890 ו-1891, ובאף אחת מהן לא השיג אף מועמד רוב מוחלט. פעמיים בחרה האספה הכללית בלאד (ב-1889 וב-1891), ופעם אחת נבחר דייוויס (ב-1890).[3] הדרישה לרוב מוחלט תוקנה ב-1893 כאשר התקבל התיקון העשירי לחוקת רוד איילנד, שאפשר את בחירת המושל על סמך רוב רגיל.[4]

כהונתו

בנאומו הראשון כמושל, דחף לאד לבנייתו של בית המדינה של מדינת רוד איילנד החדש, והוא מונה כיושב ראש ועדת בית המדינה. האספה הכללית הכריזה את תחרות בין האדריכלים על תכנון הבניין, אך יועץ הוועדה, ריצ'רד מוריס האנט (אנ'), דחף לבחירתו של צ'ארלס פולן מק'קים (אנ'), ודאג שהוא יזכה בהתמודדות.[5] דווח שלאד שילם "סכום משמעותי של כסף" מכיסו הפרטי לסייע בתשלום הוצאות הבנייה כאשר קופת המדינה הייתה במחסור, וכספים אלו מעולם לא הוחזרו לו.

לאד, שבדיוקן הרשמי שלו בבית המדינה של רוד איילנד, מתואר כשלצידו אופניים, היה תומך של תנועת הכבישים הטובים (אנ'), יוזמה לאומית לשיפור הכבישים שהובלה על ידי רוכבי אופניים. ב-1892 הוא כתב מאמר עבור הפרסום של "ליגת אנשי הגלגלים", כיום "ליגת רוכבי האופניים" (אנ'), "כבישים טובים" (Good Roads), בו הוא פרס את משנתו שהרחבה וריצוף הרחובות הייתה חשובה לרוד איילנד כשם שמסילות ברזל טובות היו חשובות עבורה.[6]

בקיץ 1889 אירח לאד את הנשיא בנג'מין הריסון ואת הנשיא לשעבר גרובר קליבלנד בניופורט. בסתיו אותה שנה הוא הזמין מנהיגי חוגי עסקים לפרובידנס כדי לדון במיקום התערוכה העולמית שעמדה להתקיים. הוא גם אישר הנהגת מדים חדשים למיליציה המדינתית של רוד איילנד.[1]

שנותיו האחרונות

לאחר שכיהן בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כמושל, לא התמודד עוד לאד על אף משרה ציבורית. הוא היה מעורב בכמה ארגונים. הוא ייסד את המועדון המסחרי, ובמשך שלוש שנים שימש כנשיאו. הוא גם היה נשיא האגודה למניעת התאכזרות לילדים. הוא היה חבר ימק"א, אגודת המקהלות של רוד איילנד, לשכת המסחר, מועדון העיתונות של פרובידנס, ומועדון התקווה.

בשנים 18911896 שימש לאד כנשיא בית הספר לעיצוב רוד איילנד.[7]

מותו והנצחתו

הרברט לאד נפטר בפרובידנס ב-30 בנובמבר 1913 כתוצאה מדימום מוחי לאחר שסבל ממחלה ממושכת. הוא נטמן בבית הקברות סוואן פוינט שבעיר.

ב-1891 הוקמה באוניברסיטת רוד איילנד מעבדת לאד, מתקן למחקר חקלאי, שנקרא על שמו.[8]

ב-1889 הודיע לאד על תרומה להקמת מצפה כוכבים באוניברסיטת בראון. מצפה לאד (אנ'), שבנייתו הושלמה ב-1891, נקרא על שמו.

ב-1892 קיבל לאד תואר מוסמך אוניברסיטה לשם כבוד מאוניברסיטת בראון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרברט לאד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Bayles, Richard Mather (1891). History of Providence County, Rhode Island. Providence, Rhode Island: W. W. Preston. pp. 728–731.
  2. "The Political Graveyard: Freemasons, politicians, Rhode Island".
  3. Bicknell, Thomas W. (1894). Historical Addresses, Poem, and Other Exercises at the Celebration of the Two Hundred and Fiftieth Anniversary of the Settlement of Rehoboth, Mass., Held October 3, 1894. Rehoboth, MA. pp. 141–142.
  4. Rhode Island History A Rhode Island Historical Society Publication, Volume 59, Number 2, May 2001, p. 47.
  5. Roth, Leland M. (October 1985). McKim, Mead and White, Architects (First edition). Harper & Row, pp. 152-154.
  6. Ladd, Herbert (July 1892). "A Typical Case". Good Roads: An Illustrated Monthly Magazine Devoted to the Improvement of Public Roads and Streets. 2 (1). Roads Improvement Bureau of the League of American Wheelmen: 1–3.
  7. History and Tradition - RISD .
  8. University of Rhode Island – URI History and Timeline Archived 2013-01-30 at the Wayback Machine at www.uri.edu


הרברט לאד42890922Q438322