נישואי תערובת ביהדות

נישואים של יהודי עם גויה או של יהודיה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.

בתנ"ך

המקור הראשוני להתנגדות ביהדות לנישואי תערובת הוא בספר שמות:

”הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר: כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ, קֵל קַנָּא הוּא. פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת-בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.”

כלומר התורה רואה בנישואים עם הגויים יושבי הארץ סכנה להובלת בני ישראל לעבודת אליליהם, ומטעם זה אוסרת אפילו לכרות ברית עם גויים אלו.

קריאה נוספת להימנעות מנישואי עם בני שבעת העממים יושבי הארץ, המנוסחת באופן דומה, ניתן למצוא בספר דברים:

”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם, וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר.”

חכמי התלמוד נחלקו בשאלה האם האיסור המקראי חל רק על שבעת העממים, או שהטעם שניתן לאיסור, "כי-יסיר את בנך מאחרי", מרחיב את 'איסור החתנות' לכל הגויים, ושבעת העממים התייחדו בכך שאסור לבן ישראל להתחתן עימם אפילו לאחר גיור. לפי הדעה הראשונה, האיסור ליהודים להתחתן עם כלל הגויים הוא איסור דרבנן מבית דינו של חשמונאי.

סוגיית נישואי התערובת היא אחת מהסוגיות המרכזית גם בספרים עזרא ונחמיה. הדברים הכתובים בספר עזרא מתאפיינים בניסוח היוצא נגד התופעה באופן חד-משמעי:

”וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם, יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת: כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי. כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת.”

בספר נחמיה מסופר על פרשת גירוש הנשים הנוכריות ברטרוספקטיבה ותוך אזכור תקדים שלמה כמלך שחרף צדקותו הוחטא בידי נשיו:

”גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיּוֹת. וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית--וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם. וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם; וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹקִים, אִם תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם. הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ, וְאָהוּב לֵאלֹקׇיו הָיָה, וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹקִים מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת. וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע, לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת--לִמְעֹל בֵּאלֹקֵינוּ: לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.”

”וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל-ה', לֵאמֹר: הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ. וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס: הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. כִּי-כֹה אָמַר ה': לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי - וּמַחֲזִיקִים, בִּבְרִיתִי. וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם--טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים--כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי - בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.”

בהלכה

מבחינה הלכתית, נישואים בין יהודים לגויים לא רק אסורים לחלוטין אלא גם אינם בעלי תוקף, אינם יוצרים קרבה משפחתית ביניהם, ואינם מזקיקים את בן הזוג היהודי לגירושין כדי להינשא כהלכה. במקביל, אסור ליהודים לקיים יחסי אישות עם גויים, ומסגרת יחסים כזו, אף שאינה תקפה כנישואין, מחמירה, לדעות מסוימות, את האיסור. איסור זה מופקע רק במקרה של גיור בן הזוג הלא יהודי, בהתאם לתנאי ההלכה. כך מסבירה הפרשנות המסורתית את נישואי שמשון, דוד ושלמה לנוכריות, שעשו זאת רק לאחר גיורן של הנשים.

נישואי תערובת בישראל

בישראל פועלים מספר ארגונים נגד נישואי תערובת וממקדים את עיקר פעילותם נגד נישואים בין ערבים ליהודים, כדוגמת הארגונים להב"ה ויד לאחים.

ראו גם

• התבוללות
• השואה השקטה
• מיהו יהודי
• גיור
• נישואים בהלכה
• בירור יהדות
• הלכות הרחקה מגויים
• גירוש הנשים הנוכריות

לקריאה נוספת

• הרב אליעזר שם טוב, אהבה בלתי אפשרית: דו שיח בנושא נישואי תערובת, לדורות הוצאה לאור, תשס"ו-2006, (במקור באנגלית בשם: Dear Rabbi, Why Can't I Marry Her? A Dialogue on Intermarriage). הספר מציג התכתבויות אותנטיות ארוכות בין המחבר, שליח חב"ד באורוגוואיי, לבין צעיר וצעירה לא-יהודיים, שקיימו מערכות יחסים עם בני זוג יהודיים. מיועד להסברת הגישה היהודית בנושא, ליהודים וללא-יהודים.
• Shaye J. D. Cohen, 1999. The Beginnings of Jewishness. University of California Press, Chap. 8 "The Prohibition of Intermarriage" pp. 241-262. (גרסה מוקדמת יותר של הפרק הופיעה כמאמר בHebrew Annual Review).

קישורים חיצוניים

• נישואי תערובת, סקירה תמציתית, באתר דעת.
• נישואי תערובת במשפט העברי ובמשפט המדינה, מאמר מאת זאב פלק, באתר דעת.
• מה רע בנישואי תערובת?, מאמר מפורט בנושא, באתר בית חב"ד.
• התבוללות ונישואי תערובת, מקבץ מאמרים קצרים המשיבים על שאלות בנושא, באתר בית חב"ד.
• המשרפות הרוחניות, מכתב הרבי מלובביץ' על היחס להתבוללות לאחר השואה, באתר בית חב"ד.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נישואי תערובת ביהדות26951806